"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מכעיס: בנו של גואל רצון ממשיך את דרכו של אביו - ״והחוק חסר אונים״
יגאל רצון מנהל מערכת יחסים עם תשע נשים תחת קורת גג אחת • הפסיכולוג הקליני עמוס פריבס מסביר מדוע הרשויות מתקשות להתערב - ומתי הסכמה עלולה להפוך לניצול: "מציאות בעייתית שלא צריכה להיות"
יגאל וגואל רצון. צילום: רוני שיצר, יוסי זליגר

מכעיס: בנו של גואל רצון ממשיך את דרכו של אביו - ״והחוק חסר אונים״

יגאל רצון מנהל מערכת יחסים עם תשע נשים תחת קורת גג אחת • הפסיכולוג הקליני עמוס פריבס מסביר מדוע הרשויות מתקשות להתערב - ומתי הסכמה עלולה להפוך לניצול: "מציאות בעייתית שלא צריכה להיות"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הדרמה המשפחתית שמסעירה את המדינה חוזרת לכותרות, והפעם לא גואל רצון עומד במרכזה, אלא בנו, יגאל רצון. בריאיון שעורר סערה ברשת הצהיר יגאל כי הוא תומך בדרכו של אביו ומנהל לדבריו "זוגיות מורכבת" עם תשע נשים: הוא נשוי לאחת מהן, ועם שמונה האחרות מקיים קשרים משפחתיים עמוקים תחת קורת גג אחת.

בעוד הציבור תוהה כיצד הדבר מתאפשר, נראה שהרשויות עומדות חסרות אונים מול מה שנראה ככת לכל דבר. כדי להבין את התופעה שוחחנו עם הפסיכולוג הקליני עמוס פריבס, מנהל השירות הפסיכולוגי מטעם המכון של המסלול האקדמי המכללה למינהל, שסיפק תובנות על המציאות המורכבת.

גואל רצון מובל למעצר, צילום: צילום: יוסי זליגר

לדברי פריבס, אין להשלות את עצמנו שאנו חיים בחברה מתקדמת ונקייה מתופעות חריגות. "גם בשנה הזו, כשנראה לנו שאין כבר בעיות חריגות, המציאות אחרת לחלוטין", קבע. כדוגמה הוא ציין את העובדה שגם כיום קיימות בחברה כתות ומתקיימים טקסים שונים, כמו "גירוש עין הרע". לדבריו, התופעה של יגאל רצון היא פן נוסף של אותה נחשלות חברתית.

פריבס העלה גם את השאלה מהי אהבה, והאם במקרה הזה מדובר ב"זוגיות מדוללת", שבה תשע נשים חולקות גבר אחד, או במציאות אפלה יותר. לדבריו, יש אנשים שנמשכים ל"קסם" שבביטול העצמי. בעוד שחלקנו מבקשים לבטא את הייחודיות שלנו, אצל אחרים הצורך העמוק ביותר הוא "להימחק" ולהתבטל מול מנהיג כריזמטי, כדי להרגיש שייכות.

אחת השאלות המרכזיות שמעורר המקרה היא מדוע החוק אינו מאפשר לעצור את התופעה. לדברי פריבס, המדינה מתקשה להתערב משום שמדובר בנשים בגירות שבחרו בכך מרצונן ומכירות את עמדותיו של יגאל כבר שנים.

פריבס השווה זאת למצבים חוקיים אך מעוררי מחלוקת, כמו זוגיות בין גבר בן 70 לצעירה בת 20 - מצב שבו ברור לדבריו שקיימת בעיה, אך קשה לקבוע קו אדום משפטי.

את המצב במשפחת רצון הגדיר פריבס באופן פרובוקטיבי כ"אורגיה שקפאה בזמן בין בגירים". אף שביגמיה אסורה בחוק וברור כי קיימות כאן מניפולציות של כת, השאלה מתי הסכמה הופכת לניצול נותרת פתוחה. "ברור וחד-משמעית שמדובר במציאות בעייתית שלא צריכה להיות", סיכם פריבס, "אבל עדיין קשה מאוד לשים קו ולקבוע קו אדום".

נראה כי כל עוד יגאל רצון אינו עובר על חוק "גיל ההסכמה" היבש, הוא ימשיך לתחזק את ההרמון שלו, בעוד המדינה נאלצת להביט מהצד בחוסר אונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...