"מיד כשעברנו נעקצנו כולנו בבית באירוע די טראומטי לילדים", משחזר אסף מירון, תושב כפר סירקין ומעצב מוצר בהייטק. לפני ארבע שנים, עברו מירון ומשפחתו לבית שכור בלב שטח של חמישה דונמים, שמהר מאוד התברר כנגוע בצורה קיצונית בנמלת האש הקטנה. "לא ידעתי אז במה מדובר", הוא מודה, "אחרי שהזמנתי מדביר, לקחתי על עצמי ללמוד כל מה שקיים על הנגע הזה והדרך להתמודד איתו כדי שלא נחווה שוב את החוויה הקשה הזו".
נמלת האש הקטנה נחשבת לאחד המינים הפולשים ההרסניים בעולם. מעבר לעקיצותיה הכואבות, היא דוחקת מינים מקומיים ופוגעת קשות במגוון הביולוגי. מירון הבין שכדי להימנע מעקיצות, אי אפשר להסתפק בטיפול נקודתי, ויש לטפל בכל חמשת הדונמים של השטח כיחידה אחת.
הנשק הסודי, שנמצא אצלנו במטבח
השיטה שפיתח מירון מבוססת על ניטור חכם ומדויק שמונע פיזור מיותר של רעלים. הפיתיון המפתיע? הממרח פופולרי מהסופר - חמאת בוטנים. "מושכים אותן באמצעות פתיונות עם חמאת בוטנים", אומר מירון, "חמאת בוטנים היא המזון האידאלי עבורה כי הוא כולל חלבונים, שומנים וסוכרים. היא נמשכת לזה מיידית".
כך זה עובד בפועל: מפזרים את פיתיונות חמאת הבוטנים ברחבי השטח כמעין מטריצה, במרווחים קבועים של 6-8 מטרים אחד מהשני. לאחר מכן, ממתינים בין 60 ל-90 דקות ובודקים היכן התרכזו הנמלים. "מפזרים חומר הדברה ברדיוס של 2 מטרים רק סביב פתיון נגוע", מדגיש מירון, "פתיונות ריקים משאירים ללא הדברה כלל".
בדרך כלל, קל לנו לראות מהיכן יוצא קן הנמלים ולמצוא את המקום אליו נדרש להתיז ריסוס ולכן לא נדרשת פעולת ניטור מורכבת, אך לא כך כאשר מדברים על נמלי האש. איש ההייטק מסביר כי אין אפשרות ריאלית לאתר את הקנים. "בניגוד לנמלים מקומיות, לקן של נמלת האש אין תלולית חול שמסמנת נקודת כניסה ויציאה. ובגלל שהיא כל כך קטנה, היא יוצרת קינים חדשים בכל חלל פנוי - בתוך האדמה, במערומי עלים, בסדקים בקירות. לכן חייבים קודם למצוא איפה היא נמצאת בשטח".
לדבריו, הפתיון שמושך אותן אפקטיבי לא רק בכך שמוצאים איפה הן מרוכזות, אלא ש"ברגע שהן מגיעות לאזור הפתיון, פיזור ההדברה אפקטיבי מאוד. הן כבר שם כדי לקחת אותו מיידית".
לשמור על הטבע, וגם לחסוך כסף
הגישה הממוקדת הזו טומנת בחובה יתרונות אדירים. פוגעים בצורה מדויקת בנגע עצמו, חוסכים סכומי עתק על חומרי הדברה יקרים, מפחיתים את עומס הרעלים על הסביבה ומאפשרים לטבע להשתקם. השיטה כה חסכונית, שהיא יכולה להגיע לעלות של כ-400 שקלים בלבד לחמישה דונמים לשנה שלמה.
כדי שההדברה תעבוד ביעילות המקסימלית, חומרי ההדברה דורשים אדמה יבשה לחלוטין. מירון מציין שיש להפסיק את ההשקיה בגינה לפחות 24 שעות לפני ביצוע הניטור וההדברה, ולשמור על השטח יבש 24 שעות נוספות לאחר מכן. את הפעולה הזו מומלץ לבצע פעם בחודש לאורך העונה, בשעות הקרירות של היום - מוקדם בבוקר או בערב.
נלחמים יחד: הכוח של הקהילה
למרות היעילות של השיטה ברמת החצר הבודדת, מירון מסביר כי היא לא תצליח לאורך זמן אם כל תושב יפעל לבדו. הסיבה לכך היא שהנמלה אינה מכירה בגדרות, ולכן טיפול נקודתי של בית בודד כמעט תמיד ייכשל בסופו של דבר.
איש ההייטק מציין כי לנמלי האש אין תחרות מול המינים מהקומיים (אין טורפים, אין מחלות) והן מתפשטת בצורה קיצונית בכמה סדרי גודל מול האיזור הטבעי שלה, אישם באמזונס. לכן - אין שום צפי להכחדה מלאה שלה מהשטח. "ברגע שהיא מתבססת, היא שם כדי להישאר. אפשר רק לדכא אותה בצורה משמעותית, וללא פעולה מתמידה לאורך העונה ולאורך שנים, היא תחזור ותשתלט", הדגיש.
הפתרון האולטימטיבי לדבריו טמון בפעולה קהילתית מתואמת הכוללת ניטור, שיתוף מידע וטיפול באותו חלון זמן. לשם כך, מוקמת קבוצת וואטסאפ ייעודית לכל יישוב, דרכה ניתן להחליף מידע ולתאם ימי ניטור והדברה משותפים בין הנחלות השונות. שיתוף הפעולה הזה לא רק פועל ביעילות מירבית נגד התפשטות הנמלים במרחב כולו, אלא גם מחזק את קשרי הקהילה.
"למדתי שבלי שיתוף פעולה בין השכנים אין סיכוי לנצח. "מכבים את נמלת האש", שהתחילה במושב כפר סירקין התרחבה למועצה האזורית דרום השרון ומתפשטת בקהילות נוספות ברחבי הארץ. קהילות שמעוניינות לשים סוף לבעיה מוזמנות לפנות אליי. אסף מירון 054-4832880 assaf.meron@outlook.com"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו