נתניהו: "היינו על סף אבדון" | כל הכותרות מוועידת השלטון המקומי

ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת השלטון המקומי: "אני לא חושב שאי פעם הייתה, היה, שיתוף פעולה כל כך הדוק בין הרשויות המקומיות לממשלה. קיבלנו החלטות על רשויות מטרופוליניות שיעבירו את הכוח אליכם. המשאבים שאנחנו מעבירים לכם מעבירים את הכוח למשפחות שנאלצו להתפנות זמנית.

"כך צריך לעבוד וכך עבדנו בזמן מלחמת התקומה המלחמה הארוכה בתולדתנו. המדיניות של הממשלה עומדת על שתי רגליים - והיא ביטחון המדינה. ביטחון משיגים דרך כלל אחד, אתם יודעים מה זה הכלל הזה? אבותינו ידעו אותו: 'הקם להורגך, השכם להורגו'. ב-7.10, מדינת ישראל עמדה על סף אבדון. גם אז ידעתי שאנחנו לא צריכים לטפל רק בחמאס או בחיזבאללה - אלא גם בציר האיראני. התחלנו לטפל בהכל שלב אחר שלב - בכיוון השעון. התחלנו בעזה. במבצע 'עם כלביא' לא ביקשתי רשות מהנשיא טראמפ. אני פשוט הודעתי על המתקפה - ולשמחתי הוא הצטרף לקראת הסוף לפעולה מאד חשובה".

בהתייחס לגזרה בלבנון אמר כי "נהיה הראשונים בעולם שפותרים את בעיית רחפני הנפץ! הדבר החשוב ביותר שעשינו במלחמה הזאת זה לשבור את מחסום הפחד. נתקפנו בצורה איומה בטבח 7.10. שהתחלנו עם החמאס, נאמר לי על ידי אנשים רוהמ תעצור. אל תיכנס לרפיח. היום אנחנו יושבים בכמעט 70 אחוז ברצועת עזה וחונקים את חמאס".

נשיא המדינה יצחק הרצוג בוועידת השלטון המקומי: "המערכה ארוכה, והיא הוכיחה מה שכבר ידענו - כשמנהלים מדינה אי אפשר לוותר על הרשויות המקומיות, ואנו יודעים כי הרעיונות הכי טובים יגיעו דווקא משם. כמעט 3 שנים אחרי 7.10, בשעה שישראל עדיין שרויה באי ודאות גדולה, אנו זקוקים לרשויות חזקות. ולא מדובר בדברים בעלמא, אלא בחמאה ובלחם של היום יום. נבנה מרחב ישראלי משותף עבור כל הקהילות שמרכיבות אותה. של קהילות שלא מסכימות על הכל, לעיתים לא מסכימות על שום דבר - אבל יוצרות מרקם חיים מכבד ויציב שיש בו מקום לכולם. כמה ממקרי הרצח בחברה הערבית פותחות מהדורות בארץ? טועה מי שחושב שזה לא נוגע לו. לכן, חייבים לתת למשטרה את כל הכלים כדי למגר את תופעת האלימות בחברה הערבית ולא לקדם חקיקות שנויות במחלוקת".

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי, מגיב בוועידת השלטון המקומי לדברי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גבי, על המשך הריסות הבנייה הבלתי חוקית: "אני רוצה להגיד את האמת על ההריסות. אני בא מהנגב. חייל בדואי נחטף ב-7.10. הוא גר ב'מבנה לא חוקי' שהוקם בשנות ה-50, יש לו 13 ילדים. ב-13 באפריל מגיעים דחפורים להרוס את הבית שלו, כשהוא חטוף בעזה!".

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה, דחה את הביקורת על התייקרות התחבורה הציבורית וטען כי מדובר בקמפיין מטעה. "המחירים עלו? זה קמפיין פייק. התחבורה הציבורית פועלת לפי מדד סוציו-אקונומי", אמר.

לדבריו, משרד התחבורה הצליח להשיג תקציבים נוספים ממשרד האוצר לצורך שיפור השירות והגדלת היצע הקווים. "הצלחנו לגייס כסף ממשרד האוצר והבאנו תקציבים כדי לתגבר את מערך האוטובוסים. התגבור כבר החל בחודשים האחרונים במקומות שבהם קיימים עומסים", אמר.

בן זקן הודה כי לאורך שנים לא הושקעו משאבים מספקים בתחום התחבורה. "אין ספק שבעשורים האחרונים לא השקיעו מספיק בתחבורה. לא מספיק להתעסק רק בתשתיות, צריך גם להשקיע בשירות עצמו", ציין.

