האם השכולה זעקה בדיון על העתקת מיגוניות המוות: "נשתטח מול הטרקטורים"

הדיון הטעון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שעסק בהצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה בשבעה באוקטובר נמשך עד שעות הערב (שלישי) כחלק מהכנתה לקריאה שניה ושלישית.

ויכוח קורע לב נרשם בין משפחות נרצחים לבין נציגי מועצת אשכול על עתיד מיגוניות המוות לאורך כביש 232.  "המיגונית זה הקבר של הילדים שלנו - אל תזיזו לנו את הקבר" קראה שרה, אימו של סאן יעקובוב שנרצח בשבעה באוקטובר. בקול רועד היא המשיכה וסיפרה על השעות הארוכות שבנה התבוסס בדמו על הכביש ותקפה את ראשת מועצת אשכול: "שמעתי שאמרת לאחד ההורים שהילדים שלך לא צריכים לראות את אושוויץ כל יום. אני אומרת - הם כן יראו. יהרסו לי? אני אבנה. אני שמה פס. נשתטח שם מול הטרקטורים. נווה תרצה לא מפחיד אותי".

לעומתה, דורון צמח שורד הנובה מקיבוץ בארי, אמר: "אני חושב שאתרי הנצחה שמפוזרים לאורך אשכול, כפי שהם נראים וכפי שזה קיים כרגע, זה מפגע. אני חושב שאתרי ההנצחה הם לא מקומות מכובדים היום והם לא לכבודם של הנופלים".

מיכל עוזיהו, ראשת מועצת אשכול, הבהירה: "אנחנו באותו צד של כאב. אין לנו שום כוונה למחוק או לטשטש, אנחנו מחויבים לזיכרון. אנחנו צריכים בנחת לשבת ולחשוב איך משמרים את המיגוניות, דורות קדימה. הכול ייעשה בחשיבה משותפת".

"במריבות מול האוצר"

שר המורשת עמיחי אליהו אמר בדיון: "ברור שהתפיסה של שימור במקום המקורי היא תפיסה שבעיניי אין עוררין עליה, כמו שאני לא יכול להעביר את הכותל המערבי לת"א ולצפות שירגישו כלפיו כאילו זה הכותל. צריך למצוא פתרונות יצירתיים, וגם אם זה יעלה למדינת ישראל הרבה כסף, הזיכרון שלנו שווה יותר מהכסף שצריך לצאת על זה. אנחנו במריבות מול האוצר וכרגע אנחנו לא מאשרים את 50 מליון השקלים שהוצעו כי זה לא יספיק למהלך שיספר את הסיפור לדורות הבאים".

מ"מ יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "קשה לי להיות האדם שיכריע בנושא העתקת המיגוניות. זאת החלטה רגישה וכואבת שלא לוקחים אותה כלאחר יד. כל פעולה צריכה להיעשות מתוך ראייה לאומית רחבה. אני רוצה להתייעץ עם שאר חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה כדי להגיע להבנות רחבות ככל האפשר".

גם לאחר שעות דיון ארוכות, לא הגיעו להכרעה בסוגיית המיגוניות, מאחר שמשרדי הממשלה לא הציגו עמדה חד משמעית בנושא. נציגי משרדי הממשלה ומשרד המשפטים הצביעו על מורכבויות משפטיות הנוגעות לסמכויות הרשויות המקומיות, חוק תכנון ובנייה וחוק שימור. "יש נוסח מתגלגל ואין לגביו עמדה אחידה, אמר נציג משרד רה"מ. מ"מ יו"ר הוועדה הורה למשרדי הממשלה ולייעוץ המשפטי להגיע לדיון הבא עם נוסח מוסכם, וקבע כי הוועדה תתכנס ביום ראשון הקרוב לדיון המשך.

המוזיאון המתוכנן: "חובה מוסרית"

בדיון עלתה גם סוגיית המוזיאון שעתיד לקום. איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל פנו לוועדה עם בקשה לעגן בחוק חובת עמידה בתקני ליבה מוזיאליים, להבטיח מראש תקציב ייעודי ולשלב בוועדת המשנה המחקרית-החינוכית מומחים בעלי זיקה אקדמית ומקצועית מובהקת למוזיאולוגיה, שימור והיסטוריה. "הבטחת הסטנדרטים המקצועיים היא לא עניין טכני בלבד, אלא חובה מוסרית כלפי הנופלים והשורדים," ציינה במכתבה יו"ר האיגוד רעות פרסטר.

הוועדה קבעה כי המוזיאון לא יוחרג מחוק המוזיאונים, ובכך יוכל לבקש הכרה כמו מוזיאונים אחרים. יו"ר הוועדה הדגיש כי אין כוונה לחייב את התאגיד לעמוד בסטנדרטים מסוימים מראש, מחשש שזה יתקע את העבודה במקרה של קשיים כספיים למשל.

מנהל תחום המוזיאונים במשרד התרבות זוהר זפרני אמר כי המשרד ממליץ על ליווי מקצועי מטעם מועצת המוזיאונים כבר משלב ההקמה. זפרני הסביר: "כמעט כל מוזיאון שקם בחוק מגיע בסופו של דבר אלינו כדי לבקש הכרה, לפעמים אפילו בשביל לקבל הנחה בארנונה. אנחנו ממליצים על ליווי מקצועי כזה כדי למנוע את המצב הזה בעתיד שהם יבואו לבקש הכרה ויידרשו לבצע שינויים גדולים".

בפרק הארכיון, הובהר כי הרשות תוכל להקים ארכיון ציבורי או להשתמש בארכיון קיים. עם זאת, כל הפעולות הארכיוניות לגבי חומר של מוסדות המדינה או רשויות מקומיות יבוצעו על ידי ארכיון המדינה בלבד. נעמי אלדובי מארכיון המדינה הבהירה: "על פי החוק כל החומרים של כל הרשויות הממלכתיות במדינת ישראל צריכים להגיע לארכיון המדינה".

ח"כ טייב הדגיש כי חומרים פרטיים, כולל מצלמות פרטיות ותמונות וצילומים שנאספו בהסכמת המשפחות, לא יהיו חייבים להיות מועברים לארכיון המדינה. המשפחות יוכלו לבחור להעביר חומרים כאלה גם לארכיון ציבורי אחר.

בנושא התקציב, מ"מ יו"ר הוועדה דרש לקבל התחייבות כספית ליישום החוק. נציג משרד האוצר אישר כי קיימת הקצאה תקציבית בהחלטת ממשלה 2172, אך הוסיף כי אינו סבור שנכון לנקוב בסכום בחקיקה. נציג משרד ראש הממשלה יואל אלבז מסר כי על פי ההחלטה, הסכום המקורי עמד על כ-130 מיליון שקלים, ולאחר קיצוצים נותר כ-100 מיליון שקלים המיועדים להקמת תאגיד ההנצחה הלאומי. נציג מנהלת תקומה נתנאל איזק אישר כי הסכום "קיים כבר השנה במנהלת תקומה" ברמת הזמינות העקרונית.

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת החינוך בחודשים האחרונים, מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בשבעה באוקטובר. הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון, שם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד.

לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים, והיא תורכב מנציגי משרדי ממשלה ומנציגי ציבור. התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים.