"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצא בחוף באשדוד מטבע עתיק - והבדיקה חשפה תגלית נדירה

במהלך סריקה לאיתור חפצים שאבדו בחוף אשדוד, הבחין אבי צ'פרק במטבע בן כ-2,500 שנה • ברשות העתיקות התברר כי מקורו בקפריסין וכי זהו הראשון מסוגו שהתגלה בישראל • בעקבות הדיווח - הוענקה לו תעודת הוקרה

,עודכן
0השמעה
יניב דוד לוי, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, עם המטבע הנדיר ,  שי הלוי, רשות העתיקות
יניב דוד לוי, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, עם המטבע הנדיר. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מטבע נדיר בן כ-2,500 שנה, שמקורו בקפריסין, התגלה לאחרונה בחוף באשדוד. לאחר שנמסר לרשות העתיקות התברר כי זהו המטבע הראשון מסוגו שהתגלה בישראל.

מי שמצא את המטבע הוא אבי צ'פרק, סגן מנהל אגף החופים בעיריית אשדוד, שנוהג לסייע לתושבים ולמבקרים באיתור תכשיטים, מפתחות וחפצים שאבדו בחוף. לפני כחודש, במהלך אחת הסריקות, הבחין בפריט יוצא דופן והעביר אותו לבדיקת רשות העתיקות.

1. סגן מנהל החופים באשדוד, אבי צ'פרק, עם תעודת ההוקרה שקיבל מרשות העתיקות.,צילום: יח"צ עיריית אשדוד

בבדיקה התברר כי המטבע נטבע בעיר סלמיס שבקפריסין סביב אמצע המאה החמישית לפני הספירה, בתקופה הפרסית. משקלו כ-11 גרם וערכו "סיגלוס". לדברי יניב דוד לוי, חוקר ואוצר בענף המטבעות ברשות העתיקות, המטבע אינו עשוי כסף מלא, אלא ממתכת המצופה בכסף - תופעה המוכרת במטבעות קפריסאיים מאותה תקופה, על רקע המחסור בכסף באי.

"נסיבות הגילוי והדיווח המדויק מאפשרים לנו, החוקרים, לא רק לזהות את המטבע עצמו, אלא גם להשתמש בו כמקור מידע על קשרים כלכליים וימיים שהתקיימו באזור לפני כ-2,500 שנה", אמר.

בצדו האחד של המטבע מתואר איל רובץ הפונה שמאלה, ובצדו השני מופיע ראש איל הפונה לאותו כיוון. הראש מוקף במסגרת מרובעת שקועה, המעידה על שיטת הטביעה, ולצדו ענף דפנה ושלושה סימנים שככל הנראה נכתבו בכתב ההברתי הקפריסאי.

"מטבעות בגודל ובערך זה מן התקופה הפרסית נדירים בממצא הארכיאולוגי", הסביר דוד לוי. לדבריו, מטבעות כסף מסוג זה נחתכו בדרך כלל לפיסות קטנות, ששימשו כ"בצעי כסף" במסחר המקומי. "לכן, גילויו של מטבע שלם דווקא באזור החוף הוא יוצא דופן ובעל חשיבות מיוחדת".

"מטבעות בגודל ובערך זה מן התקופה הפרסית נדירים בממצא הארכיאולוגי". המטבע הנדיר.,צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

אוונג'לין מארקו, מומחית למטבעות קפריסאיים עתיקים מהמכון למחקר היסטורי של הקרן הלאומית למחקר של יוון באתונה, ציינה כי מטבעות מסלמיס מהמאה החמישית לפני הספירה מוכרים ברחבי מזרח הים התיכון. עם זאת, לדבריה, ממצאים שמקום גילויים ידוע ומאומת עשויים לשפוך אור על קשרי המסחר והתנועה בין קפריסין לאזור ארץ ישראל בתקופה הפרסית.

לצ'פרק הוענקה תעודת הוקרה על שדיווח על התגלית והעביר את המטבע לאוצרות המדינה. "אני שמח שזכיתי להיות חלק מגילוי בעל ערך היסטורי", אמר. "מבחינתי היה ברור שהמטבע שייך למורשת של כולנו, ולכן העברתי אותו מיד לרשות העתיקות. אם בזכות המעשה הזה תרמתי עוד פיסה קטנה למחקר ולהיסטוריה של ארץ ישראל, זו זכות גדולה עבורי".

שר המורשת עמיחי אליהו שיבח את צ'פרק ואמרכי המטבע הוא "עדות מוחשית לקשרים הימיים והמסחריים שהתקיימו בין ארץ ישראל לקפריסין כבר לפני כ-2,500 שנה". לדבריו, דיווחי הציבור על עתיקות מאפשרים לשמור על נכסי המורשת ולהעמיק את הידע על עברה של הארץ.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר