איראן, לבנון והחשש מהסלמה: המצב המיוחד בעורף יוארך

על רקע חוסר הוודאות המתמשך בזירות איראן ולבנון, הממשלה צפויה להאריך אתההכרזה על מצב מיוחד בעורףבכל שטח המדינה עד 8 בספטמבר 2026. כך עולה מהצעת החלטה שהגיש שר הביטחון, ואשר הארכת ההכרזה מכוחה כפופה לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי להערכת גורמי הביטחון, למרות הפסקות האש וההתפתחויות בחודשים האחרונים, האיום על העורף הישראלי עדיין משמעותי. "קיימת עדיין סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית", נכתב בהצעה.

המצב המיוחד בעורף הוכרז לראשונה ב-28 בפברואר, עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" נגד איראן, בעקבות הערכת מערכת הביטחון כי צפויה מתקפת נגד נרחבת על ישראל. עוד באותו בוקר החל ירי של עשרות טילים מאיראן לעבר ישראל, וב-2 במרץ הצטרף גם חיזבאללה לירי מלבנון. מאז הוארכה ההכרזה בשורת החלטות ממשלה, כשההארכה הנוכחית אמורה לפקוע ב-11 באוגוסט.

במסמך מתייחסת מערכת הביטחון גם להפסקת האש עם איראן, שהוכרזה ב-7 באפריל, ומציינת כי עדיין קיימת אי-ודאות באשר לעתידה. זאת, בין היתר, לאחר שב-7 ביוני פתחה איראן במתקפת טילים בליסטיים לעבר ישראל, שנענתה במתקפת נגד ישראלית, והירי האיראני נמשך גם למחרת.

גם בזירה הצפונית נותרה, לפי המסמך, אי-ודאות ביטחונית. הפסקת אש הוכרזה ב-17 באפריל, וב-26 ביוני נחתם הסכם בין ישראל ללבנון, אולם בדברי ההסבר נטען כי חיזבאללה המשיך להפר את הפסקת האש וכי גם כעת מתנהלת לחימה נגד הארגון.

המשמעות המעשית של הכרזה על מצב מיוחד בעורף היא הענקת סמכויות נרחבות לצה"ל ולפיקוד העורף, ובהן האפשרות לחייב שהייה במרחבים מוגנים, להגביל לימודים ולהוציא הנחיות נוספות שנועדו להגן על חיי אדם ורכוש.

עם זאת, נכון לעכשיו אין הנחיות של פיקוד העורף המגבילות את האוכלוסייה האזרחית. בהצעת ההחלטה צוין כי ייתכן שיהיה צורך לחדש את ההנחיות בהתאם להתפתחויות ולהערכות המצב.

לקראת פקיעת ההכרזה ב-8 בספטמבר תתקיים הערכת מצב נוספת, ובה יוחלט אם יש צורך להאריך אותה פעם נוספת. מנגד, אם יחול שינוי מהותי במצב הביטחוני, ניתן יהיה לבטל את ההכרזה או לצמצם אותה לאזורים שבהם היא עדיין נדרשת.