בהמשך התייחס לביקורת הציבורית על נסיעותיה הרבות של שרת התחבורה מירי רגב לחו"ל והגן עליה. "גם כשהשרה נמצאת בחו"ל היא עובדת קשה כדי לחבר את מדינות העולם לישראל. היא לא נוסעת לטייל בשביל הכיף", אמר.

לדבריו, הפעילות הבינלאומית של רגב הניבה הישגים משמעותיים מאז פרוץ המלחמה. "אני רואה את זה מקרוב. ההישגים שהיא מביאה מאז 7 באוקטובר נובעים מהקשרים שהיא מטפחת עם מקביליה ברחבי העולם", הוסיף.

יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג התייחס לתפקידה הייחודי של הסוכנות היהודית בקשר בין ישראל ליהדות העולם. לדבריו, "מה שהסוכנות עושה - שום ארגון אחר לא יכול לעשות".

הוא הדגיש כי רוב העם היהודי עדיין חי מחוץ לישראל, ולכן יש חשיבות רבה לפעילותה של הסוכנות בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם. "טוב שיש לנו ארגון פילנתרופי שמגיע ללב היהודים בעולם ומסייע לחיזוקה של מדינת ישראל", אמר.

לדבריו, קיים קשר הדוק בין חוסנה של ישראל לבין חוסנן של הקהילות היהודיות בתפוצות. "חיזוק המדינה מחזק את התפוצות, וחיזוק התפוצות מחזק את מדינת ישראל. זה קשר ישיר", הוסיף.

בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בירך על קידום פרויקט הרכבת המהירה בין דימונה לתל אביב והחמיא לשרת התחבורה מירי רגב על קידום המהלך. "הפעם צריך לפרגן לשרת התחבורה מירי רגב. יש כסף צבוע לפרויקט ויש סיכום בנושא. בשנת 2027 יתחיל הביצוע של רכבת מהירה מדימונה לתל אביב", אמר. לדבריו, הפרויקט התקדם לאחר השלמת כלל ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים.

ביטון התייחס גם להסכמי הגג ותקף את השפעתם על הרשויות המקומיות. "הסברתי שהסכמי הגג הם נזק אדיר לרשויות המקומיות. כל בנייה ללא מקורות הכנסה משלימים יוצרת נזק משמעותי לרשות", אמר.

בהמשך הציג את הפיתוח הכלכלי בעיר וציין כי דימונה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר. "אני בונה בקצב מסחרר בדימונה", אמר, והוסיף כי לצד הבנייה למגורים הושם דגש על פיתוח אזורי תעסוקה. "כיום פועלות בדימונה שש חברות הייטק", ציין.

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, אמרה כי האחריות לתיקון מערכת החינוך מוטלת בראש ובראשונה על המדינה. "אנחנו לא באנו לתקן את החינוך - זה תפקידה של המדינה. אנחנו מנסים לשפר מהמקום שלנו", אמרה.

בהתייחסה לשינויים הנדרשים במערכת החינוך, קראה כהן לרפורמה מבנית ולהפחתת הרגולציה. "צריך לפרק את המבנה הרגולטורי שמעכב את מערכת החינוך מלהתקדם. צריך לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות, לבזר סמכויות ולתת לרשויות שמתקשות את התמיכה שהן זקוקות לה", אמרה.

כהן סיפרה כי במהלך מפגשים עם ראשי רשויות נחשפה למצוקה גדולה בשטח. "המדינה מכלה את האנרגיות שלהם במקום להיות איתם", אמרה. לדבריה, הרשויות זקוקות לפחות בירוקרטיה ויותר כלים מעשיים. "הם צריכים פחות רגולציה, יותר תמיכה כלכלית, יותר תקני כוח אדם ופחות מגבלות, כדי שיוכלו להשתקם ולהוביל את השיקום של היישובים שלהם".

בהמשך התייחסה לחשיבות ההשקעה בצפון הארץ ודחתה את התפיסה שמדובר במחווה מיוחדת מצד המדינה. "אף אחד לא עושה טובה לתושבי הצפון כשהוא משקיע בהם. הצפון הוא הגבול של מדינת ישראל, ואם התושבים לא יהיו שם - הגבול של מדינת ישראל ירד דרומה", אמרה.

השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, הציג את פעילות משרדו בתחום הביטחון האזרחי וטען כי הרחבת הנגישות לנשק מצילה חיים. "אם לפני כהונתי היו כמויות כאלה של רישיונות נשק, זה היה מציל חיים", אמר.

בן גביר הדגיש את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ואת הרחבת מערך ההגנה ביישובים. "ארבע שנים שאני השר לביטחון לאומי והקשר עם הרשויות הוא קשר שלא היה מעולם. הקמנו 1,000 כיתות כוננות, העברנו מרכיבי ביטחון לרשויות ובפעם הראשונה אזורים שלמים זכאים לנשק", אמר.

