עבור אלפי ישראלים שנפגעו מאירועי 7 באוקטובר וממלחמת חרבות ברזל - לוחמים, אנשי כוחות הביטחון, שורדי הטבח, מפונים ונפגעי פעולות איבה - החזרה הביתה אינה תמיד מסמלת את סיומו של הקרב ולעיתים את התחלתו. גם לאחר שהלחימה מסתיימת, רבים ממשיכים להתמודד עם דריכות מתמשכת, קשיי שינה, חרדה, תחושת ניתוק וקושי להשתלב מחדש בשגרת החיים.
מתוך ההבנה שההתמודדות אינה מסתיימת עם הירידה מהמדים, פועלת עמותת "גולשים ללא גבולות" כדי להעניק למשתתפיה מסגרת שיקומית ארוכת טווח. התוכנית משלבת גלישת גלים, פעילות גופנית, ליווי אישי ומעטפת חברתית, במטרה לסייע ללוחמים ולנפגעי טראומה לחזור בהדרגה לחיי היומיום, להשיב לעצמם את תחושת המסוגלות השייכות, הביטחון העצמי ולאט לאט מאפשרת להלומי הקרב לבנות מחדש שגרת חיים פעילה ומלאה.
הפעילות מתקיימת לאורך כל השנה וכוללת שניים עד שלושה מפגשים שבועיים, שבמהלכם מתקיימים שיעורי גלישה, מפגשי שיח ופעילויות לחיזוק החוסן הנפשי. כל משתתף מלווה באופן אישי על ידי מדריך גלישה מתנדב, כחלק ממודל המבוסס על רצף טיפולי, היכרות אישית וליווי מתמשך גם מעבר לשעות הפעילות.
לדברי איתי אקסלרוד, ממייסדי העמותה, הייחוד של "גולשים ללא גבולות" טמון באופן שבו בנוי תהליך השיקום. "אחד הדברים שמייחדים את העמותה שלנו הוא שאין אצלנו בירוקרטיה ואין שעון חול. אנחנו לא רוצים שאנשים יתעסקו בטפסים או ימתינו חודשים עד שיוכלו לקבל סיוע. מי שזקוק לנו יכול להגיע, והדגש הוא על יצירת מענה מהיר, אנושי ונגיש".
המחקר שמאחורי הגישה
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שבחנו תוכניות גלישת גלים בקרב יוצאי צבא ומתמודדי פוסט טראומה. הממצאים הצביעו על ירידה בתסמינים פוסט טקאומטים כמו חרדה, דיכאון דריכות עוררות יתר, לצד שיפור בדימוי ובחוסן העצמי, ביכולת התפקוד ובתחושת המסוגלות. החוקרים מסבירים כי ההשפעה נובעת מהשילוב בין פעילות גופנית, שהייה בסביבה טבעית ומסגרת קבוצתית, היוצרים יחד תנאים המסייעים לחיזוק החוסן הנפשי ולעידוד החזרה לשגרת החיים.
תובנה נוספת שעלתה מהמחקרים נוגעת לחשיבות ההתערבות המוקדמת. לפי החוקרים, יצירת מסגרת קבועה סמוך ככל האפשר לחשיפה לטראומה, הכוללת פעילות משמעותית, קשרים חברתיים ועידוד להשתתפות פעילה, עשויה לצמצם דפוסי הימנעות - אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות פוסט טראומה כרונית. ככל שהחזרה לעשייה, למפגש עם אנשים ולחוויות חיוביות מתרחשת מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לחזק את החוסן הנפשי ולמנוע את החרפת התסמינים.
החוקרים מציינים גם כי לגלישה עצמה יש מאפיינים ייחודיים. גלישה על גל מחייבת קשב מלא לרגע הנוכחי פה ועכשיו (ולא באירועי העבר הטראומטיים), קבלת החלטות בזמן אמת והתמודדות עם אתגר משתנה. במקביל, הפעילות הגופנית מעודדת הפרשת חומרים במוח הקשורים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת מתח, בעוד שהשהייה בים בטבע תורמת לתחושת רוגע ולהפחתת העומס המנטלי. שילוב המרכיבים הללו הופך את הגלישה לפעילות בעלת פוטנציאל שיקומי ייחודי.
לדברי אקסלרוד, אלו אינם רק ממצאים מחקריים אלא מציאות שנראית בשטח. "אנחנו פוגשים אנשים שמגיעים אלינו אחרי תקופה ארוכה של הסתגרות ואובדן של המעגל החברתי, חוסר ביטחון או קושי לחזור לשגרה ותפקוד סדיר. לאורך הזמן אנחנו רואים אותם מתחילים ליזום, להעז, להתחבר מחדש לסביבה ולהאמין בעצמם עד יציאה עם חברים לגלישה ונסיעה לטיולי דלישה מסביב לעולם. מבחינתנו, הגלישה היא לא היעד אלא הכלי. המטרה האמיתית היא להחזיר לאנשים תחושת ביטחון, שייכות ותקווה."
הוא מסכם: "אנחנו לא רק מלמדים אנשים לגלוש. אנחנו רוצים ליצור עבורם מקום שהם ירצו לחזור אליו - מקום שמעניק תמיכה, המשכיות ותחושת בית גם הרבה אחרי שהמפגש מסתיים. מבחינתנו, השיקום הוא תהליך שנבנה לאורך זמן, ואנחנו מחויבים ללוות את המשתתפים בכל שלב בדרך."
לפרטים, הצטרפות ותמיכה: www.golshimllogvulot.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)