לראשונה זה שנים מגיש המנהל האזרחי תביעה כספית נגד תושב שביתו נהרס, בדרישה שיישא בעצמו בעלויות ההריסה. הנתבע הוא אלישע ירד, פעיל התיישבות ידוע בגבעות שששימש בעבר כדובר ח"כ לימור סון הר מלך, נעצר בעבר בחשד להרג פלסטיני, והוצא כנגדו צו מנהלי.
סכום התביעה עומד על קרוב ל-60 אלף שקלים. הכלי המשפטי הזה, שלטענת ירד ״לא קיים ביהודה ושומרון, לא נגד יהודים ולא נגד ערבים״, גובש בשלהי ממשלת בנט-לפיד, נגנז עם נפילתה, וכעת חוזר לשימוש בפעם הראשונה בימי הממשלה הנוכחית, באחריות המנהל האזרחי שכפוף לשר בצלאל סמוטריץ'.
התביעה מתייחסת לחמש פעולות אכיפה שבוצעו בשנים 2021 ו-2022, שבמסגרתן נהרסו מבנים במאחזים באזור כולל ביתו של ירד אשר מיוצג בנושא זה על ידי עו"ד אלעדי ויזל מארגון "חוננו". לפי כתב התביעה, ההוצאות בפועל הסתכמו ב-45,873 שקלים, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד ההגשה, במרץ 2026, הגיע הסכום ל-57,738 שקל.
יצירת הרתעה ללא מעצר
מבחינת כוחות הביטחון מדובר בכלי נוסף בארסנל. כבר תקופה ארוכה נשמעות דרישות לכלים חדשים להתמודדות עם האלימות בגבעות ועם הקושי בפינוי מאחזים שקמים מחדש באותה נקודה עוד באותו יום, ובדומה לעלייה בשימוש במעצרי בית ובצווי הרחקה מינהליים במקום מעצרים מינהליים, גם השתת עלויות הפינוי נועדה לייצר הרתעה בלי מעצר.
כרגע הכלי מופנה כלפי מאחזים לא חוקיים. במקביל, צורת ההתיישבות הנפוצה ביותר כיום בשטח, החוות החקלאיות, נהנית מגב של הדרג המדיני, הביטחוני והצבאי, ורבות מהן הוקמו בתיאום עם כוחות הביטחון, אך ללא הליך חוקי מסודר. לו תחליט ממשלה אחרת תחליט לפנות את החוות, התקדים שנקבע עכשיו בעניינו של ירד עשוי לאפשר לה לא רק לפנות אותן, אלא גם לדרוש מבעליהן את עלות הפינוי.
ירד עצמו מצביע בדיוק על הסכנה הזו. ״הסכנה פה היא קביעת התקדים, שעלולה להתהפך מחר כנגד כל איש התיישבות״, הוא אומר. ״מימי גוש אמונים דרך ימי ההתיישבות הצעירה ועד היום, רוב פריצת הדרך בכל אחד מהשלבים בהתיישבות קרתה, לצערנו, באופן לא חוקי, כי היה צריך אזרחים שיקפצו למים. הכלי הזה מחר יכול לשמש נגד כל אחד. היום סמוטריץ' במנהל האזרחי, מחר יכול להיות בן אדם אחר במשרד הביטחון, וזה יתהפך על כולנו״.
הרקע לכל זה, לדבריו, נטוע בממשלה הקודמת. ״בשלהי ממשלת בנט-לפיד התגבר גל הפינויים וההרס בגבעות, זה הגיע למצב שהיה ממש פינויים בכל שבוע״, הוא אומר. ״שבוע אחרי שבוע פושטים גם כוחות מאוד מאוד גדולים, ברמה של בין ארבע מאות לחמש מאות שוטרים״. באותה תקופה הוקם במשרד הביטחון צוות מיוחד בראשות סגן שר הביטחון דאז אלון שוסטר, שגיבש סל כלים ייעודי לטיפול במאחזים, ובהם הרעיון להשית על המפונים את עלויות הפינוי. ״אנחנו לא רק שנפנה אותם, אנחנו גם נשית עליהם את הוצאות הפינוי״, הוא מתאר את ההיגיון שמאחורי הכלי.
ירד ושני פעילים נוספים, שגם בתיהם נהרסו, קיבלו אז מכתב התראה לפני תביעה. ואז נפלה הממשלה, נערכו בחירות, והנושא ירד מהפרק. עד שלפני כמה חודשים, לדבריו, הצהיר שר הביטחון כי בכוונתו לגבש סל כלים נגד ההתיישבות, בעיקר בשטחי B, ובין השאר הזכיר את השתת הוצאות הפינוי. ״ממש חודש אחרי הדברים שלו, דופקים אצלי בבית״, אומר ירד. ״מוסרים לאשתי מכתב תביעה על עשרות אלפי שקלים״. בבדיקה, לדבריו, התברר שמדובר בהתראה הישנה: ״לקחו את ההתראה לפני תביעה שהוגשה נגדי לפני ארבע שנים על פינויים שהיו לפני חמש שנים. העלו אותה מהאוב והחזירו אותה עכשיו״.
הוא מעריך שנבחר בכוונה. ״בחרו אותי כבלון ניסוי. מה שמעניין אותם זה התקדימיות. לא הכסף״. דווקא הסכום הנמוך יחסית, לדעתו, מלמד על זהירות: ״הם יודעים שברגע שזה ייפרץ זה יוכל להיות מופנה כלפי כולם. זה נשק אפקטיבי, יעיל מאוד, מסוכן מאוד״.
את הביקורת הוא מפנה בעיקר לשאלה איך זה מתרחש תחת ממשלת ימין. ״מחזירים פה כלי שנרקם וגובש ונולד בימי ממשלת בנט-לפיד. אלו היו הימים הכי קשים להתיישבות וכולם התבטאו נגד הדבר הזה, ובעצם מאמצים את הכלי הזה נגד ההתיישבות״. את סמוטריץ' הוא ממעט להאשים ישירות: ״האירוע הזה הגיע מגורמים בתוך המנהל האזרחי. ברור שסמוטריץ' לא דוחף תביעה נגדי. סמוטריץ' בסוף תומך בהתיישבות״. ובכל זאת, ״בשורה התחתונה, זה קורה תחת הסמכות שלו. אני רוצה להאמין שהוא לא ידע, ואני מקווה מאוד שהוא יתעשת ויגנה את הדבר הזה, כי אני אומר, זה הזוי בכל פרמטר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו