נתונים מדאיגים: גל ההגירה מישראל הגיע לשיא של כל הזמנים

ממצאים מטרידים: מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בנושא ההגירה המתפרסם היום (שני) קובע כי ההגירה מישראל של אזרחים ישראלים נמצאת ברמות שיא היסטוריות. לפי המחקר, בשנת 2025 לבדה, עזבו את ישראל לתקופה של שלושה חודשים או יותר - מעל 90,000 אזרחים.

על פי המחקר, שבוצע ע"י צוות החוקרים מאונ' תל אביב - פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' נתאי ברגמן ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול - גל ההגירה מישראל שהחל בשנת 2023 נמשך בעוצמה גם בשנת 2025.

במחקר, המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בצירוף נתוני השכלה מהמל"ג, רישיונות ממשרד הבריאות ונתוני הכנסות מרשות המסים, מוגדר מהגר מי ששהה מחוץ לישראל במשך 3 חודשים רצופים לפחות מיום העזיבה (ובמקרה של עולה חדש - מי שחי בישראל לפחות 3 שנים לפני עזיבתו).

לפי נתוני המחקר, בשלש השנים האחרונות (2023–2025) עזבו את ישראל לתקופה של לפחות 3 חודשים רצופים 268,509 אזרחים ישראלים. בשנת 2025 מדובר על 90,922 אזרחים, מספר דומה למספר הישראלים שעזבו בשנת 2024 (91,499), וגבוה במעט מזה של שנת 2023 (86,509).

לשם השוואה, בתקופה המקבילה בעשור הקודם (2013-2015) עזבו את ישראל לתקופה של 3 חודשים רצופים רק 183,219 אזרחים, ובשנים 2010-2019 עמד הממוצע על כ-60,000 עוזבים בשנה בלבד. לפי החוקרים, הנתונים מצביעים על "יציאה משיווי משקל לאחר שנים ארוכות של יציבות יחסית במאזן ההגירה".

החוקרים מעריכים כי בהתבסס על מדדים שונים שנלקחו במסגרת המחקר, מספר הישראלים שיעזבו בשנת 2025 לתקופה של 12 חודשים ומעלה יעמוד על בין 45,000 ל-50,000, מספרים דומים לנתונים ב-2023 ו-2024: 49,925 ו-49,677 אנשים בהתאמה.

החשש: פגיעה אפשרית במנועי הצמיחה של המשק

תופעת ההגירה אינה ייחודית לישראל, ומדינות נוספות בעולם - כמו יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה ולבנון - סבלו מהגירה של אוכלוסיות חזקות. אולם בשונה ממדינות אחרות, החוקרים מסבירים כי הכלכלה הישראלית אינה משופעת באוצרות טבע ומתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההייטק, בשירותי רפואה מתקדמים ובאקדמיה.

לדבריהם, בתחומים אלו ישנה תלות במספר לא גדול של עובדים קריטיים, כאשר בפרסומים קודמים של צוות המחקר כבר זוהה גידול משמעותי ומדאיג בעזיבה של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים ואנשי אקדמיה. החוקרים מסכמים כי מתן הנתונים עדכניים האלו קריטי עבור הציבור והממשלה לצורך גיבוש מדיניות מתאימה והבנת השלכות התופעה על החברה והכלכלה בישראל.

החוקרים הדגישו: אין סכנה מיידית - אך יש חשש מפני הידרדרות בעתיד

על אף הנתונים המטרידים, החוקרים מבהירים כי אין מקום לתבהלה מיידית: מספר המהגרים הנוכחי אינו מהווה איום על המשק הישראלי, והנתונים לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של מדינת ישראל.

עם זאת, פרופ' איתי אטר מסביר את מרכז החשש: "בראייה צופה פני עתיד - ואם לא יהיה שינוי - גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית". החוקרים מוסיפים כי הסכנה האמיתית טמונה באפשרות שזעזועים שליליים נוספים - פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים - יובילו למנגנוני "היזון חוזר" שבהם כל מהגר נוסף מעודד אחרים בעקבותיו לעזוב. לדבריהם, "מרגע שמספרי ההגירה יגדלו מעל סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי, ויהיו לו השלכות מקרו-כלכליות חמורות".