עוד לפני שיש אפילו תושב אחד: החוק המהפכני שאושר בכנסת

תיקון לפקודת המועצות המקומיות שעבר היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית, מסיר חסם משפטי שליווה במשך שנים את הקמת היישובים החדשים. לראשונה יהפוך שטח גלילי בין מבואות ערד לכביש 25 לשטח מוניציפלי, במטרה להאיץ את הקמת תשעת היישובים החדשים באזור.

אחרי שנים שבהן תוכניות להקמת יישובים חדשים בנגב נתקעו בשל היעדר מסגרת מוניציפלית, מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את תיקון פקודת המועצות המקומיות, שיאפשר לשר הפנים להקים מועצה מקומית גם לפני שמתגוררים בה תושבים. מדובר במהלך בעל משמעות רחבה עבור הנגב, שנועד להסיר את אחד החסמים המרכזיים בדרך להקמת גוש היישובים החדש בין מבואות ערד לכביש 25. זאת בשיתוף פעולה של השרה אורית סטרוק ויו"ר ועדת הפנים, ח"כ קורייזר.

התיקון משנה את המצב החוקי שהיה קיים עד היום, שלפיו ניתן היה להקים מועצה מקומית רק כאשר התגוררו בה לפחות 10,000 תושבים, או 5,000 במקרים חריגים. המשמעות הייתה שכל יישוב חדש נדרש להשתייך בשנותיו הראשונות לרשות קיימת, גם כאשר לא הייתה מועצה מתאימה לקלוט אותו, דבר שעיכב את קידום התכנון, פיתוח התשתיות והקמת מוסדות הציבור. החוק החדש מאפשר להקים מועצה מקומית גם ללא תושבים, אך רק כאשר מתקיימים מספר התנאים הבאים: כאשר קיימת תוכנית מתאר מחוזית מאושרת, ועדת חקירה של משרד הפנים קבעה כי בתוך עשר שנים צפויים להתגורר באזור יותר מ-20 אלף תושבים, או 10,000 במקרים מיוחדים, וקיימת תוכנית מאושרת או מופקדת הכוללת לפחות 2,500 יחידות דיור, או 1,250 במקרים חריגים.

המהלך צפוי לאפשר את קידומו של גוש יישובים חדש הכולל תשעה יישובים בין מבואות ערד ולאורך כביש 25, ובהם דרור (חירן), כסיף, תילה, יתיר ויישובים נוספים. כיום מדובר בשטח גלילי שאינו נמצא בתחום השיפוט של אף עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, מצב שמקשה על קידום הפיתוח באזור.

במשרד הפנים סבורים כי הקמת הרשות החדשה תאפשר לקדם במקביל את עבודות הפיתוח, סלילת התשתיות, הקמת מוסדות הציבור ואכלוס היישובים, במקום להמתין להקמת רשות רק לאחר שיגיעו אליה אלפי תושבים. בדברי ההסבר לחוק הודגש כי מטרתו אינה להקים מועצות קטנות שאינן בנות קיימא, אלא ליצור מסגרת מוניציפלית זמנית ליישובים חדשים הצפויים להפוך ליישובים גדולים בתוך שנים ספורות.

לצד ההיבט התכנוני, בממשלה רואים במהלך גם חשיבות אסטרטגית לנגב. הפיכת השטח הגלילי לשטח מוניציפלי צפויה, לפי גורמים המעורבים בקידום התוכנית, לאפשר אכיפה יעילה יותר ולהקשות על התרחבות הבנייה הבלתי חוקית באזור.

במקביל לחקיקה, קידום התוכנית כבר החל. לפני מספר שבועות אושר תקציב של כ-180 מיליון שקלים להקמת שכונות חלוץ עבור היישובים החדשים, שיאפשרו אכלוס ראשוני באמצעות מבנים זמניים עוד לפני השלמת הבנייה הקבועה. בנוסף, צפוי לעבור תקציב של 32 מיליון שקלים לטובת סלילת דרכי גישה ותשתיות בסיסיות באזור, שבו כיום כמעט ואין תשתיות.

גם ועדת הגבולות של משרד הפנים, שסיימה את עבודתה, המתינה לאישור החוק כדי להשלים את ההליך ולהמליץ על הקמת הרשות החדשה. במקביל סוכם עם מוסדות התכנון לקדם את הליכי התכנון במקביל להקמת הרשות, במטרה לקצר את לוחות הזמנים.

על פי התכנון, הרשות המוניציפלית החדשה תוקם עוד לפני אכלוס היישובים, כאשר היעד הוא להתחיל בהקמתם במהלך השנה הקרובה. כפי שפרסמנו בעבר ב"היום", אחד היישובים החדשים צפוי להיקרא רננים, על שמו של רני גואילי.

ישנה ביקורת רבה על המהלך מצד ההתיישבות בפזורה הבדואית בנגב, לאחר שלאחרונה, בעקבות רפורמת הקווים הכחולים של השר שיקלי ועבודה משולבת של רמ"י ומשטרת ישראל, מתבצעים פינויים רבים של צבירי התיישבות בדואית בכל רחבי הנגב במטרה לייצר הסדרה. לטענת הגופים במגזר הבדואי, יש חשש שהקמת הרשות צפויה להקל על הממשלה לפנות את צבירי ההתיישבות למרות תביעות הבעלות על הקרקעות. מדובר באלפי תושבים בדואים שגרים על תוואי כביש 25, שסביבו צפויה לקום המועצה החדשה.

מטעם השר שיקלי, האמון על רשות הבדואים, נמסר: "אני מברך את חברתי, השרה אורית סטרוק, על העברת החוק החשוב הזה. זהו צעד נוסף ומשמעותי ביותר בחיזוק הנגב, המשילות וההתיישבות.

הממשלה הנוכחית מחזירה את המדינה לנגב, פשוטו כמשמעו. אנו עושים זאת בשילוב זרועות ושיתוף פעולה הדוק: מצד אחד אכיפה והסדרה באמצעות רשות הבדואים שעליה אני אמון, ומצד שני חיזוק ופיתוח ההתיישבות באמצעות משרדה ופועלה של השרה סטרוק.

חשוב לזכור: ממשלה שתפקיד את מפתחות הנגב בידי התנועה האסלאמית, כפי שיאיר גולן וחבריו מתכננים, תעצור ותהרוס את כל ההתקדמות, הרפורמות והמהלכים שהושגו".

מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר בתגובה: "נדמה ששיקלי, בן גביר וסטרוק בלחץ מהפסדם הצפוי בבחירות, ומאיצים מהלכים שנועדו לקבוע עובדות בלתי הפיכות בנגב - זאת לצד הקצנת ההסתה נגד החברה הבדואית מצד עמותות הימין הקיצוני רגבים ומכון ריפמן, שנראה שהצטרפו לקמפיין הבחירות של מפלגות הקואליציה. הצעת החוק החדשה נועדה למנוע את הרחבת המועצות האזוריות הבדואיות - הפתרון המעשי היחיד לסוגיית הכפרים הלא מוכרים, הצובר לגיטימציה ותמיכה גם מצד אנשי ימין הגונים, לאור זאת שהשטח לנפש במועצות הבדואיות קטן פי 56 מבמועצות היהודיות השכנות, ושזה האינטרס המשותף של כל תושבי הנגב, יהודים וערבים. אישור הצעת החוק יחבל בסיכוי לפתור אי פעם את סוגיית הכפרים הלא מוכרים ויפגע גם במצביעי הקואליציה".