חנויות באמצע, מגורים בראש - וגופה בתחתית? “הקניון הנטוש" בירושלים

קשה לפספס את מרכז כלל – מבנה ענק וכבד שיושב בין רחוב יפו, אגריפס ושוק מחנה יהודה, ממש מול אנדרטת הדוידקה, באחד המקומות המרכזיים ביותר בירושלים. הוא תוכנן להיות מרכז מסחרי חדשני – אך בפועל מדובר במבנה מיושן. אמנם, יש בו קסם מיוחד, עם עסקים שקיימים שם מעל 40 שנה, כמו מועדון ביליארד או עסק של אוכל פרסי, אך צריך לומר ביושר: מדובר במפלצת בטון שנראית רע.

במשך כמעט מאה שנה עמד במקום בית הספר אליאנס של ארגון כל ישראל חברים. בית הספר, שנפתח בשנת 1882, היה מוסד פורץ דרך בירושלים; לצד לימודי תורה ושפות, תלמידיו למדו מקצועות כמו נגרות, צורפות, מכונאות ופיסול, במטרה לאפשר להם לרכוש מקצוע ולא להיות תלויים בתרומות. לאחר מלחמת ששת הימים המבנה ננטש, הקרקע נמכרה ורוב בית הספר ההיסטורי נהרס לטובת מרכז כלל. מהמבנה המקורי נשאר בעיקר שחזור חלקי של השער.

בניית מרכז כלל החלה בתחילת שנות השבעים, והוא נחנך בשנת 1978. האדריכל דן איתן תכנן חלל מסחרי שעולה במעין ספירלה, עם כניסות ממפלסים שונים ומשרדים מעל החנויות. אלא שהניהול המפוצל, התחזוקה הירודה והתחרות מול מרכזי קניות חדשים הפכו אותו בהדרגה למקום שרבים עוברים לידו, אך מעטים נכנסים אליו. דן איתן בעצמו אמר שמדובר בעבודה פחות מוצלחת שלו.

ואז הגיעה האגדה המסתורית: בשנת 1984 דווח בגלי צה״ל כי חברי "כנופיה מספר 1" קברו אדם שרצחו בתוך יסודות הבניין. המשטרה הגדירה את הסיפור כשמועה חסרת בסיס. גם התאריכים לא ממש מסתדרים: מקרי הרצח שיוחסו לחברי הכנופיה התרחשו לאחר שהבניין כבר הוקם. אין ראיה לכך שמישהו באמת קבור שם, אבל השמועה שרדה הרבה יותר מחלק מהחנויות במרכז.

בשנים האחרונות עמותת מוסללה הוכיחה שאפשר גם אחרת, כשהפכה את אחד הגגות למרחב ירוק של תרבות, קהילה וקיימות. אבל יוזמה אחת על הגג לא יכולה להחיות בניין שלם. עיריית ירושלים, בעלי הנכסים והמדינה צריכים לקדם תוכנית רצינית לשיקום המרכז, להחזיר את החללים הציבוריים לחיים וגם להנציח בצורה מכובדת את בית הספר אליאנס שנמחק לטובתו. מרכז כלל לא צריך עוד אגדה על אדם שקבור בתוכו. הוא צריך שיפסיקו לקבור את הפוטנציאל שלו.