תקלות, צווי סגירה וטרגדיה: סיפור המעלית הראשונה בישראל

בתקופת המנדט הבריטי החל היישוב העברי העירוני לתפוס גובה, והבנייה המודרנית הביאה עמה את אחד החידושים הטכנולוגיים המרעננים של המאה ה-20 - המעלית.

בעוד שבמשך עשרות שנים נטה הציבור להאמין כי המעלית הראשונה בארץ הותקנה ב"פסז' פנסק" המפורסם שברחוב הרצל 16 בתל אביב, מחקרו של הגיאוגרף ההיסטורי ד"ר דותן גורן חושף תמונה אחרת – המשרטטת מירוץ יוקרתי בין בנייני הפאר של העיר הצעירה.

מחקרו חושף כי למעשה קדמו ל"פסז' פנסק" שתי מעליות אחרות. תואר מעלית הבכורה שייכת לבית המסחר "האחים בכר" שברחוב הרצל 39. המעלית ההיסטורית נחנכה בחגיגה גדולה ב-1 באוגוסט 1926, וכל אחד מהאורחים הנרגשים זכה לסיבוב במתקן המודרני, שהוצג אז כ"מעלית החשמלית הראשונה בארץ".

שבועות ספורים לאחר מכן הצטרפה אליה המעלית השנייה בישראל - ב"מלון פלטין" המפואר, שנועדה להסיע שישה נוסעים בכל פעם.

עמודים ללא יסודות וצו סגירה משטרתי

הדרך אל הפסגה בבית "האחים בכר" הייתה רצופה תקלות הנדסיות ובירוקרטיות. האדריכל המקורי של המבנה פוטר לאחר שנעשתה טעות חמורה ועמודי המרתף נבנו ללא יסודות, בעוד מחליפו בתפקיד שגה בתכנון גובה הקומות.

גם לאחר שהבנייה הושלמה והמעלית החלה לפעול, הדרמה לא הסתיימה: התברר כי היא הופעלה ללא רישיון מעיריית תל אביב, והמשטרה הוציאה צו לסגירתה המיידית בשל חשש בטיחותי.

למרות כל התקלות, המעלית הפכה מהר מאוד לסמל של קדמה אירופית בלב תל אביב. באותם ימים, אפילו מבנים בני ארבע קומות נחשבו ל"מגרדי שחקים" שבלטו מעל העיר, והמעלית הייתה לסמל של סטטוס יוקרתי.

עם העלייה בגובה המבנים ובמספר המעליות, הגיעו גם האסונות. בשנת 1938 נמחץ למוות הנער משה מזרחי בירושלים, כשיצא ממעלית מקולקלת בבניין בן שבע קומות.

הטרגדיה הקשה חשפה ליקוי חמור: היעדרן המוחלט של תקנות בטיחות בחוק המנדטורי. הטרגדיה הזו היא שהובילה, בסופו של דבר, להסדרת האחריות החוקית על התקנה ואחזקה של מעליות בארץ ישראל במהלך שנות ה-40.