הדרמה המשפחתית שמסעירה את המדינה חוזרת לכותרות, והפעם לא גואל רצון עומד במרכזה, אלא בנו, יגאל רצון. בריאיון שעורר סערה ברשת הצהיר יגאל כי הוא תומך בדרכו של אביו ומנהל לדבריו "זוגיות מורכבת" עם תשע נשים: הוא נשוי לאחת מהן, ועם שמונה האחרות מקיים קשרים משפחתיים עמוקים תחת קורת גג אחת.
בעוד הציבור תוהה כיצד הדבר מתאפשר, נראה שהרשויות עומדות חסרות אונים מול מה שנראה ככת לכל דבר. כדי להבין את התופעה שוחחנו עם הפסיכולוג הקליני עמוס פריבס, מנהל השירות הפסיכולוגי מטעם המכון של המסלול האקדמי המכללה למינהל, שסיפק תובנות על המציאות המורכבת.
לדברי פריבס, אין להשלות את עצמנו שאנו חיים בחברה מתקדמת ונקייה מתופעות חריגות. "גם בשנה הזו, כשנראה לנו שאין כבר בעיות חריגות, המציאות אחרת לחלוטין", קבע. כדוגמה הוא ציין את העובדה שגם כיום קיימות בחברה כתות ומתקיימים טקסים שונים, כמו "גירוש עין הרע". לדבריו, התופעה של יגאל רצון היא פן נוסף של אותה נחשלות חברתית.
פריבס העלה גם את השאלה מהי אהבה, והאם במקרה הזה מדובר ב"זוגיות מדוללת", שבה תשע נשים חולקות גבר אחד, או במציאות אפלה יותר. לדבריו, יש אנשים שנמשכים ל"קסם" שבביטול העצמי. בעוד שחלקנו מבקשים לבטא את הייחודיות שלנו, אצל אחרים הצורך העמוק ביותר הוא "להימחק" ולהתבטל מול מנהיג כריזמטי, כדי להרגיש שייכות.
אחת השאלות המרכזיות שמעורר המקרה היא מדוע החוק אינו מאפשר לעצור את התופעה. לדברי פריבס, המדינה מתקשה להתערב משום שמדובר בנשים בגירות שבחרו בכך מרצונן ומכירות את עמדותיו של יגאל כבר שנים.
פריבס השווה זאת למצבים חוקיים אך מעוררי מחלוקת, כמו זוגיות בין גבר בן 70 לצעירה בת 20 - מצב שבו ברור לדבריו שקיימת בעיה, אך קשה לקבוע קו אדום משפטי.
את המצב במשפחת רצון הגדיר פריבס באופן פרובוקטיבי כ"אורגיה שקפאה בזמן בין בגירים". אף שביגמיה אסורה בחוק וברור כי קיימות כאן מניפולציות של כת, השאלה מתי הסכמה הופכת לניצול נותרת פתוחה. "ברור וחד-משמעית שמדובר במציאות בעייתית שלא צריכה להיות", סיכם פריבס, "אבל עדיין קשה מאוד לשים קו ולקבוע קו אדום".
נראה כי כל עוד יגאל רצון אינו עובר על חוק "גיל ההסכמה" היבש, הוא ימשיך לתחזק את ההרמון שלו, בעוד המדינה נאלצת להביט מהצד בחוסר אונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו