קול חתן וקול כלה קול תרומה לקהילה: העמותה שמארגנת חתונות בעזרת מתנדבים

המתנדבים של עמותת "מברוק" לא האמינו שיצליחו לארגן חתונה שלמה תוך כדי מבצע "שאגת הארי", כזו שתתקיים בין ההתרעות המופעלות ברחבי הארץ בשל ירי טילים מאיראן. בתוך שלושה ימים הצוותים סגרו בית כנסת, רב וקייטרינג עבור הזוג המרוגש, שבחר לא לוותר על חתונתו בתאריך המקורי שלה ולהוציא אותה לפועל בכל מחיר.

"הזוג אמור היה להתחתן באמצע מארס, אבל המלחמה עם איראן שפרצה בסוף פברואר טרפה את כל הקלפים והשאירה אותנו במציאות של חוסר ודאות מוחלט", מספרים מתנדבי העמותה מצוות דרום. "עם זאת, קיבלנו מהזוג פנייה להמשיך בתהליך. ידענו שזה לא הולך להיות פשוט, אבל הבנו שיש כאן דבר גדול יותר מעוד הפקת אירוע. בתוך כל המתח ואי־הוודאות נוצר בינינו קשר אנושי, קרוב ואמיתי, ונאחזנו יחד ברגע הזה, שהיווה עוגן של תקווה, אהבה והמשכיות". בסופו של דבר, בני הזוג התחתנו בבית כנסת ובהתאם למגבלות פיקוד העורף, ובהמשך ארגנו את החלק השני של החתונה, זה עם כלל המוזמנים.

פרויקט נולד

בכלל, השנתיים וחצי האחרונות אילצו את עמותת "מברוק", שמסייעת בעריכת חתונות לזוגות המתקשים לממן את האירוע, שהולך ומתייקר עם השנים, להתאים את עצמה ואת פעילותה למצב המשתנה. תוך כדי תנועה, דרך ניסוי וטעייה, הצליחו המתנדבים להפיק אירועים מרגשים עבור זוגות צעירים, ברובם עולים חדשים, שהתקשו לממן את עלויות האירוע. העמותה החלה את דרכה לפני עשור בפרויקט גמר של שני סטודנטים, שעסק ביצירת קהילת התנדבות. אחד מהם אמור היה להתחתן, הוא וארוסתו ניסו להיעזר בהוריהם, ובאותו הרגע גם הבינו: לא הגיוני שעל הצעירים להתנהל כך.

באמצעות הפרויקט יצרו הסטודנטים קהילה מבוססת מתנדבים, שמסייעת לזוגות שזקוקים לכך להוציא לפועל את חתונתם. בעלי אולמות אירועים, חברות הסעדה, תקליטנים, צלמים, מעצבי שיער ואפילו מלצרים שבשלב מסוים של הערב מצטרפים לרחבת הריקודים - כולם נסגרים דרך "מברוק" בהתנדבות מלאה ובלב רחב. על הזוגות עצמם לדאוג לעניינים שפעמים רבות נסגרים גם הם בתיווך העמותה, דוגמת רב וטבעות, וכן למתנה סמלית למתנדבים כדי להכיר תודה פנים אל פנים.

על פי רוב, הזוגות שלהם מסייעת העמותה הם כאלה שעלו ארצה, וכן כאלה שבכוונתם לתרום בחזרה לחברה הישראלית - אם דרך העמותה, דרך שירות צבאי או לאומי, או בכל אופן אחר - זאת במסגרת הרעיון ליצור "מעגל התנדבותי" שימשיך הלאה, גם אחרי האירוע עצמו. "יש לנו רשימת ספקים שאנחנו מחליפים ביניהם מאירוע לאירוע, ואת המתנדבים אנחנו מוצאים, בין היתר, בחתונות עצמן. בהרבה מהפעמים המחותנים הטריים מבקשים להצטרף ולהתנדב אצלנו, ואז, באופן מדהים, אתה מוצא אותם כמלצרים באירוע הבא אחריהם".

כדי להבין את הרעיון החברתי הצטרפנו לחתונה של שרה ומרטין, זוג צעיר שהגיע ארצה מדרום אמריקה.

"היה ברור שנתחתן"

"הכרנו בארגון 'משואה' שמפגיש ועוזר לעולים חדשים מדרום אמריקה ביצירת מסגרת דתית", מספרים השניים, שהפכו לזוג ה־72 שמתחתן באמצעות "מברוק". מרטין: "באותה השבת לא כל כך דיברנו, אבל מאז נשארנו בקשר, ואחרי כמה חודשים הגעתי לעבוד בחומוסייה ששרה עבדה בה. הייתי מגושם וכמעט פיטרו אותי, אבל איכשהו הסתדרתי כמלצר אז נשארתי, ובאותה תקופה אני ושרה התחלנו לצאת". שרה, מצידה, מוסיפה בביטחון: "מההתחלה ידענו שאנחנו נתחתן, לא היה בכך בכלל ספק". באמצע הדרך חיכה לשניים אתגר. "מצבו של אבא שלי באורוגוואי הלך והידרדר, והחלטתי לטוס לבקר אותו" מספר מרטין. "יום אחרי שהגעתי, הוא הלך לעולמו. שרה הציעה שנקיים חתונה סמלית באורוגוואי כדי שאבא יספיק לראות אותי מתחתן, אבל לצערי לא הצלחנו להוציא את זה לפועל לפני שהוא נפטר".

עד מהרה למדו בני הזוג הצעירים כי חתונה היא אירוע יקר מאוד בארץ. "רצינו להתחתן באירוע מכובד, אז בהתחלה אמרנו 'טוב, מקסימום ניקח הלוואה'. התחלנו לבדוק אולמות והבנו שהמחירים לא הגיוניים ושלהתחיל את החיים מאפס כשיש לך החזר הלוואה על הכתפיים זה דבר שאנחנו לא רוצים". באותו הרגע נזכרו ב"מברוק" שהכירו בחתונת חברתה של שרה. "הסבירו לנו את התהליך, עברנו ראיון ואמרו לנו יחסית בהתחלה שאנחנו מתאימים. משם התחלנו מסע של התארגנויות: שאלו אותנו מתי בערך אנחנו רוצים להתחתן ואם יש העדפה למקום מסוים, מי התקליטנים, המאפרות ומעצבי השיער שנרצה שיגיעו מתוך רשימה קיימת, ובעצם את כל הפרטים כדי שהאירוע יתאים, עד כמה שניתן, לציפיות שלנו".

"לחכות לשחרור אלקנה מהשבי"

בעוד העמותה עצמה דואגת להבהיר לזוגות כי לא תוכל בהכרח לענות על כל דרישותיהם במדויק, מעידים שרה ומרטין כי האירוע התעלה על ציפיותיהם. "המתנדבים היו כל כך חמודים, ואפילו ראינו שיש מעטפה מטעם המלצרים. החברים שלנו אמרו שהחתונה שלנו היתה אחת החתונות השמחות ביותר שהיו בהן, וחלקם בכלל לא ידעו שזה מאורגן בידי מתנדבים. לא האמנו שזו תהיה הרמה, והחלטנו שאנחנו מגיעים להתנדב בחתונות הבאות".

רגע מרגש במיוחד בחתונתם של השניים אירע לפני שמרטין שבר את הכוס מול חומות ירושלים, אז הזכיר הרב את אלקנה בוחבוט - חבר המשפחה ששוחרר באוקטובר האחרון משבי חמאס. "אני ורבקה (אשתו של אלקנה; ל"ס) חברות טובות מאוד", מספרת שרה. "עם כל הדברים שהייתי צריכה לארגן לחתונה, לא היה לי הפנאי ללוות אותה ולהיות איתה כמו שהייתי רוצה להיות. הכנסנו אותו לרשימות, כי הייתי בטוחה במאה אחוז שאלקנה יהיה בחתונה שלנו. כשהתקרבנו למועד האירוע והבנו, לצערנו, שאלקנה לא יגיע, חשבתי להציב כיסא עם תמונה שלו אבל לא רציתי להכביד על רבקה. רציתי לתת לה קצת חופש ושתהנה עד כמה שניתן. למעשה, ברגע האחרון החלטנו להוציא שיר מסוים מהפלייליסט, כיוון שהוא זה שליווה את הצעת הנישואים של אלקנה ורבקה".

