לראשונה בישראל, הוצגו לציבור בתערכות "היכלות", מאות פריטים נדירים מהמורשת היהודית, שרבים מהם שמורים במשך כל ימות השנה בכספות מאובטחות, באוספים פרטיים ובמוסדות בארץ ובעולם. התערוכה שהתקיימה בבנייני האומה ונמשכה שלושה ימים, משכה אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ.
התערוכה חולקה לשבעה היכלות, שכל אחד מהם עסק בפרק אחר במורשת היהודית: היכל החסידות, היכל ליטא, היכל עדות המזרח, היכל ירושלים, היכל הנגינה, היכל קדושי השואה והיכל הסגולות. בכל אחד מהם הוצגו חפצי קודש, מסמכים ופריטים נדירים המספרים את סיפורה של ההיסטוריה היהודית לאורך הדורות.
בין המוצגים הבולטים היו שחזור של בית מדרשו וציון הבעל שם טוב במעז'יבוז', כיפתו של הבעל שם טוב, אפר המיוחס לבית המקדש השני, כיסאו של המהרי"ל דיסקין, חפציו האישיים של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, פריטים הקשורים לחזון איש, כתבי יד בני מאות שנים, ספרים נדירים וחפצי קודש היסטוריים.
לצד המוצגים מעולם החסידות הוצגו גם פריטים נדירים מעולמם של גדולי ליטא, חכמי עדות המזרח וירושלים. בהיכל הנגינה הושמעו ניגונים חסידיים, פיוטים והקלטות נדירות, ובהיכל קדושי השואה הוצגו מסמכים, חפצים ועדויות על חיי היהודים ושמירת התורה והאמונה בתקופת השואה. בהיכל הסגולות הוצגו חפצי מסורת ופריטים שעברו מדור לדור.
מאחורי התערוכה עומד חוקר המורשת יהודה ברייער, בליווי ועדת היגוי בראשות טוביה פריינד. איסוף הפריטים נמשך שנים וכלל עבודה מול אספנים, ספריות, מוסדות ובעלי אוספים נדירים בארץ ובעולם. "השקענו שנים באיתור הפריטים ובבניית התערוכה. לראות אלפי אנשים מגיעים ומתרגשים מהמוצגים היה הרגע שהוכיח לנו שכל המאמץ היה שווה", אמר ברייער.
לדברי המארגנים, שוויים הכולל של הפריטים שהוצגו בתערוכה מוערך בכ-100 מיליון דולר. בשל ערכם ההיסטורי והכספי, הוקם במקום מערך אבטחה מיוחד והמוצגים בוטחו באמצעות חברת ביטוח בינלאומית.
העניין שעוררה התערוכה לא הסתכם רק בישראל. לאחר סיומה התקבלו פניות מקהילות יהודיות ומארגונים ברחבי העולם שביקשו לבחון אפשרות להציג את האוסף גם במדינות נוספות. בימים אלה בוחנים המארגנים את האפשרות להוציא את התערוכה למסע בינלאומי, כדי לאפשר לקהילות יהודיות נוספות להיחשף לאוסף הנדיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו