מחקר חדש חושף: זה שיעור החרדים שעוזבים את הקהילה

שנתון 2025 של עמותת "יוצאים לשינוי" מציג תמונת מצב עדכנית על היקף היציאה מהחברה החרדית ועל השתלבות היוצאים בחברה הישראלית. הנתונים מצביעים על עלייה עקבית בשיעורי העזיבה. בעשור האחרון נרשמה עלייה מתמשכת, וכיום בין 12% ל-15% מכל שנתון חרדי עוזבים את הקהילה.

עוד עולה כי היציאה מהחברה החרדית היא תופעה סוציולוגית ולא בהכרח דתית. 66% מהיוצאים מגדירים את עצמם דתיים או מסורתיים גם לאחר היציאה. בנוסף, נתק מוחלט מהמשפחה אינו נפוץ: 86% מדווחים על שביעות רצון מסוימת מהקשר עם משפחתם, אך רק 47% מדווחים על שביעות רצון גבוהה, לעומת 70% באוכלוסייה הכללית. עוד עולה כי מדובר בקבוצה צעירה במיוחד, כאשר מחצית מהיוצאים הם בני פחות מ-30.

בתחום השירות הצבאי, 60% מהגברים היוצאים שירתו או משרתים בצה"ל. נתון בולט נוסף מראה כי 60% מכלל המשרתים בצה"ל מרקע חרדי, בסדיר ובמילואים, הם למעשה יוצאים.

למרות האתגרים, ליוצאים מוטיבציה גבוהה להשתלב בשוק העבודה. 80% מהיוצאים הצעירים עובדים - שיעור הדומה לזה של כלל האוכלוסייה. עם זאת, החסמים החינוכיים עדיין משפיעים: רק 20% מהיוצאים מועסקים במשרות בעלות שכר גבוה, ורק 8% משתלבים בענף ההייטק, אף שנרשמת מגמת עלייה.

ממחקר משותף של "יוצאים לשינוי" ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שבחן עשרות אלפי יוצאים בני 25 עד 44, עולה כי ל-73% מהגברים היוצאים ול-41% מהנשים היוצאות אין תעודת בגרות.

עוד עולה כי השכר הממוצע של גברים יוצאים עומד על 65% בלבד משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים. בקרב הנשים התמונה טובה יותר, והן משתכרות בממוצע 82% משכרן של נשים יהודיות שאינן חרדיות.

לפי החוקרים, צמצום פערי ההשכלה הוא המפתח לשיפור המצב. לדבריהם, סגירת הפערים צפויה להוביל לעלייה של 25% בשכר הגברים ושל 13% בשכר הנשים, ולצמצם כמעט לחלוטין את פערי השכר.

עוד עולה מהנתונים כי בימי שגרה רמת האופטימיות ומדדי הדיכאון של היוצאים דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית, כאשר שיעור המדווחים על דיכאון עומד על כ-25%. אולם, בתקופות משבר נרשם שינוי חד: במהלך מלחמת 7 באוקטובר עלה שיעור המדווחים על דיכאון באוכלוסייה הכללית ל-31%, בעוד שבקרב היוצאים הוא זינק ל-43% - נתון שלפי החוקרים מושפע ישירות מהיעדר עורף משפחתי וקהילתי יציב.

הנתונים מבוססים על שנתון 2025 של עמותת "יוצאים לשינוי" ועל מחקר משותף עם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.