"אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים". התבנית שהתגלתה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מימי בית ראשון: תגלית ארכיאולוגית ייחודית בירושלים

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בשטח מוזיאון מגדל דוד, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה • "על אף שעד כה התגלו בירושלים פסלונים רבים מהתקופה, זו הפעם הראשונה שמתגלה בעיר תבנית ששמשה ליצירתם", אומרים חוקרי הרשות

[object Object]

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד ירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון.

החפירה התבצעה במסגרת העבודות להקמת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במגדל דוד מוזיאון ירושלים. קרן שוליך, מהקרנות הפילנתרופיות הגדולות ביותר בקנדה, תומכת בחינוך, בריאות, אומנות ותרבות. האגף החדש ישלים את תצוגות הקבע של המוזיאון, ויציג את המורשת הייחודית של האתר באמצעות שילוב של ארכיאולוגיה, אמנות עכשווית וחדשנות. כאן, המבקרים יוכלו לגלות את שרידיה יוצאי הדופן של ירושלים הקדומה, הטמונים ממש מתחת לרגליהם.

"התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון", מספרים ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם. זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".

לאחר גילויה הועברה התבנית לטיפול תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות, אשר טיפלה בה בקפדנות והסירה ממנה כל גרגר אדמה. עבודת השימור חשפה את מלוא הפרטים הזעירים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית. בשלב הבא, הועברה התבנית לסלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, שיצק לתוכה חומר מתאים. התוצאה המרשימה, היא שחזור מלא של צלמית פני האישה, עם תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.

"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", אומר ד"ר עמית ראם, "ואולם עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה".

"עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו", צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

צלמיות מסוג זה, מתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון, במאות ה-6-8 לפנה"ס. הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ; ברוב המקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר - תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו ביד בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...