על רקע החשש מפינוי היישובים שהוקמו בשנה האחרונה בצפון השומרון, ובמסגרת מאמץ לביצור ההתיישבות, הוצב תורן חדש לקליטה סלולרית בשא-נור, לאחר עבודת תכנון ותיאום של גורמי המקצוע במינהל האזרחי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשא-נור, בצפון השומרון// חנן גרינווד
הקמת התורן היא חלק ממהלך רחב שמובילה מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון לשיפור תשתיות התקשורת ביהודה ושומרון. במסגרת התוכנית מוקמים 51 תרני תקשורת ברחבי האזור, בהשקעה של למעלה מ-70 מיליון שקל, במטרה לשפר את הכיסוי הסלולרי, לחזק את הביטחון ולהעניק שירות טוב יותר לתושבים.
הצבת התורן מתרחשת בתקופה רגישה עבור גורמי ההתיישבות בצפון השומרון. התבטאויות פוליטיות בנוגע לאפשרות של פינוי יישובים והקמת מדינה פלסטינית עוררו חשש ממשי בקרב התושבים, ובמרכזן עמדות שהביעו נפתלי בנט וגדי אייזנקוט. בקרב גורמי ההתיישבות גוברת ההערכה כי במקרה של חזרתם לשלטון, ובעקבות אמירות על פינוי מבנים בלתי חוקיים, עלולים להיות מפונים בהמשך גם היישובים החדשים שהוקמו באזור בשנה האחרונה.
החשש הזה, לדברי גורמים בהתיישבות, הוא שמניע את האצת קצב הבנייה והתשתיות בשטח - כתשובה ישירה - מתוך רצון לבסס עובדות בשטח שיקשו על פינוי עתידי. לדבריהם, חיבור היישובים לתשתיות קבע, ובהן תקשורת, חשמל וכבישים, מעניק להם מעמד יציב יותר ומקשה על פירוקם.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ’ מסר כי מהפכת ההתיישבות נמשכת, וכי התורן החדש מבסס את האחיזה היהודית בצפון השומרון. לדבריו: “למול דבריו של נפתלי בנט, השר בממשלת איזנקוט, על פינוי יישובים ותמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, מהפכת ההתיישבות נמשכת בכל הכוח, ומתבטאת בין היתר בתורן החדש שמבסס את האחיזה היהודית בצפון השומרון. בנט ואיזנקוט יפנו אנחנו נבנה”.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן אמר כי הקמת התורן היא צורך ביטחוני, וגם “אמירה ציונית ברורה שניצחנו וחזרנו כדי להישאר”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו