"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיפור האהבה שנולד בין עתיקות העיר המקראית

אלפי שנים לאחר שבנות שילה היו יוצאות בט"ו באב לבושות לבן במטרה למצוא זיווג, נולד במקום סיפור אהבה חדש • שני ארכיאולוגים אמריקאים שהגיעו לחשוף את העתיקות באתר, מצאו דווקא שם את אהבת חייהם

0השמעה
שילה הקדומה. מהמקומות שבהם נולד העם היהודי , יוסי זליגר
שילה הקדומה. מהמקומות שבהם נולד העם היהודי. צילום: יוסי זליגר

בימי קדם, כפי שמסופר בתנ”ך, היו בנות שילה יוצאות בט”ו באב לבושות לבן ומחוללות בכרמים כדי למצוא את זיווגן. אלפי שנים לאחר מכן, בין שרידי אותה שילה קדומה, נולד סיפור אהבה אחר: שני ארכיאולוגים אמריקאים שהגיעו לישראל כדי לחשוף את עברה של העיר המקראית, מצאו דווקא בה את אהבת חייהם.

עונת החפירות בשילה הקדומה ננעלה בימים האחרונים עם שורת ממצאים מרשימים, ובהם כדים עתיקים וקונכיית ארגמן נדירה שהתגלתה במקווה. אך עבור קלייטון ואן הס ורעייתו ד”ר אביגיל ואן הס, שניים ממובילי משלחת החפירות, התגלית הגדולה ביותר כלל לא הייתה קבורה באדמה.

הכירו בין עתיקות שילה הקדומה // קלייטון ואן הס ורעייתו ד”ר אביגיל ואן הס,צילום: ללא

השניים הכירו באתר עצמו, כאשר קלייטון - סטודנט לארכיאולוגיה מארצות הברית ואחראי צוות חופרים - עבד תחת ניהולה של אביגיל, מנהלת שותפה בחפירות.

“בעונת החפירות הראשונה ניסיתי מאוד להרשים אותה”, הוא מספר בחיוך. “הייתי בטוח שמצאתי כד עתיק וניסיתי להרכיב אותו, למרות שאביגיל אמרה שזה לא כד. בסוף התברר שאלו בכלל חתיכות של נייר טואלט קדום”.

אביגיל מספרת כי דווקא ההתמדה שלו היא זו שמשכה את תשומת ליבה: “הוא לא ויתר, הלך לחקור וגילה בעצמו במה מדובר. הבנתי שמדובר בבחור נהדר”.

לפני שנתיים החליט קלייטון שהגיע הזמן לצעד הבא. כששאל את אביגיל היכן תרצה להתחתן, היא לא היססה לרגע. “בשילה, המקום שבו חנה התפללה”, השיבה. בשנה שעברה הם נישאו באתר החפירות עצמו, לצד חברי המשלחת, בעוד בני משפחותיהם בארצות הברית צופים בטקס בשידור חי.

גם המלחמה לא ערערה את חיבורם למקום. “אני לא מפחדת, פשוט לומדים לחיות עם זה”, אומרת אביגיל. קלייטון מספר כי במהלך השנה האחרונה הם צפו ביירוטי טילים מעל אתר החפירות, ולאחר חתונתם נאלצו לעזוב את ישראל דרך מצרים בעקבות סגירת נמל התעופה בן גוריון - מסע שאותו הם מכנים בחיוך “יציאת מצרים הפוכה”.

לאחרונה השלימו השניים עונת חפירות נוספת, וכעת הם מתכננים את עתידם בישראל. קלייטון צפוי להמשיך את לימודיו באוניברסיטת אריאל, והשניים שוקלים להשתקע בארץ באופן קבוע.

ראש מועצת בנימין ויו”ר מועצת יש”ע, ישראל גנץ, בירך על הזוגיות שנרקמה באתר: “שילה הקדומה היא המקום שבו נולד חג האהבה העברי. לראות את קלייטון ואביגיל, שהגיעו מארצות הברית כדי לחשוף את ההיסטוריה של המקום ומצאו כאן גם את אהבת חייהם, זו סגירת מעגל מרגשת".

מבחינת קלייטון, גם הכדים העתיקים וקונכיית הארגמן הנדירה אינם משתווים לתגלית האמיתית של החפירה. “כששאלו אותי מהו הממצא הכי מדהים שמצאתי בשילה, לא היה לי ספק”, הוא מסכם. “אביגיל היא הממצא הכי מדהים שלי”.

אביגיל מחייכת ומשיבה: “אני חופרת כבר הרבה שנים, אבל מעולם לא מצאתי משהו טוב יותר מקלייטון”.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר