קרב משפחתי על הצוואה: האם נישלה את בנה החמישי - והוא טען לזיוף

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה הבוקר (ראשון) התנגדות שהגיש בן לצוואת אמו, לאחר שטען כי לא הייתה כשירה לערוך אותה וכי אחיו הפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת. השופט קבע כי הצוואה נערכה כדין, דחה את הטענות לזיוף חתימה ולחוסר הבנה של האם, וחייב את הבן שנושל לשלם לארבעת אחיו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.

הפרשה החלה לאחר פטירתה של האם, שערכה את צוואתה בשנת 2004, כשהייתה בת 55 - כ-17 שנים לפני מותה. בצוואה בחרה האם להוריש את מלוא רכושה לארבעה מתוך חמשת ילדיה, בעוד שבנה החמישי לא נכלל בין היורשים.

לאחר מותה פנו ארבעת האחים בבקשה לקיים את הצוואה, אך האח שנותר מחוץ לה הגיש התנגדות וטען כי מדובר בצוואה שאינה משקפת את רצונה האמיתי של אמו.

לטענתו, האם לא ידעה לקרוא ולכתוב ולכן לא הייתה מסוגלת להבין על מה חתמה. עוד טען כי חתימתה על הצוואה זויפה, ואף העלה אפשרות שגם חתימות העדים אינן אותנטיות. בנוסף טען כי אחיו היו מעורבים בעריכת הצוואה והפעילו עליה לחץ והשפעה בלתי הוגנת.

אלא שבית המשפט דחה את הטענות. לבקשת הבן מונתה מומחית לכתב יד, אשר קבעה כי החתימה על הצוואה היא אכן חתימתה של האם. לאחר שחוות הדעת לא נסתרה בחקירה, קבע השופט כי אין בסיס לטענת הזיוף.

גם עורך הדין שערך את הצוואה העיד בפני בית המשפט וסיפר כי הקריא לאם את תוכנה, הסביר לה את משמעותה ווידא כי היא מבינה את רצונה לפני שחתמה. השופט ציין כי התרשם מעדותו וקיבל אותה.

בית המשפט דחה גם את הטענה שלפיה האם לא ידעה לקרוא ולכתוב. השופט קבע כי גם אם טענה כזו הייתה מוכחת, אין בה כשלעצמה כדי להביא לפסילת צוואה, אך במקרה הזה היא כלל לא הוכחה. אחת מנכדותיה של המנוחה סיפרה כי סבתה סייעה לה בהכנת שיעורי בית, ידעה לקרוא ואף קראה כתוביות בטלוויזיה.

מנגד, העד המרכזי שהביא הבן המתנגד התקשה לבסס את טענותיו. במהלך עדותו הודה כי לא ידע אם המנוחה למדה בבית ספר, ואף סיפר שהיה עמה בנתק במשך שנים. השופט קבע כי עדותו כללה סתירות ולכן לא ניתן להסתמך עליה.

גם טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה. בית המשפט ציין כי דווקא הבן שהתנגד לצוואה טען כי יחסיו עם אמו היו טובים וכי הוא ואשתו סייעו לה לאורך השנים - טענה שאינה מתיישבת עם מצב שבו האם הייתה מבודדת או תלויה באחד מילדיה.

בפסק הדין התייחס השופט גם לשאלה המרכזית: מדוע בחרה האם להותיר דווקא בן אחד מחוץ לצוואה. "לכאורה, לא ברור מדוע בחרה המנוחה לנשל את המבקש מעיזבונה", כתב, אך הוסיף כי חוסר הידיעה לגבי המניע אינו מבטל את תוקף הצוואה.

ארבעת האחים טענו כי לאורך השנים התנהגותו של אחיהם כלפי הוריהם הייתה בעייתית, וכי זו ככל הנראה הסיבה להחלטת האם שלא להוריש לו חלק מרכושה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הצוואה תקפה, דחה את ההתנגדות והורה לקיים את רצון האם כפי שנכתב בצוואה. בנוסף חויב הבן שנושל לשלם לארבעת אחיו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.