"זה השפיע גם על הגמילה מטיטולים": המחיר הרגשי שמשלמים ילדי העוטף

בעיצומו של תהליך השיקום של יישובי עוטף עזה, נרשם אתמול (שני) רגע סמלי במיוחד בכרם שלום. עשרות מתנדבים, הורים ותושבי הקיבוץ חברו יחד להקמת שני פעוטונים חדשים לילדי הגיל הרך, במסגרת פרויקט של ארגון “אחים ואחיות לישראל - חמ”ל אזרחי”. עבור הקהילה מדובר בהרבה יותר ממבנה חינוכי חדש, אלא בסמל לחזרה לחיים, לצמיחה ולבניית העתיד.

בפעוטונים החדשים ילמדו בשנת הלימודים הקרובה 16 ילדים בשתי כיתות. רובם נולדו לאחר 7 באוקטובר, והמבנה החדש, הממוגן כולו, הוא הראשון מסוגו בקיבוץ עבור ילדים מלידה ועד גיל שלוש.

עבור ניצן קופמן, תושבת כרם שלום ואם לשני ילדים, מדובר בסגירת מעגל אישית. היא ובעלה עברו לקיבוץ לפני כשש שנים לאחר שחיפשו קהילה מעורבת של דתיים וחילונים. בשבעה באוקטובר הם שהו בחו”ל, אך בעלה, חבר כיתת הכוננות, ליווה מרחוק את הלחימה ואת מה שהתרחש בקיבוץ. לאחר מכן פונתה המשפחה עם יתר התושבים.

בנה הבכור, שהיה אז פעוט, עבר במהלך הפינוי בין מסגרות שונות. “נקטעה לו השנה במסגרת, אחר כך הייתה השלמה קטנה במלון באילת, ובהמשך עוד מסגרת זמנית אצל המשפחה. הרגשנו שהיה לזה מחיר רגשי והתפתחותי. גם הגמילה מטיטולים ושלבי ההתפתחות הושפעו מהיעדר היציבות”, היא מספרת.

לאחר חזרת התושבים לקיבוץ בשנת 2025 למדו הילדים במסגרות זמניות, וכעת, לראשונה, מוקם המעון הקבוע. לדבריה של קופמן, השתתפותה ביום ההקמה הייתה רגע מרגש במיוחד. “הבן שלי היה אמור להיכנס למעון הזה, אבל זה לא קרה בגלל 7 באוקטובר. עכשיו הבת שלי תהיה מהמחזור הראשון שייכנס אליו. לראות כל כך הרבה אנשים שמתגייסים בשביל הילדים שלנו זה מרגש בצורה שאי אפשר להסביר.”

היא מוסיפה כי מבחינתה המשמעות חורגת הרבה מעבר למסגרת חינוכית. “המעון הזה הוא דור העתיד שלנו. זו לא רק סגירת מעגל אחרי 7 באוקטובר, אלא נקודת צמיחה. זה מה שמחזיק את הקהילה ומאפשר לה להמשיך לגדול.”

"מאבני היסוד החשובות ביותר"

מאחורי הפרויקט עומד ארגון “אחים ואחיות לישראל - חמ”ל אזרחי”, שפועל מאז תחילת המלחמה לשיקום מסגרות החינוך ביישובים שנפגעו. לילך לב, אדריכלית ומנהלת פרויקט “גנים לחיים”, מספרת כי בתחילת המלחמה כלל לא חשבה שתעסוק באדריכלות. “כשהגענו למלונות המפונים גילינו שאין לילדים מסגרות. הבנו שילדים חייבים להמשיך להתפתח גם בתוך המציאות הזאת, והתחלנו להקים גנים בכל מקום אפשרי, בחדרי מלון, מקלטים, בתי כנסת וחדרי אוכל.”

לדבריה, מאז הקים הארגון כ-300 מסגרות חינוכיות, ובהמשך עבר להתמקד בשיקום יישובי העוטף והצפון. “לא רצינו רק להחזיר את מה שהיה, אלא לתכנן מחדש את גני הילדים של המחר. כל גן נבנה יחד עם הצוותים החינוכיים והקהילה, תוך התאמה לטראומה שהילדים עברו ולתפיסות חינוכיות שונות כמו מונטסורי, גן יער או חינוך דתי.”

בכרם שלום, היא אומרת, השיא של התהליך הגיע היום. “אחרי חצי שנה של תכנון, עשרות מתנדבים והקהילה עצמה בונים יחד את המרחב שבו יגדל דור העתיד של הקיבוץ. כל העתיד של הקהילה מתחיל בגיל הרך, ולכן זו אחת מאבני היסוד החשובות ביותר בתהליך השיקום.”

בקיבוץ מדגישים כי הקמת הפעוטון מסמלת גם את המשך הצמיחה הדמוגרפית של כרם שלום. לצד המשפחות שחזרו לאחר הפינוי, הצטרפו בשנה האחרונה גם משפחות חדשות שבחרו דווקא עכשיו לבנות את ביתן ביישוב, כשהפעוטון החדש יהפוך לאחד מסמלי ההתחדשות של הקהילה