נאמנות לדרג הנבחר אינה לויאליות לנתניהו | תגובה לדבריו של ראש השב"כ

דומה שלאחרונה בלתי אפשרי להתעורר בבוקר בלי ידיעה על "סערה תורנית" הנוגעת לדברים שאמר ראש השב"כ דוד זיני.

הפעם די היה במילים "לויאליות לדרג הנבחר" כדי שמקהלת המבקרים תפצח בפזמון החוזר על נפילת שב"כ והפיכתו לארגון פוליטי. התגובה הזו מלמדת עד כמה היטשטשו מושגי יסוד הנוגעים למושג ממלכתיות במדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית ראש שב"כ לא רק רשאי להיות לויאלי לדרג המדיני הנבחר אלא הוא חייב לנהוג כך.

כאיש שב"כ לשעבר אני מתקשה להבין כיצד עיקרון בסיסי כל כך הפך לפתע לחשוד. שב"כ אינו גוף שנבחר על ידי הציבור. הוא אינו אמור לקבוע מדיניות, לנהל את המדינה או להכריע במחלוקות פוליטיות. תפקידו כארגון ממלכתי פשוט וברור: להביא בפני הממשלה את המודיעין הטוב ביותר, להציג הערכות מקצועיות, גם כשהן אינן נוחות לדרג המדיני, להתריע מפני סיכונים ולבסוף לבצע את ההחלטות שמתקבלות על ידי הדרג המדיני על פי הדין.

מי שסבור אחרת, מציע למעשה מודל מסוכן שבו ראשי ארגוני הביטחון הופכים לגורם שמעל הממשלה. זה אולי נשמע מפתה כשהממשלה אינה לרוחך, אבל זו אינה דמוקרטיה.

יש מי שמבלבלים במכוון, מתוך פוזיציה, או שלא במכוון, בין לויאליות לבין נאמנות אישית. לויאליות לדרג הנבחר אינה נאמנות לבנימין נתניהו, בדיוק כפי שלא היתה לבנט, לפיד, אולמרט או שרון. היא גם אינה לויאליות לימין או לשמאל. היא לויאלית לעיקרון שלפיו הציבור הוא הריבון, ואת רצונו הוא מבטא באמצעות הממשלה שנבחרה כחוק. אם בעוד שנה תקום ממשלה אחרת, חובת הנאמנות של ראש שב"כ תעבור אליה באותה מידה בדיוק. זהו לב ערך הממלכתיות.

עובד בשב"כ יודע שהמבחן האמיתי עבורו אינו כשהממשלה חושבת כמוהו. המבחן הוא כאשר היא מקבלת החלטה שהוא לא אוהב או מתנגד לה. כל עוד מדובר בהחלטה חוקית, תפקידו כאיש שב"כ הוא לבצע אותה במלוא המקצועיות, אחרת הוא אינו משרת את הממלכה אלא את השקפת עולמו הפרטית. איש ביטחון שמעמיד את שיקול דעתו מעל זה של הממשלה הנבחרת, חדל להיות איש מקצוע והופך להיות שחקן פוליטי. מי שחושש מפוליטיזציה של שב"כ צריך לחשוש בדיוק מהאפשרות הזאת.

התפקיד מתחלף

חשוב מאוד להדגיש גם את הצד השני של המשוואה. לויאליות אינה כניעות. היא אינה מחייבת שתיקה ואינה מחייבת הסכמה. ראש שב"כ חייב לומר לממשלה ולראש הממשלה, מנהלו הישיר, את כל מה שהם אינם רוצים לשמוע. הוא חייב להציג מודיעין מלא גם אם הוא סותר את מדיניות הממשלה. הוא חייב להתריע, להתווכח ואף להתעקש בדיונים סגורים כשהוא סבור שהמדינה צועדת לכיוון מסוכן. אבל מרגע שהוויכוח הסתיים והממשלה קיבלה החלטה חוקית, תפקידו משתנה. מכאן ואילך הוא אינו בעל הבית אלא הדרג המבצע. אם הוא לא מסוגל לבצע את ההחלטה, עליו להסיק מסקנות ולהתפטר.

הכותב הוא ראש אגף לשעבר בשב"כ ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן