כיצד חושבים בציבור הציוני-דתי על הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את החברה הישראלית? סקר שנערך ותוצאותיו נמסרו היום (רביעי) בקרב משתתפי כנס הקיץ של ארגון רבני צהר מציג תמונה של ציבור שמבקש יותר הסכמות והידברות, לצד עמדות מגוונות בנושאים כמו גיוס חרדים, זהות יהודית, התיישבות והשלכות המלחמה.
כ-3,000 בני אדם השתתפו בכנס הקיץ של הארגון שנערך באקספו תל אביב תחת הכותרת "לשם שמים וארץ". במהלך האירוע השיבו מאות מהמשתתפים בזמן אמת לשאלות בנושאים הנמצאים בלב השיח הציבורי בישראל.
על רקע המחלוקת סביב סוגיית גיוס בני החברה החרדית, נשאלו המשתתפים מהו המודל הנכון ביותר בעיניהם. 43% השיבו כי יש להעניק פטור ללומדי תורה מצטיינים ולגייס את יתר החרדים. 23% תמכו בהסדרה הדרגתית שתושג בהסכמה וללא כפייה, 18% סברו שיש לקדם גיוס חובה לכולם ושוויון מלא בנטל, ו-16% העדיפו שירות אזרחי או לאומי כחלופה לשירות צבאי.
בנוגע לעיצוב אופייה היהודי של המדינה, התשובה המרכזית הייתה ברורה: 79% מהמשיבים סברו כי יש לעצב את הזהות היהודית של ישראל באמצעות הידברות והסכמה הדדית. 15% תמכו בקביעת נורמות באמצעות חקיקה, ואילו 6% סברו כי יש להעביר סוגיות אלה לטיפול ברמה המוניציפלית.
שאלה נוספת עסקה בדמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובהקשר למאבק להשבת החטופים. 77% מהמשתתפים השיבו כי לדעתם, אילו היה הרב קוק חי כיום, הוא היה מגיע לכיכר החטופים. 23% סברו אחרת.
הסקר בחן גם את היכולת לנהל מחלוקת פוליטית מתוך תפיסה של "לשם שמים". כאשר נשאלו המשתתפים מול איזו דמות ציבורית מהמחנה האידיאולוגי הנגדי הם חשים שהמחלוקת היא עניינית ובעלת ערך, דורג בני גנץ במקום הראשון. אחריו הופיעו בצלאל סמוטריץ', יאיר גולן, חילי טרופר ואביגדור ליברמן.
גם סוגיית ההתיישבות והחוות החקלאיות עמדה במוקד השאלות. בתשובה לשאלה כיצד היו מגיבים אם בנם היה מודיע שהוא עובר להתגורר ולהתנדב בחווה, 29% השיבו כי היו חשים גאווה גדולה ומעניקים תמיכה מלאה. 51% אמרו כי היו חוששים ודואגים, אך מאפשרים את המהלך, ואילו 20% השיבו כי היו מתנגדים.
על רקע התחזקות העיסוק ביהדות ובמסורת מאז שבעה באוקטובר, נשאלו המשתתפים כיצד יש להתייחס לגל ההתעוררות היהודית בתרבות הישראלית. 72% השיבו כי יש לקבל בחיבוק חם כל גילוי של קודש. 19% תמכו בגישת "כבדהו וחשדהו", הכוללת שמחה לצד בחינה מעמיקה, 6% סברו שמדובר ב"יהדות אינסטנט" חולפת, ו-4% לא הביעו עמדה.
לעומת זאת, תחושת הערבות ההדדית כלפי יהדות התפוצות קיבלה ציון נמוך יחסית. כאשר התבקשו המשתתפים לדרג בין 1 ל-10 עד כמה הציבור בישראל מרגיש אחריות כלפי הקהילות היהודיות בעולם, עמד ממוצע התשובות על 5.4 בלבד.
לצד האתגרים והמחלוקות, המשתתפים נשאלו גם מה מעניק להם תקווה בתקופה הנוכחית. 51% ציינו את הערבות ההדדית וההתגייסות האזרחית כמקור המרכזי לאופטימיות. 31% בחרו בגל ההתעוררות והחיבור ליהדות, 11% בהישגי הצבא וכוחות הביטחון, ו-7% בחוסן הכלכלי ובצמיחה.
נתון נוסף בסקר המחיש את היקף השפעת המלחמה על החברה הישראלית: 78% מהמשיבים אמרו כי הם מכירים לפחות אדם אחד המתמודד עם פוסט-טראומה בעקבות אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. 52% ציינו כי הם מכירים בין אדם אחד לשלושה המתמודדים עם התופעה, 17% מכירים בין ארבעה לעשרה אנשים, ו-9% מכירים יותר מעשרה.
כנס הקיץ של ארגון רבני צהר כלל שיעורי תורה, שיחות עומק, פודקאסטים חיים ומעגלי עדות ושיתוף, שעסקו בסוגיות המרכזיות המעסיקות את הציבור הדתי-לאומי ואת החברה הישראלית בתקופה הנוכחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו