"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר חדש חושף: זה שיעור החרדים שעוזבים את הקהילה
בעשור האחרון חלה עלייה עקבית במספר היוצאים מהחברה החרדית, וכיום בין 12% ל-15% מכל שנתון עוזבים את הקהילה • לצד שיעורי תעסוקה גבוהים, המחקר מצביע על פערי השכלה ושכר, ועל פגיעה משמעותית יותר במצב הנפשי בתקופות משבר
חרדים, אילוסטרציה. צילום: אורן בן חקון

מחקר חדש חושף: זה שיעור החרדים שעוזבים את הקהילה

בעשור האחרון חלה עלייה עקבית במספר היוצאים מהחברה החרדית, וכיום בין 12% ל-15% מכל שנתון עוזבים את הקהילה • לצד שיעורי תעסוקה גבוהים, המחקר מצביע על פערי השכלה ושכר, ועל פגיעה משמעותית יותר במצב הנפשי בתקופות משבר

יעקב הרשקוביץ
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

שנתון 2025 של עמותת "יוצאים לשינוי" מציג תמונת מצב עדכנית על היקף היציאה מהחברה החרדית ועל השתלבות היוצאים בחברה הישראלית. הנתונים מצביעים על עלייה עקבית בשיעורי העזיבה. בעשור האחרון נרשמה עלייה מתמשכת, וכיום בין 12% ל-15% מכל שנתון חרדי עוזבים את הקהילה.

ראש הממשלה נתניהו וח"כ ביסמוט בביקור בבא"ח חשמונאים%2F%2F דוברות ראש הממשלה

עוד עולה כי היציאה מהחברה החרדית היא תופעה סוציולוגית ולא בהכרח דתית. 66% מהיוצאים מגדירים את עצמם דתיים או מסורתיים גם לאחר היציאה. בנוסף, נתק מוחלט מהמשפחה אינו נפוץ: 86% מדווחים על שביעות רצון מסוימת מהקשר עם משפחתם, אך רק 47% מדווחים על שביעות רצון גבוהה, לעומת 70% באוכלוסייה הכללית. עוד עולה כי מדובר בקבוצה צעירה במיוחד, כאשר מחצית מהיוצאים הם בני פחות מ-30.

בתחום השירות הצבאי, 60% מהגברים היוצאים שירתו או משרתים בצה"ל. נתון בולט נוסף מראה כי 60% מכלל המשרתים בצה"ל מרקע חרדי, בסדיר ובמילואים, הם למעשה יוצאים.

למרות האתגרים, ליוצאים מוטיבציה גבוהה להשתלב בשוק העבודה. 80% מהיוצאים הצעירים עובדים - שיעור הדומה לזה של כלל האוכלוסייה. עם זאת, החסמים החינוכיים עדיין משפיעים: רק 20% מהיוצאים מועסקים במשרות בעלות שכר גבוה, ורק 8% משתלבים בענף ההייטק, אף שנרשמת מגמת עלייה.

לוחמים חרדים בחטיבת החשמונאים, ארכיון, צילום: אורן בן חקון

ממחקר משותף של "יוצאים לשינוי" ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שבחן עשרות אלפי יוצאים בני 25 עד 44, עולה כי ל-73% מהגברים היוצאים ול-41% מהנשים היוצאות אין תעודת בגרות.

עוד עולה כי השכר הממוצע של גברים יוצאים עומד על 65% בלבד משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים. בקרב הנשים התמונה טובה יותר, והן משתכרות בממוצע 82% משכרן של נשים יהודיות שאינן חרדיות.

לפי החוקרים, צמצום פערי ההשכלה הוא המפתח לשיפור המצב. לדבריהם, סגירת הפערים צפויה להוביל לעלייה של 25% בשכר הגברים ושל 13% בשכר הנשים, ולצמצם כמעט לחלוטין את פערי השכר.

סגירת הפערים צפויה להוביל לעלייה של 25% בשכר הגברים ושל 13% בשכר הנשים. אדם חרדי (אילוסטרציה), צילום: אורן בן חקון

עוד עולה מהנתונים כי בימי שגרה רמת האופטימיות ומדדי הדיכאון של היוצאים דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית, כאשר שיעור המדווחים על דיכאון עומד על כ-25%. אולם, בתקופות משבר נרשם שינוי חד: במהלך מלחמת 7 באוקטובר עלה שיעור המדווחים על דיכאון באוכלוסייה הכללית ל-31%, בעוד שבקרב היוצאים הוא זינק ל-43% - נתון שלפי החוקרים מושפע ישירות מהיעדר עורף משפחתי וקהילתי יציב.

הנתונים מבוססים על שנתון 2025 של עמותת "יוצאים לשינוי" ועל מחקר משותף עם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...