הצעה: תשעה באב ייקבע כיום הקדיש הכללי לנרצחי השבעה באוקטובר

ההיסטוריה היהודית מלמדת אותנו כאשר קיימת פרקטיקה ולא משנה מה טיבה הזיכרון נשמר לדורות.

רגע לפני תשעה באב נבחן את התובנה ביחס לתפיסת הזיכרון מול הצוררים. אם נבחר לצאת למשאל רחוב לא יהיה מי שלא יכיר את פרעה ואת המן. האחד היה אחראי על שיעבוד של מאות שנים במצרים, על גזרת ההשמדה הראשונה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". דמותו נחקקה בשל עובדה פשוטה מאד: ליל הסדר והמצוות הקשורות בו. בכל מקום בעולם אלפי שנים יהודים בלילה הזה שותים ארבע כוסות, אוכלים מצות ומקשים ארבע קושיות. העיסוק בגאולת מצריים לא משכיחה את מקומו של פרעה.

חג הפורים עטוף גם הוא שרשרת מצוות. קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת מצווה ועוד. החובה ההלכתית לקריאת מגילה בערב ובבוקר מנכיחה את דמותו של המן ולא מאפשרת לשכוח את סיפורו וסיפור המגילה.

אם באותו משאל רחוב אבקש לשאול מה ידוע על בוגדן חמלנצקי או על איליה איבנוביץ' איוואנוב כנראה שהתשובות שאקבל יהיו מצומצמות הרבה פחות. למרות שחמלינצקי הנהיג את מרד הקוזקים בו נהרגו עשרות אלפי יהודים בקהילות אוקראינה ופולין, ואיוואנוב נקשר לכישלון הרשויות במניעת פוגרום קישינב שגם בו נרצחו עשרות יהודים ומאות נפצעו.

את חמלנצקי ואת איוואנוב לא זוכרים כי אין פרקטיקה העוסקת בזוועה אותה הם הובילו.

הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי בשנת 1949, כשנה לאחר הקמת המדינה. הרקע להחלטת מועצת הרבנות הראשית היה שלאחר השואה התברר שלמאות אלפי יהודים אין תאריך פטירה ידוע, אין קבר ידוע ולעיתים אף לא נותרו בני משפחה שיאמרו עליהם קדיש, לכן נקבע שעשרה בטבת ישמש כיום הזה. הפרקטיקה הקשורה בצום יהווה עוגן לזכר קורבנות השואה. חשוב לומר כי החלטת מועצת הרבנות הראשית קדמה בשנתיים לחוק שקבע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1951.

לדבר על שימור זיכרון טבח השבעה באוקטובר בעת הזאת, כשלוש שנים לאחר האסון הנורא, נראה תלוש מן המציאות. אנחנו מכירים אנשים שנרצחו, שנחטפו, שנפצעו בטבח הנורא. אלא המבט על שימור הזיכרון נכון לו להיות צופה פני עתיד. נביט לעבר יום השואה. שורדי השואה כבר הולכים ונעלמים, עוד עשרות שנים ייעלמו גם מי שהכירו ופגשו ניצולי שואה. אין לי אלא לקוות שיש מי שעוסק בעיצוב זיכרון השואה לעת הזאת.

אני מבקש להציע ולהניח פומבית הצעה בפני מועצת הרבנות הראשית לישראל לקבוע את יום תשעה באב כיום הקדיש הכללי לטבח השבעה באוקטובר. ההלכה האוסרת על לימוד תורה ביום תשעה באב יצרה בליל תשעה באב מאות רבות של מפגשי שיח בו מדברים על ההשלכות האקטואליות של החורבן והמשבר למול התקומה והגאולה. הפרקטיקה ההלכתית של צום תשעה באב והפרקטיקה האזרחית של שיח על חורבן ותקומה נכון להם להכיל את אסון השבעה באוקטובר ולהנכיח אותו לדורי דורות.