בחסות אונסק"ו: המהלך הפלסטיני למחיקת ההיסטוריה היהודית ביהודה ושומרון

הרשות הפלסטינית צירפה בשבוע שעבר שורה של אתרי מורשת יהודיים מרכזיים ביהודה ושומרון לרשימה הטנטטיבית של אונסק"ו - שלב מקדים בדרך להכרה אפשרית בהם כאתרי מורשת עולמית פלסטיניים. בעקבות המהלך פנה ארגון "שומרים על הנצח", קואליציית ארגונים להגנה על עתיקות ישראל, במכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו דרישה לשינוי יסודי במדיניות הישראלית: מעבר מ"כיבוי שריפות" ללקיחת אחריות מלאה על אתרי המורשת הלאומיים ביהודה ושומרון.

ביום חמישי האחרון הודיע משרד התיירות והעתיקות הפלסטיני כי בשיתוף המשלחת הפלסטינית הקבועה באונסק"ו נוספו לרשימה הטנטטיבית אתרים חדשים, וכעת היא כוללת 23 אתרים פלסטיניים. הכללה ברשימה היא תנאי סף, שכן רק אתר המופיע בה יכול להיות מועמד להכרזה רשמית כאתר מורשת עולמית.

על פי המכתב, בין האתרים שנרשמו נמצאים אתרי מורשת לאומיים מהחשובים ביותר להיסטוריה היהודית, מהתקופות המקראית, החשמונאית וימי בית שני: תל שכם, חברון הקדומה, תל גבעון, ארמונות החשמונאים, מפעל המים הקדום לירושלים הכולל את בריכות שלמה ואמות המים, הרודיון, דרום בקעת הירדן ושטחים נרחבים בצפון מדבר יהודה, לרבות חלק ממבצרי המדבר החשמונאיים.

המאבק על הנרטיב ההיסטורי

אונסק"ו כבר הכיר בעבר בחמישה אתרים כאתרי מורשת פלסטיניים: תל יריחו, העיר העתיקה בחברון, הטרסות של בתיר, כנסיית המולד בבית לחם ומנזר הילריון ברצועת עזה.

לטענת מחברי המכתב, הרישום החדש הוא חלק מ"קמפיין מקיף ויסודי" של הרשות הפלסטינית, שנועד לשכתב את הנרטיב ההיסטורי של האתרים, "לעוות את סיפורם ההיסטורי באופן פסוודו-מדעי" ולהשיג באמצעותם הכרה בינלאומית בזיקה פלסטינית לחבלי יהודה ושומרון.

בארגון מזהירים כי המהלך אינו מסתכם ברישום טכני באונסק"ו, אלא עלול לשמש כלי מדיני לניתוק אתרי מורשת יהודיים מהקשרם ההיסטורי והלאומי. לדבריהם, הכרה בינלאומית באתרים כפלסטיניים עלולה לקבע תפיסה מעוותת שלפיה אתרים המזוהים באופן מובהק עם ההיסטוריה היהודית אינם חלק ממורשת ישראל.

זהו המכתב השני ששולח הארגון לראש הממשלה בתוך שבוע. קדם לו מכתב שעסק בכוונה הפלסטינית לרשום את בריכות שלמה כאתר מורשת פלסטיני.

המעמד באונסק"ו והטענה להפרת הסכמי אוסלו

במכתב מוזכר גם מעמדה החריג של הרשות באונסק"ו: אף שאינה מוכרת כמדינה חברה באו"ם, פלסטין התקבלה כמדינה חברה בארגון. לטענת הכותבים, המהלך עומד "בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו", שבהם התחייבה הרשות להימנע מצעדים מדיניים חד-צדדיים.

לדבריהם, הרש"פ מנצלת את מעמדה בארגון כדי לקדם הכרה בינלאומית חד-צדדית באתרים המצויים ביהודה ושומרון, תוך עקיפת ישראל וניסיון לקבוע עובדות בזירה הבינלאומית. תוצאת המהלך, כך הזהירו, עלולה להיות הכרה רשמית שתנתק את האתרים מהקשרם ההיסטורי למדינת ישראל ולעם היהודי.

בסיום המכתב קוראים ראשי הארגון לנתניהו לפעול בדחיפות. "שיטת כיבוי השריפות אינה מועילה מול התוכניות המקיפות והמסודרות שלפיהן נוהגת הרש"פ", נכתב. "כדי לנצח את המערכה על המורשת ההיסטורית, על המדינה לעבור באופן מסודר ללקיחת אחריות מלאה על אתרי המורשת החשובים לעם היהודי ולעולם כולו".

עוד נכתב: "עלינו לחדול לשחק לפי כללי הסכם אוסלו, שאינם מכובדים כלל ועיקר על ידי הרש"פ, ולפעול באתרים אלה באופן מלא וחופשי".

על המכתב חתומים מנכ"ל הארגון משה גוטמן, סמנכ"ל הארגון אסף רוסט ומנהלת הפעילות עדי שרגאי. עותקים ממנו נשלחו בין היתר לשר החוץ גדעון סער, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר המורשת עמיחי אליהו, לשרת ההתיישבות אורית סטרוק ולראשי הרשויות ביהודה ושומרון.