מערך הנפקת תגי החניה לאנשים עם מוגבלות בישראל נמצא בקריסה מערכתית מוחלטת, שהפכה את חניות הנכים למשאב בלתי משיג עבור הזקוקים לו באמת.
דוח חריף שמפרסם היום (ג׳) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף כי משרד התחבורה איבד לחלוטין את הבלמים, והפך את חלוקת התגים לפס ייצור אוטומטי שבו החלטות רפואיות מורכבות מתקבלות כלאחר יד.
לפי הדוח, מספר האנשים המחזיקים בתגי חניה בישראל רשם זינוק מבהיל של 501 אחוזים בתוך פחות משני עשורים. בעוד שבשנת 2006 עמד מספר התגים על כ-74 אלף בלבד, הרי שבשנת 2025 הוא טיפס לכ-445 אלף.
הנתון הופך למקומם עוד יותר כשצוללים למספר כלי הרכב הרשומים במערכת, אשר זינק פי 4.3 בעשור האחרון והגיע לכ-669 אלף מכוניות משויכות. המשמעות המעשית בכבישי ישראל היא בלתי נתפסת: נכון לשנת 2025, כל רכב שישי במדינה (17 אחוזים מכלל כלי הרכב) מחזיק בתג חניה המקנה לו זכויות מופלגות, זאת בהשוואה לשלושה אחוזים בלבד בשנת 2014.
הסיבה העיקרית לניפוח הממדים הזה נעוצה בהתנהלות רופאי אגף הרישוי. על פי החוק, רופאים אלו אמורים לטפל אך ורק באוכלוסיות קצה מיוחדות שלא קיבלו מענה בביטוח הלאומי או במשרד הבריאות. בפועל, הם הפכו לצינור האישור המרכזי של המערכת, וכמעט 93 אחוזים מכלל הבקשות שאושרו בשנת 2024 עברו תחת ידיהם.
הביקורת חושפת כי בשל עומס או רשלנות, הגיעו רופאים מסוימים באגף לקצב בלתי נתפס של 480 החלטות ביממה אחת. מדובר בממוצע של כדקה וחצי בלבד לבחינת מסמכים רפואיים של חולה וקביעת גורלו. העובדה שהקריטריונים בחוק הישן נותרו עמומים ופרוצים מאפשרת פרשנות רחבה מדי, ובשנת 2022 לבדה הוגדרו 44 אחוזים מהאישורים תחת הסעיף המעורפל "סיווג רפואי אחר", ללא הגדרה רפואית חד-משמעית.
הפירצה הזו קרצה מהר מאוד לגורמים עבריינים. חקירה משטרתית סמויה שנמשכה כשנה וחצי וחשפה רשתות שסחרו בתגים מזויפים, אילצה את משרד התחבורה להקפיא כליל את הנפקת התגים למשך חצי שנה במהלך שנת 2025.
על פי הערכות פנימיות של משרד התחבורה המובאות בדוח, לא פחות מ-150 אלף תגי חניה בישראל ניתנו שלא כדין באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים ומעשי מרמה.
מעבר לקלות ההנפקה, הדוח מדגיש כי ישראל מייצרת "תמריץ כלכלי מובהק" להשגת התג, בשל חבילת הטבות חריגה שאינה קיימת בשום מקום אחר בעולם.
השוואה בינלאומית שביצע המבקר מול 15 מדינות מפותחות, בהן ארה"ב, בריטניה, צרפת וקנדה, מעלה כי ישראל היא המדינה היחידה המאפשרת לשייך שני כלי רכב שונים לתג חניה אחד, במקום להנפיק תג אישי שנע עם האדם עצמו.
ההטבות הכלכליות הללו, הכוללות גם פטור כמעט מלא מאגרת רישוי וחניה חינם בכחול-לבן (הטבה שמבוססת על נוהג וכלל לא מעוגנת בחוק), שוות אלפי שקלים בשנה למשק בית. מחיר ה"ישראבלופ" הזה מתגלגל ישירות לכיס הציבורי, עם אובדן הכנסות ישיר למדינה המוערך בכ-405 מיליון שקלים בשנה מאגרות רכב בלבד, לצד נזק כספי כבד ולא ממופה לרשויות המקומיות.
בזמן שההנפקה חוגגת, מערך האכיפה מציג מחדל חמור לא פחות. החוק בישראל מאפשר לבתי המשפט להטיל קנס מרתיע וגבוה במיוחד של עד 14,400 שקלים על מי שמשתמש בתג נכה כאשר בעל המוגבלות אינו נמצא ברכב.
אולם בפועל, המשטרה והרשויות המקומיות מציגות אפס אכיפה בסעיף זה, בשל קשיי ראיות וחוסר סמכויות חקירה של הפקחים העירוניים. כתוצאה מכך, המצב שבו שני כלי רכב המשויכים לאותו התג חונים במקביל ובאותו הזמן בשתי חניות נכים שונות ברחבי העיר הפך לחיזיון נפוץ שאיש אינו מונע.
משרד התחבורה ומערך הדיגיטל הלאומי מנסים בימים אלו לקדם יישומון בשם "חניתי" לאיתור כפל חניות, אך המבקר מבהיר כי אין בו כדי לספק פתרון כולל לתופעה.
האצבע המאשימה בדוח מופנית גם לעבר שרי הממשלה שגוררים רגליים במשך שנים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הטיל על שר הפנים להתקין תקנות ל"דרכים נגישות" שאמורות להסדיר את חלוקת חניות הנכים ברחובות עוד בשנת 2006. בעיכוב מדהים של למעלה מ-20 שנה, התקנות הללו טרם הותקנו, מה שיוצר כאוס מוחלט ושונות קיצונית בין הערים השונות.
במקביל, החלטת ממשלה מדצמבר האחרון, שדרשה לגבש בתוך 90 ימים נוהל קשוח וחדש להנפקת תגים על בסיס הבדיקות הקפדניות של הביטוח הלאומי, פוגשת שוב את הסחבת הממשלתית, כאשר הצוות הבין-משרדי טרם הגיש את המלצותיו.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, סיכם את הפרק החמור והבהיר כי ריבוי תגי החניה והיעדר האכיפה פוגעים בראש ובראשונה באנשים עם מוגבלות בניידות, הזקוקים לחניה הנגישה כצורך קיומי ויומיומי. המצב הנוכחי, לדבריו, מעודד תרבות של מרמה המייצרת ג'ונגל עירוני שבו הרמאי מנצח את הנזקק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו