שיחק בליגה הבכירה חרף גובהו: הכדורסלן דני גופר נפטר

"הרכז החכם עם יד הזהב": דני גופר, שחקן כדורסל מחונן וכמי שגילם את הדמות החלוצית של ה"קיבוצניק" בקיבוץ ניר דוד לאחר קום המדינה, הלך היום (שני) לעולמו.

גופר היה דמות מופת בחיי הקהילה של התנועה הקיבוצית ואף היה מאבות קבוצת הכדורסל של הפועל ניר דוד, שהוקמה בתחילת שנות ה-60. למרות שהיה נמוך קומה, הוא נחשב לשחקן מוביל ודומיננטי בזכות תכונותיו הייחודיות.

רבים טענו כי גופר, שתפקד כרכז קבוצת הכדורסל, היה "הרכז החכם עם ידי הזהב", בשל היותו שחקן חכם מאוד, בעל ראיית משחק מצוינת ושליטה גבוהה בכדור. עיקר כוחו היה בקליעה מרחוק. בשל קומתו הנמוכה הוא שיחק בעיקר מחוץ לצבע; המקורות מציינים כי הוא "הפסיד" את תקופת השלשות - שכן לו היו קיימות אז - מחצית מהסלים שלו היו נחשבים לשלוש נקודות.

רגעים היסטוריים

דני שיחק במדי ניר דוד בליגה הראשונה (הליגה הלאומית דאז), בין השנים 1968-1974. גופר היה שותף לרגעים היסטוריים, כמו משחק המבחן מול בית"ר תל אביב שבו ניצחה הקבוצה ועלתה ליגה, משחק בו קלע כ-12 נקודות. הוא פרש ממשחק פעיל בליגה הראשונה לאחר שתי עונות, כשהיה כבר שחקן מבוגר יחסית.

במקביל לקריירה הספורטיבית, דני היה מעורב עמוקות בניהול ענפי המשק בקיבוצו. בתקופתו כשחקן, הוא ריכז את ענף הדיג בקיבוץ ניר דוד, שנחשב אז לענף בריכות הדגים הגדול בארץ. בנוסף, לאחר פרישתו מכדורסל, ניהל את המוסך של ניר דוד במשך שנים רבות ושימש כרכז התחבורה של הקיבוץ הארצי.

מכסח הדשא המיתולוגי

בפנסיה, גופר הקדיש עצמו לכיסוח דשא בקיבוץ. בתנועה הקיבוצית התקיים ויכוח האם הוא היה מכסח הדשא המבוגר ביותר בתנועה, תואר שבו החזיק בגאווה עד סמוך למותו.

דני היה נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים. הוא הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת של שחקן נשמה ואיש עמל. הוא זכור לא רק כשחקן כדורסל מחונן, אלא כמי שגילם את דמות ה"קיבוצניק" של פעם - שילוב של מצוינות ספורטיבית, אינטליגנציה ומחויבות לקהילה ולעבודה.

המידע מבוסס על שיחה עם עיתונאי העבר שלמה גלזר וחבר קיבוץ ניר דוד, אליהו פז