בהמשך מתח ביקורת על החלטות צה"ל בנושא כיתות הכוננות. "צה"ל סוגר כיתות כוננות - זו טעות", אמר. לדבריו, מספר רישיונות הנשק גדל משמעותית בתקופת כהונתו: "לפני כהונתי היו 8,000 רישיונות נשק, וכיום יש 25,000. חייבים להגדיל את זה עוד".

בן גביר התייחס גם למערכת המשפט וקרא לקידום רפורמות בתחום הענישה. "צריך רפורמה משפטית, צריך שינוי בעולם המשפט. הבעיה העיקרית היא בשופטים עצמם, וחייבים לקבוע עונשי מינימום כדי שתהיה הרתעה", אמר.

בנוסף התייחס לאכיפה בתחום הבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית והצהיר כי בכוונתו להמשיך במדיניות ההריסות. "אני הולך להרוס בפזורה הבדואית עוד ועוד. מי שבונה שלא כחוק - אין שום סיבה שלא יטפלו בו. 5,700 בתים הרסתי רק בשנה האחרונה", אמר.

שר החוץ גדעון סער התייחס למצב הביטחוני בגבול הצפון ולמגעים המתנהלים בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקני. סער אמר כי לישראל וללבנון אין מחלוקות מהותיות מלבד מספר סוגיות גבול שניתן לפתור במשא ומתן. "אנחנו מדברים אחרי סבב נוסף של השיחות ההיסטוריות בינינו לבין לבנון המתקיים בתיווכה של ארה"ב. אין לנו ויכוח של ממש עם ממשלת לבנון מעבר לכמה נקודות גבול שניתן לפתור בקלות במשא ומתן קצר", אמר.

לדבריו, האיום המרכזי על שתי המדינות הוא חיזבאללה. "לנו וללבנון יש אויב משותף. זהו האויב של העתיד, הריבונות והעצמאות של לבנון, וזהו גם האויב לביטחונה של ישראל – חיזבאללה", הוסיף.

סער מתח ביקורת על הסיקור הבינלאומי של הלחימה בצפון וטען כי חלקו של חיזבאללה בהסלמה אינו זוכה למספיק תשומת לב. "בתקשורת הבינלאומית מעטים מאוד מציינים את העובדה שחיזבאללה התחיל את המלחמה הזו לאחר הנחיה שקיבל מטהרן, בדיוק כפי שהחל את הלחימה ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר מתקפת חמאס על ישראל", אמר.

בהמשך הדגיש את היקף הירי מלבנון לעבר ישראל ואת הצורך בפעולה צבאית להגנת האזרחים. "רק מחודש מרץ חיזבאללה שיגר למעלה מ-7,000 רקטות, טילים וכטב"מים משטח לבנון לישראל. תארו לעצמכם שהערים שלכם היו מותקפות כך. איזו מדינה יכולה לקבל את זה ולא לפעול כדי להשיב את הביטחון לאזרחיה?", אמר.

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות-תרשיחא, התייחס להתמודדות העיר עם שנות הלחימה בצפון ואמר כי למרות האתגרים, העיר המשיכה לתפקד ולהתפתח. "אנחנו כבר שלוש שנים בתקופת מלחמה, אבל מעלות-תרשיחא היא עיר חזקה, עיר מחוז בגליל המערבי שהתמודדה, נשארה על הרגליים והתושבים נשארו בה. במקביל אנחנו נמצאים בתקופת פיתוח משמעותית", אמר.

כשנשאל האם השקט הנוכחי צפוי להימשך, השיב כי המציאות הביטחונית בצפון מלמדת על תנודתיות רבה. "אני ראש עיר שנתיים וארבעה חודשים, ובתקופה הזו כבר קרה לא פעם ולא פעמיים שעברנו מירוק לכתום ולהפך. לצערי אני לא חושב שהמערכה נגמרה, וזה לא דבר פשוט, אבל אני אופטימיסט מטבעי", אמר.

בן דוד הדגיש כי למרות חוסר הוודאות, הוא רואה חשיבות בהעברת מסר חיובי לתושבים. "בתור מנהיג של העיר שלי אני משדר אופטימיות. אנחנו הולכים להכפיל את מספר התושבים בעיר", אמר.

בהתייחסו לחששות המרכזיים של תושבי העיר, אמר כי הרצון המרכזי הוא לחזור לשגרה ולהמשיך להתפתח. "התושבים רוצים להמשיך את החיים שלהם, והחשש הגדול הוא שזה לא יימשך. אנחנו רוצים לקדם את העסקים, את מערכת החינוך ולהמשיך לפתח את העיר", הוסיף.

שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי, התייחס לאטרקטיביות של ההתיישבות במועצות האזוריות ואמר כי הביקוש למגורים בהן ממשיך לעלות. "אנשים באים מכל מקום ואומרים ששווה להם לגור פה", אמר. בהמשך התייחס לביקורו באו"ם ותקף בחריפות את התנהלות הארגון כלפי ישראל. "האו"ם איבד כל לגיטימיות בכל הנוגע לישראל, ואמרתי את זה שם", ציין.

חג'ג' סיפר כי במהלך סיורים שערך לאחר 7 באוקטובר נפגש עם נציגי האו"ם, ומתח ביקורת חריפה על התנהלותם. "בחלק מהסיורים אחרי 7 באוקטובר הייתי עם אנשי האו"ם. מה שהם עושים גובל באנטישמיות ובטיפשות", אמר.

לדבריו, יש חשיבות לכך שנציגי השלטון המקומי יופיעו בזירה הבינלאומית וישמיעו את עמדת תושביהם. "חשוב שאנחנו נגיע לשם, כי אנחנו מייצגים את התושבים שלנו, וחשוב שנגיד את האמירות האלה", הוסיף.

צחי הנגבי, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, התייחס בוועידה לתפקידן של הרשויות המקומיות בהתמודדות עם איומי הביטחון על ישראל. לדבריו, "לאורך השנים, בעיקר בגלל התעצמות יכולות האיום של אויבינו, כפי שראינו בסבבים בין איראן לישראל, מדינת ישראל מוצאת את עצמה במלחמת העורף".

הנגבי הדגיש כי לצד החזיתות הצבאיות, הרשויות המקומיות נושאות בחלק משמעותי מההתמודדות האזרחית בזמן חירום. "יש חזיתות, וכאן הרשויות המקומיות, שאני שמח שהן בדיון הזה, נשאו בעיקר הנטל", אמר.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס בוועידת אקספו למחדלי 7 באוקטובר ואמר כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה חוסר הנכונות להקשיב לקולות שהתריעו מראש. "הבעיה שלנו ב-7 באוקטובר הייתה שלא הקשיבו לקול האחר, לא הקשיבו לתצפיתניות", אמר.

אנגלמן התייחס גם לביקורת המדינה על אירועי המלחמה וטען כי דחה דרישות להסיר את פרק האחריות האישית מדוחות הביקורת. לדבריו, "חלק מהעותרים לבג״ץ ביקשו שאסיר את הפרק של האחריות האישית ואז אפרסם את הדוחות על 7 באוקטובר, אבל לא הסכמתי".

עוד מתח המבקר ביקורת על כך שעדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. "אנחנו שלוש שנים אחרי האירוע ואין ועדת חקירה. החוק מאפשר לי לערוך ביקורת על כך", אמר. בהמשך התייחס לטיוטת הדוח העוסקת בפסטיבל נובה ברעים, שטרם פורסמה. "יש טיוטת דוח על המסיבה ברעים שאני לא יכול לפרסם. לא מגיע להורים לקבל תשובות?", תהה.

בתשובה לשאלה האם ראוי שפרקליטו של ראש הממשלה יתמנה לתפקיד מבקר המדינה הבא, נמנע אנגלמן מלהתייחס לגופו של המינוי ואמר כי אינו סבור שזה מתפקידו לעסוק בנושא. "לא ראוי שאדם יעסוק במינוי של המחליף שלו. הנושא נמצא בהליך משפטי ואנחנו מכבדים אותו", אמר.

גיא קושט, מנהל אגף רשויות מקומיות בבנק מכנתיל: "איך שהתחילה המלחמה, כל הסבבים, הטלפונים הראשונים היו לרשויות, לדעת מה הם צריכים וגם למשרד הפנים. בנינו מתווה לרשויות המקומיות, להקל על התשלומים שלהם. למעשה, ערב סבב, אנחנו מתקשרים למשרד הפנים ואומרים להם: 'בואו נעשה את המתווה'. השיתוף פעולה שלנו עם משרד הפנים מעולה".

עירית בן מנחם, סמנכ"לית הקצאות במפעל הפיס: "מפעל הפיס נרתם במלחמה לסיוע לרשויות בצפון. נתנו מענקים בשווי של 52 מיליון שקלים. גם עכשיו, במבצע האחרון, הרשויות בצפון קיבלו סיוע מיוחד. לא סיימנו. קשובים לרשויות המקומיות".

הצמרת הישראלית עולה על הבמה בפעם השנייה. בין היתר ישתתפו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראשי רשויות, המפכ"ל דני לוי - בעיצומה של תקופה סוערת ביום של הפגנת ענק החרדים - וכן השר וחבר הקבינט אלי כהן, שיתייחס למצבה המדיני העדין של ישראל. לכותרות היום הראשון>>