"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חנויות באמצע, מגורים בראש - וגופה בתחתית? “הקניון הנטוש" בירושלים

מרכז כלל תוכנן להיות מרכז קניות ראשון מסוגו - במקום חנויות על הרחוב, החנויות נבנו במין כיכר שנמצאת בצד הפנימי של הבניין, בדומה לדיזינגוף סנטר • אבל שילוב בין תלונות לגיטימיות וסיפור מסתורי על רצח השאירו אותו כמעט שומם

בניין מרכז כלל בירושלים , ליאור מזרחי
בניין מרכז כלל בירושלים. צילום: ליאור מזרחי

קשה לפספס את מרכז כלל – מבנה ענק וכבד שיושב בין רחוב יפו, אגריפס ושוק מחנה יהודה, ממש מול אנדרטת הדוידקה, באחד המקומות המרכזיים ביותר בירושלים. הוא תוכנן להיות מרכז מסחרי חדשני – אך בפועל מדובר במבנה מיושן. אמנם, יש בו קסם מיוחד, עם עסקים שקיימים שם מעל 40 שנה, כמו מועדון ביליארד או עסק של אוכל פרסי, אך צריך לומר ביושר: מדובר במפלצת בטון שנראית רע.

הסוד שקבור ביסודות המרכז המסחרי בירושלים

במשך כמעט מאה שנה עמד במקום בית הספר אליאנס של ארגון כל ישראל חברים. בית הספר, שנפתח בשנת 1882, היה מוסד פורץ דרך בירושלים; לצד לימודי תורה ושפות, תלמידיו למדו מקצועות כמו נגרות, צורפות, מכונאות ופיסול, במטרה לאפשר להם לרכוש מקצוע ולא להיות תלויים בתרומות. לאחר מלחמת ששת הימים המבנה ננטש, הקרקע נמכרה ורוב בית הספר ההיסטורי נהרס לטובת מרכז כלל. מהמבנה המקורי נשאר בעיקר שחזור חלקי של השער.

בניית מרכז כלל החלה בתחילת שנות השבעים, והוא נחנך בשנת 1978. האדריכל דן איתן תכנן חלל מסחרי שעולה במעין ספירלה, עם כניסות ממפלסים שונים ומשרדים מעל החנויות. אלא שהניהול המפוצל, התחזוקה הירודה והתחרות מול מרכזי קניות חדשים הפכו אותו בהדרגה למקום שרבים עוברים לידו, אך מעטים נכנסים אליו. דן איתן בעצמו אמר שמדובר בעבודה פחות מוצלחת שלו.

ואז הגיעה האגדה המסתורית: בשנת 1984 דווח בגלי צה״ל כי חברי "כנופיה מספר 1" קברו אדם שרצחו בתוך יסודות הבניין. המשטרה הגדירה את הסיפור כשמועה חסרת בסיס. גם התאריכים לא ממש מסתדרים: מקרי הרצח שיוחסו לחברי הכנופיה התרחשו לאחר שהבניין כבר הוקם. אין ראיה לכך שמישהו באמת קבור שם, אבל השמועה שרדה הרבה יותר מחלק מהחנויות במרכז.

בשנים האחרונות עמותת מוסללה הוכיחה שאפשר גם אחרת, כשהפכה את אחד הגגות למרחב ירוק של תרבות, קהילה וקיימות. אבל יוזמה אחת על הגג לא יכולה להחיות בניין שלם. עיריית ירושלים, בעלי הנכסים והמדינה צריכים לקדם תוכנית רצינית לשיקום המרכז, להחזיר את החללים הציבוריים לחיים וגם להנציח בצורה מכובדת את בית הספר אליאנס שנמחק לטובתו. מרכז כלל לא צריך עוד אגדה על אדם שקבור בתוכו. הוא צריך שיפסיקו לקבור את הפוטנציאל שלו.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר