המצב הביטחוני המתמשך מעמיק את מצוקת בני הנוער בישראל - כך עולה מנתוני הדו"ח השנתי של עמותת עלם, שיוגש היום (ראשון) לנשיא המדינה. הדו"ח מציג תמונה מדאיגה של החמרה במצבם הרגשי של צעירים ברחבי הארץ, עם עלייה חדה בדיווחים על פגיעה עצמית, חרדה, שימוש בחומרים משני תודעה וחשיפה לאלימות.
על פי הנתונים, נרשמה עלייה של 70% בדיווחים על פגיעה עצמית בקרב בני ובנות נוער בין תקופת "עם כלביא" בשנת 2025 לבין "שאגת הארי" בשנת 2026. בנוסף, נרשמה עלייה של 73% ברמות הכעס המדווחות בקרב הצעירים.
הדו"ח מצביע גם על הקשר הישיר בין חוויות האובדן במהלך המלחמה לבין מצוקה נפשית עמוקה: בני ובנות נוער שחוו אובדן דיווחו על שיעור ניסיונות אובדנות גבוה פי 3.7 לעומת בני נוער שלא חוו אובדן. עוד עולה כי 82% מהם דיווחו על תחושת בדידות, ו-75% דיווחו על חרדה ודיכאון ברמות גבוהות.
העלייה בשימוש באלכוהול ובסמים מתפשטת
לצד העלייה במצוקות הנפשיות, הדו"ח מצביע על גידול של 30% בדיווחים על חרדה ועלייה של 21% בשימוש בחומרים משני תודעה.
בעמותת עלם מזהירים כי תופעות שבעבר זוהו בעיקר בקרב "נוער בסיכון", כמו שתיית אלכוהול ושימוש בסמים, הפכו לנפוצות יותר גם בקרב בני נוער ממשפחות מתפקדות ברחבי הארץ. 66% מבני הנוער שפגשו צוותי עלם דיווחו על שימוש באלכוהול, ו-45% דיווחו על שימוש בסמים - עלייה של 19% ביחס לשנה הקודמת.
עוד עולה כי יותר מ-40% מבני הנוער דיווחו על תחושות של בדידות, דיכאון וחרדה. הדו"ח מצביע גם על פער משמעותי בין נערות לנערים: נערות דיווחו פי ארבעה על פגיעה עצמית ופי שלושה על הפרעות אכילה בהשוואה לנערים.
אחד מכל שני בני נוער נחשף לאלימות
הדו"ח חושף גם תמונה קשה בתחום האלימות. 59% מבני ובנות הנוער דיווחו על קושי להשתלב במסגרות, ו-51% דיווחו כי נפלו קורבן לאלימות מינית.
לפי הנתונים, אחד מכל שני בני ובנות נוער שפגשו צוותי העמותה נחשף לפחות לסוג אחד של אלימות, וכ-40% מהם היו חשופים לשלושה עד ארבעה סוגי אלימות במקביל. בנוסף נרשמה עלייה של 135% באלימות ברשת ובאלימות בתוך הבית.
במהלך השנה האחרונה פגשה עמותת עלם כ-15 אלף נערות ונערים, ובמחקר השתתפו יותר מ-3,100 נשאלים.
"החרדה השפיעה לי על החיים החברתיים"
א', בן 16 מאופקים, מתמודד מאז אירועי שבעה באוקטובר עם התקפי חרדה שלדבריו שינו את שגרת חייו, בעיקר במישור החברתי.
"אני חושב שבעיקר זה השפיע לי על חיי החברה", הוא מספר. "יצא לי להיות בסיטואציה שאני עם חברים ואז אני מקבל התקף חרדה. זה ממש השפיע על כל היציאה, כי כולם יותר דואגים לך. דווקא שם זה בא לידי ביטוי - בחברה".
לדבריו, המציאות הביטחונית ממשיכה להשפיע על מצבו הנפשי גם כיום. "יש תקופות של מלחמה שזה יותר סטרס ויותר לחץ ויותר בלגן, אז ברור שגם בתוך המערכת הרגשית שלי זה יותר סוער. יש תקופות יותר רגועות, אז יש פחות טריגרים".
א' מספר כי למד בהדרגה להתמודד עם החרדה, אך מדגיש כי רבים מבני הנוער מתקשים למצוא כלים מתאימים. "יש הרבה אנשים שמנסים לעזור, אבל בסוף הם לא באמת יודעים, אז הם עושים רק יותר נזק".
בהתייחסו לתופעת האלימות בקרב צעירים הוא אומר: "אם יש משהו שלמדתי וחוויתי על בשרי, זה שהאלימות היא לא הפתרון. הפה שלי נותן לי הרבה יותר כוח מהידיים. במקום לתקוף מישהו, אני יכול להגיד לו: 'רגע אחי, למה אמרת לי ככה? אתה יודע שזה פוגע בי?'"
לדבריו, הקשר עם עמותת עלם באופקים היה גורם משמעותי בהתמודדות שלו. "אנחנו באים, פותחים איתם הכול - מהדברים הכי קטנים ועד הדברים הכי קשים שקורים במשפחה. אנחנו הכי בטוחים איתם. הם באמת כמו משפחה בשבילנו".
מנכ"לית עלם: "צריך לראות את הילד כמכלול"
"בדוח הנוכחי התמקדנו בסיבתיות של התופעות ולא רק בעלייה המדאיגה בנתונים", אומרת טלי ארז, מנכ"לית עמותת עלם. לדבריה, מדובר בתהליך שבו גורמים שונים משפיעים זה על זה: "פגיעה מאלימות מובילה למצוקה רגשית, שמובילה לקושי תפקודי ולאי יכולת להשתלב במסגרת לימודית באופן קבוע. התופעות קשורות אחת לשנייה, גורמות זו לזו ובסופו של דבר מובילות להקצנה גדולה".
ארז מתייחסת גם לעלייה בשימוש באלכוהול ובחומרים משני תודעה: "אנחנו בודקים ממה השימוש הגובר נגרם. האם מדובר בבני נוער שבורחים מהמציאות והשגרה? האם אלה בני נוער שביתם נפגע במלחמה?"
לדבריה, "כשנער חווה אובדן במעגל ראשון או שני, הסיכוי שלו לפתח הפרעות אכילה, לכעוס או לפתח חוסר אמון במערכות - גבוה הרבה יותר".
עוד היא מוסיפה כי בני הנוער כיום חשופים ל"אלימות רב-זירתית" - בבית, מחוץ לבית וברשת. "כשמורה פוגשת ילד שלא מצליח בלימודים, היא לא יכולה להתייחס רק לציונים. היא צריכה לבדוק האם אח שלו או אחד ההורים במילואים, האם הוא חווה אובדן. לראות את הילד כמכלול".
לדבריה, המציאות אינה מוגבלת לאזורי לחימה בלבד: "דין קריית אונו כדין אופקים, כדין קריית שמונה. בני ובנות נוער בכל הארץ חשופים היום לסיכון. השאלה היא מי רואה אותם, מי תופס אותם כשהם נופלים ואיזו מערכת נותנת להם מעטפת".
יו"ר עמותת עלם, הרב שי פירון, מסר: "דו"ח עלם משקף מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. כארגון הפועל בחזית עם בני נוער במצבי סיכון, אנו מזהים מגמות מדאיגות המחייבות תגובה מערכתית רחבה. עלם פועלת יום יום למען הנוער בסיכון, אך אין די במענה נקודתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