"הגשמת חלום"

שרה ומרטין החליטו להמשיך ולהתנדב בעמותה שסייעה להם בארגון חתונתם - והם לא היו הראשונים. "שבוע לפני שאני ומשה התחתנו הגעתי להתנדב בחתונה אחרת כמלצרית", אומרת ליה, שבשנת 2020 עוד חשבה יחד עם ארוסה כיצד לממן את הוצאות האירוע. "אני עליתי בגיל 12 מגיאורגיה, ומשה עלה מאוקראינה, ולא היו לנו חסכונות משמעותיים. זו היתה תקופת הקורונה, והבנו שהחתונה תהיה מצומצמת יחסית. התחלנו לשקול כל אפשרות, כולל להתחתן בגיאורגיה או באוקראינה, אבל הרצון להתחתן בירושלים היה חזק מכל".

באותה התקופה משה עבד כמדריך שמסייע לעולים חדשים, שאחת מחניכותיו התחתנה בסיוע העמותה. "שלחנו טופס, סיפרנו את הסיפור שלנו ושאין לנו אמצעים", הוא מספר. "עד הרגע האחרון לא האמנו שהחתונה שלנו תצא לפועל דווקא עם העמותה, אבל בסוף זה קרה". ליה: "זו היתה חתונה 'שיקית', בוטיקית, במסעדה ירושלמית מפוארת מול הנוף של העיר העתיקה. זה כל מה שחלמנו עליו וזה מטורף שהצוות הצליח לקלוע בול למה שכיוונו אליו ולהגשים לנו חלום לקראת חיים משותפים".

מאז בני הזוג הספיקו להרחיב את התא המשפחתי ולהביא ילדים, וגם כעת הם לא מוותרים על התנדבות בעמותה. "אני מודה שהתנדבות היתה פחות 'כוס התה שלי', לעומת משה שאוהב להתנדב בכל מקום ובכל זמן", אומרת ליה. "כשהבנתי ש'מברוק' מייצרת מעגל התנדבותי, התאהבתי בזה. זה רעיון גאוני. חתונה זה המקום האידאילי להתנדב בו, אז אם כבר לעשות זאת, אז לגמרי שם".

"לא בשליטה, וזה בסדר"

ליה מספרת שהיא מלווה את הדסה, שהתחתנה ימים ספורים לאחר הראיון. "מי כמוני מבינה את המקום שהיא נמצאת בו. אני מתקשרת אליה כל יום ואומרת לה 'קחי אותי לכל סידור שאת צריכה'".

בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים אנו מצלמים את שלושת הזוגות ושואלים את הראשונים אם יש להם טיפים להדסה ואליהו. "תבינו שלא תוכלו לשלוט על הכל, אבל תצטרכו לסמוך על הצוותים שיידעו להתאים לכם את כל מה שצריך", אומר מרטין. "ואם יש דבר שחשוב לכם", מוסיפה שרה, "תדאגו לעדכן את הצוותים כבר בהתחלה". ליה ומשה, מצידם, מסכמים: "יש את הלחץ הבריא כיוון שאתם מרגישים שאתם לא כל כך בשליטה, וזה בסדר. אבל בסופו של דבר הרגעים הטובים הם אלה שייצרבו לכם בזיכרון. ואל תשכחו להספיק לאכול קצת בתחילת החתונה, אחרת לא תספיקו!"