"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אומת הסטארט-אפ נשארת מאחור: משבר אמון בולם את מהפכת ה-AI
דו"ח חדש מצביע על הפער ההולך וגדל בין ישראל לעולם באימוץ בינה מלאכותית • פחות מ-40% מהמנהלים בתחומי הטכנולוגיה מדווחים על החזר השקעה חיובי מפרויקטי AI, בניגוד למגמה בחברות הבינלאומיות, שם השיעור עולה על 53
שבבים של בינה מלאכותית AI. צילום: רויטרס

אומת הסטארט-אפ נשארת מאחור: משבר אמון בולם את מהפכת ה-AI

דו"ח חדש מצביע על הפער ההולך וגדל בין ישראל לעולם באימוץ בינה מלאכותית • פחות מ-40% מהמנהלים בתחומי הטכנולוגיה מדווחים על החזר השקעה חיובי מפרויקטי AI, בניגוד למגמה בחברות הבינלאומיות, שם השיעור עולה על 53

אסף גולן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דו"ח מצב של מנהלי מערכות המידע (מנמ"ר) של חברת Experis לשנת 2026, מציב מראה מדאיגה בפני המשק הישראלי. בדו"ח נאמר כי בעוד העולם דוהר לעבר הטמעה נרחבת של בינה מלאכותית, ישראל דווקא סובלת מנתק ניהולי חריף ומשמרנות מפתיעה.

לפי הנתונים, רק כ-7.3% מהארגונים בישראל נמצאים בשלב הפריסה הרחבה של פתרונות AI, מדובר בפער עצום לעומת ממוצע עולמי של כ-19.5%. המגמה הזו צפויה להעמיק, שכן פחות מ-41% מהחברות המקומיות מתכננות להגדיל את תקציבי ה-AI שלהן בשנה הקרובה. זאת בזמן שבעולם, נתון זה עומד על למעלה מ-66%. למעשה, קרוב לחמישית מהארגונים בישראל טרם התחילו בכלל לבחון אינטגרציה של הטכנולוגיה, שיעור כפול מהממוצע העולמי.

מודל ה-AI החדש של מטא משתלט לכם על הפרופיל

בלב הפיגור הטכנולוגי עומד משבר אמון ותקשורת בין הדרג הטכנולוגי לבין דרגי ההנהלה. מנהלי מערכות המידע בישראל מדווחים על רמות הלחץ הגבוהות ביותר בעולם אל מול קצב השינויים המהיר, אך הם נתקלים במבוי סתום בחדר הישיבות.

כ-76% מהמנהלים הבכירים בארץ אינם מבינים מספיק את מהות תפקידו של המנמ"ר ואת הכלים הנדרשים להצלחתו. חוסר הבנה זה מקשה על המנהלים הטכנולוגיים להצדיק את הערך העסקי של יוזמות חדשניות - נתון שמסביר מדוע פחות מ-40% מהם מדווחים על החזר השקעה חיובי מפרויקטי AI, לעומת המגמה בחברות הבינלאומיות, שם השיעור עולה על 53%.

הדרישה למפתחים מסורתיים גבוהה מהממוצע (אילוסטרציה), צילום: gettyimages

במקום להסתכל קדימה, השוק הישראלי נראה כמי שמתמקד בתחזוקת הקיים ובשימור דפוסי עבודה מיושנים. ישראל היא המדינה היחידה שבה הדרישה למפתחי תוכנה מסורתיים ולאנשי תשתיות ו-DevOps עדיין גבוהה משמעותית מהממוצע העולמי, על חשבון גיוס טאלנטים בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה.

רותם מיטיב, מנכ"לית Experis ישראל, מזהירה כי נתוני התעשייה המקומית מצביעים על נסיגה לאחור, ולא די בהשענות על המוניטין של "אומת הסטארט-אפ". לדבריה, השנה הקרובה תהיה שנת מבחן קריטית, שבה המנהלים הטכנולוגיים יצטרכו לבנות שפה משותפת עם ההנהלה, ולהוכיח שהשקעה ב-AI היא מנוע צמיחה ישיר ולא רק הוצאה כספית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...