כל הצמרת הישראלית במקום אחד: הכותרות מוועידת השלטון המקומי 2026 | היום ה-1

שר האוצר סמוטריץ' השתתף בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026, ואמר: "ישראל לא חלק ממנגנון הפיקוח בלבנון מרצון. ממשיכים להעמיק שם את ההישג. חריש עמוק שלא היה כדוגמתו. צה"ל במרחק החלטה אחת שנהיה מעל איראן תוך שלוש שעות. המשטר האיראני הפסידה עד כה במבצע האחרון למעלה מ-400 מיליארד דולר". לדבריו, "אנו מרחיבים את שטח השליטה שלנו בעזה.אנו שולטים ב-70% מעזה. אין מלחמה בלי אילוצים - כדאי לא להיות פופוליסטיים". על הנשיא האמריקני אמר: "טראמפ הלך איתנו כברת דרך ארוכה ואסור להיות כפויי טובה".

על איראן הרחיב ואמר השר: "צה"ל נמצא היום במרחק החלטה אחת של של הדרג המדיני מלפעול מעל טהרן ולעשות את מה שנדרש. איראן חשופה לחלוטין. היא חלשה הרבה יותר - גם צבאית וגם שלטונית. הצלחנו לעכב משמעותית את תוכניות הגרעין ואת פרויקט הטילים שלה. לישראל יש כיום יכולת לפעול באיראן אם יתעורר איום ממשי. זו החלטה שלנו, ומצב כזה לא היה בעבר".

סמוטריץ' התייחס בדבריו גם לבחירות. "יש ציר מאירופה לגורמים בממשלת אייזנקוט העתידית - הם רוצים לגלגל לאחור את כל מה שהקמנו. אם השמאל יעלה לשלטון הם יסגרו את ערוץ 14, אבל את גלי צה"ל אסור לסגור". סמוטריץ' התייחס גם לדברי חלק מראשי הרשויות ותקף: "מנסים גם עכשיו לעשות סיכול ממוקד למנכ"ל רמ"י החדש, יהודה אליהו".

בני גנץ, יו"ר כחול לבן ושר הביטחון לשעבר, בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026 "שותפות מנצחת": "חייבים להילחם בפשיעה הערבית. אני רוצה שיהיה מובן יש בזה פן פוליטי, אני לא נגד האזרחים הערבים גדלתי עם אנשים בכפר טייבה וכפר קאסם, אנחנו חייבים להקים ממשלת אחדות ציונית רחבה כי זו הדרך היחידה שלנו לקבל החלטות גדולות".

אמה של רומי גונן, מירב לשם-גונן, דיברה בוועידה. "אני לא חושבת שיש פילוג בעם". לדבריה, מדברים על פילוג בעם אבל בעשיה שלה, היא לא רואה פילוג. "אני רואה הרבה כאב". עוד דיברה על החרדים ואמרה כי לא מדובר במקשה אחת של ציבור.

"בהתחלה נאבקתי על החיים של רומי. באיזשהו שלב נהיה מאבק בכנסת, להבין את השיטה, להעביר חוק. המטרה שלי להבין מה אנשים חושבים, מה מפריע לאנשים שונים, מה חשוב להם. מ-7 באוקטובר, אני אזרחית במדינת ישראל. אני מבינה שיש לנו אחריות. אני מבינה היום שיש לי יכולת לשנות את המדינה".

לשם-גונן דיברה על התפיסה הביטחונית שלה. "יש הרבה אנשים שרוצים לפגוע בנו", אמרה אך הוסיפה כי היא לא מתכוונת לדבר על התפיסה הפוליטית שלה.

יקי בן חיים, ראש עיריית מגדל העמק, אמר שהחלק הטוב ברשות שלו זה שהיישוב מכפיל את האוכלוסיה ודוהר קדימה. "החלק הרע, זה שאני צריך להילחם בכל צעד". בראיון להודיה בושרי, כתבת הדרום של "היום", אמר בן חיים: "המטרה שלי להסליל את הילדים ליחידות הכי מובחרות בצה"ל".

בן חיים הוסיף כי תעשיית השבבים מתרחבת באזור. "אנבידיה פותחת מתחם צמוד אליי", והוסיף כי יש יתרון למגדל העמק: "אנבידיה לוקחת עשרת אלפים תושבים באזור. אני רואה בזה תחרות מדהימה. אני מגיע מהמגזר העסקי ואני רואה בזה ברכה. התושב שלי בסוף יהנה מזה".

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס ויו"ר עיריית בית שאן לשעבר, קיים בוועידה שיחה עם הכתבת המדינית של "היום", שירית אביטן כהן. "אני מבין היטב את עיירות הפריפריה. אנשים רואים מצוקה ורווחה, אבל אני רואה ילדים עם ניצוץ בעיניים. התפקיד שלנו זה לתת להם את הכלים כדי לממש את הפוטנציאל שלהם. זאת לא טובה. מדינה חזקה ובטוחה חייבת את הכוחות האלה. אני רוצה לדאוג שמקום לידה לא יעצור אף אחד". לדבריו, "השלטון המקומי חשוב כדי למממש את הפוטנציאל של הילדים. היכולות לא נעצרות בגבולות ירושלים-תל אביב. אנחנו חייבים את הילדים האלה".

עוד אמר לארי כי אחרי המלחמה, הפערים בין המרכז לפריפריה גדל. "האתגר שלנו, של המדינה, זה לצמצם את הפערים".

משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל ואמנון סעד, ראש עיריית יהוד-מונוסון, דיברו עם כתב החינוך של מערכת "היום" וסיפרו על התשתיות ופיתוח הגליל. "אם אנחנו רוצים שמדינת ישראל לא תהיה 'מגדרה לחדרה', צריך להשקיע יותר. גם בגליל וגם בנגב". סעד, שהרשות המקומית שלו יושבת על אחד המקומות הפקוקים ביותר במדינה, דיבר על הקו הסגול. "תושבים רבים שואלים מה קורה עם החניה. צריך לבחור בין מיזמים לבין תשתיות חדשות".

קונינסקי דיבר על השנים המאתגרות בצפון. "כרמיאל לא בקו העימות, אבל היא בעוטף. המרחק בנינו לבין הגבול פחות מ-17 קילומטר. היינו גם בחזית וגם בעורף. קלטנו תושבים מפונים, ארבעה בתי ספר, היינו מרכז קולט של כל החיילים שבאו להתרענן מהלחימה. והיינו גם בחזית כי לאורך המלחמה היו כמה וכמה גלים של פצועים, פגיעות. איבדנו 17 ממיטב בנינו ובנותינו. אני שמח לומר שממשלת ישראל קיבלה החלטה לשיקום של כל הצפון".

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס, דיבר על מבצע "שאגת הארי" עם הכתבת המדינית של מערכת "היום" שירית אביטן כהן, ואמר כי הרשות המקומית עשתה שינוי משמעותי. "כשפרצה המלחמה, עבדנו עם כל הדברים שהפקנו מהם לקחים. בקורונה היינו במלחמת עולם עם הממשלה. ב-7 באוקטובר היינו הראשונים להיות שם, אבל לקח לנו זמן להתמודד עם הממשלה. אבל 'שאגת הארי' כבר היינו עם כל הכלים ביד ועם היכולת להגיע לסיכומים מיידיים וקצרים מול האוצר ושאר המשרדים".

לדבריו, הממשלה תיבחן מול הצפון. ההבדל בין הדרום לצפון, לדבריו, ברור. "בדרום שמו מוקד אחד. האיש הזה מנווט, עושה ומוציא לפועל. הדרום לא סתם חזר לעצמו, הוא פורח. בצפון לא עשו את זה. אין שם סנטר. צריך לקחת את מנהלת תקומה, להעביר לקריית שמונה כסמל כדי לטפל בקהל הצפון ולהביא למימוש מלא של התקציבים והמשאבים ולייצר יד מכוונת שמנהלת את זה".

על האתגר המדיני ביטחוני, וההגבלות מארה"ב, אמר ביבס: "ראש ממשלה שקיבל החלטות קשות ומשמעותיות וגם נכונות. זה שראש הממשלה עומד על זה שנשב על רצועת הביטחון, זה לקח לכל הממשלות שיהיו פה בשנים הבאות. לא נשתוק על שום הפרה. ממשלה שתשתוק, תלך הביתה. צריך להגיב בחוסר פרופורציה כדי שלא יתעסקו איתנו".

על הנוער, אמר ביבס: "צריך לתת לנוער את כל הכלים כי זה הדור של העתיד, הדור שהציל אותנו מה-7 באוקטובר ויציל אותנו מעוד זוועות".

בנושא הפריימריז בליכוד, ביבס אמר כי לדעתו, "הדבר הראוי והנכון זה לתת לראש הממשלה לתת שריונים שהוא רוצה, לצד פריימריז. זה הדבר הנכון בעיניי. ראש הממשלה צריך לקבל את האפשרות לשבץ אנשים שהוא חושב שאיתם הוא יביא את השינוי, ולצד זה לתת למתפקדים לבחור".

עידן רול, מנכ"ל Code For Israel וסגן שר החוץ לשעבר, דיבר בוועידה על המגזר האזרחי, הבחירה לצאת מהפוליטיקה ואיך בעיניו דווקא הרשויות המקומיות הן המקום הנכון לעשות בהן את השינוי. הצורך, לדבריו, הוא אמיתי. "אנחנו ארגון שמאגד מתנדבים מתחום ההייטק".

הוא סיפר: "היו לי שנים מדהימות בפוליטיקה. תמיד אמרתי מה שאני חושב וידעתי להתמודד עם ההשלכות. הגיע באיזשהו שלב מצב, אחרי 7 באוקטובר אגב, שמצאתי את עצמי בידיים קשורות. זה היה מאוד מתסכל. גם במשרד החוץ היו מקרים בהם לא הצלחתי, גם דברים נקודתיים ותהליכי עומק, ונופלת ממשלה. לאנשים בבית נפלה ממשלה, בשבילי זה היה שינוי מציאות שלא קורה. הרגשתי שהגיע הזמן ללכת למגזר האזרחי. לעשות כמה שנים של השלמות מבחוץ. אני רוצה לעשות שינוי במדינה. לדעתי הדרך הטובה להשפיע על המדינה היא הרשויות המקומיות".

ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה וניסים גוזלן, ראש עיריית באר יעקב, דיברו עם כתב "היום" נועם (דבול) דביר. "התכוננו מבעוד מועד", סיפר בן חיים. "ערוכים למסגרות. המטרה היא לתת מענה לכולם". על מחסור עובדי ההוראה, השניים אמרו כי מורגש אך עמותת "פנאי העיר" המתוקצבת על ידי העיריות, עושה את המיטב. על היערכות שנת הלימודים, המחסור בצוותים, על האלימות, ניסים גוזלן אמר כי התכנון הולך שניים ושלוש אחורה. "אנחנו ערים בפיתוח. בתי ספר וגנים נפתחים, אנחנו כל הזמן מתרחבים ומגייסים מורים וגננות. כמו כל שנה, אנחנו עושים את כל ההכנות ו-1 בספטמבר ייפתח כראוי".

בן חיים הוסיף: "כראש עיר, אני מחזיק בתיק החינוך. חדרה מביאה חינוך טוב. זה מה שמושך את האנשים האיכותיים לעיר. בשנה שעברה, מול כל האתגרים, אצלנו האתגרים היו גדולים. העיר מתפתחת בקצב מהיר. שנה שעברה היינו צריכים לפתוח שלושה בתי ספר אבל יש רק 1 בספטמבר אחד. הבאנו עובדים זרים מבחוץ ושלימתי שלושה מיליון שקלים כדי שהכל יקרה בזמן".

גוזלן אמר כי "מדינת ישראל צריכה לעשות שינוי מבני. משנה לשנה, כמות הפורשים גדולה יותר. יש שחיקה גדולה. אנשים יוצאים יותר לחל"תים. יש קריסה של המערכת והיא מתמשכת כבר מספר שנים. השלטון המקומי הוכיח את עצמו בקורונה, במלחמות. צריך לעשות שינוי במשרד החינוך, לתת לנו יותר סמכויות".

ראש רשות חירום לאומית חדש, תא"ל (מיל') איציק בר, סיפר: "אני מגיע מתפקיד במל"ל. נכנסתי לתפקיד ממש על גבול המבצע עם איראן. נכנסתי בדיוק ברגע שבו צריך להבין איך מתמודדים עם אתרי הרס. רח"ל, בפעם הראשונה, נכנסת להוביל אופרציית חירום ולתת מענה לראשי הרשויות".

לדבריו, "יצרנו אזרח, שהבית שלו נפגע, בתהליך של כמה שעות מוצא את עצמו במלון ושם אנחנו מייצרים את התמיכה". עוד הוסיף: "אפשרנו לכמה שיותר גופים לעבוד מול המגבלות של פיקוד העורף, כולל ועדות חריגים. אפשרנו למשק לתפקד כי הבנו את הצורך".

רח"ל, במובן הזה, נדרשת כגוף לדבריו. "הרבה פעמים שואלים אותי מה הגוף עושה. אנחנו עשינו את מה שעשינו באיראן, תקפנו תשתיות עם חומרים מסוכנים. מנכ"ל משרד הסביבה דיבר איתי ואמר שהמידע נמצא ברשתות. נתנו הנחייה להוריד את החומרים מכל האתרים ונכנסים לעבודת מטה. גם משרד הבריאות נערך למערכה. בתי חולים שנמצאים במרחבים לא מוגנים. עשינו עבודה מהירה, פינינו את האמצעים המסוכנים ועזרנו להתמודד עם האיום".

תא"ל (במיל') בר הוסיף: "יש שני מושכים מרכזיים. מוכנות למלחמה ומוכנות לרעידת אדמה. אנחנו, בשבוע הבא, עם כל האתגרים שיש, עושים שבוע חירום לאומי בסימן רעידת אדמה. עושים תרגיל מטות, תרגיל מפקדות, כל משרדי הממשלה עם הגורמים האופרטיביים, עושים תרגיל בלי לייצר מתח מול האזרחים. מדובר במשימת ליבה". עוד הסביר על מסגרת ההיערכות, שבעת אלפים הרוגים, מאות אלפי עקורים, פסולת בניין שצריך להתעסק איתה. "מדובר בתרחיב הכי מורכב שמדינה יכולה לפגוש אותו".

סהר פינטו, ראש המועצה המקומית גדרה, דיבר בוועידה וסיפר כי לראשונה מזה שנים, המועצה הצליחה לצאת מגירעון. לדבריו, "התהליך, באופן מובנה, גדרה מושתת על מגורים ופחות על תעסוקה. לזה מתלווה כי בשנת בחירות יש הוצאות. נכנסנו והבנו שזה או פגיעה קשה בשירות לציבור או לקחת בעשר אצבעות ולעשות דברים שאף ראש רשות לא רוצה לעשות. הוצאנו את גדרה מהבור שהייתה בו שנים".

פינטו הוסיף כי לפעמים היו תגובות לא טובות מהתושבים ומאלה שיצרו את הגירעון. "אבל כשאתה ממוקד מטרה, אתה יודע לאן אתה הולך". הוא אמר כי חברי המועצה ידעו לאן הדרך הולכת. "כשאתה עושה את זה בלי לתת לרעשי רקע להפריע, אתה מגיע לעיקר".

עוד הוסיף כי העיר ממוקמת מצוין. "לעיר יש אופי מיוחד. זה אפשר ליישוב לשמור על אופי נעים, כפרי. מי שמחפש קרבה למרכז, אבל בכל זאת שקט של מושבה - מוצא את זה בגדרה. החינוך מצוין והקהילתיות מאוד חזקה. זה שילוב שהרבה אנשים מחפשים".

שמעון פרץ, ראש המועצה המקומית מיתר, דיבר בוועידה וסיפר על הקושי של המועצה בעקבות קו העימות הקרוב, קו התפר והמיקום בין הרשות הפלסטינית, ליישובים הבדואים ולבאר שבע. "אנחנו החיץ", אמר.

לדבריו, "השקענו במרכיבי ביטחון חדשים. אנחנו מוקפים במצלמות אקטיביות, עם תאורה היקפית. הכל מתכנס לתוך המוקד הרועש. אנחנו בשלבים מתקדמים לצפות על כל המרחב". פרץ דיבר על המשילות, על הנשק הבלתי חוקי. "הדוח האחרון של מבקר המדינה מדבר על המון בעיות. פוליגמיה, נישואים עם חברים פלסטינים, התאזרחות ובכלל, הנושא של הבנייה הבלתי חוקית. בענינו זה משליך על הביטחון של התושבים".

פרץ הוסיף וסיפר על החזון שלו להיות יישוב עצמאי. "אם זה יתאפשר שהמדינה תעביר את האחריות אלינו, עם תקציבים ואמצעים. מי שמסתכל על המפה זה מאוד ברור לו. מיתר היא מועצה צעירה, מתפתחת, אבל עם הרבה יכולות".

תמיר שלום, ראש מועצת יסוד המעלה בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026: "יש אנשים שיצטרכו להתמודד עם הדילול של כיתות הכונננות ואנחנו מקבלים את זה. אנחנו יודעים להתמודד עם זה, ואפשר להיות כנים עם עצמנו שיש מקומות שאפשר לדלל".

עו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר איגוד ערים דן לתברואה ומשנה לראש עיריית תל בועידת מרכז השלטון המקומ: "ממשלת ישראל צריכה להקים מטה ביצועי בהובלת המשרד להגנת הסביבה בו יקחו חלק כל הגורמים הרלוונטיים. משק הפסולת נמצא במצב קשה.

"מבקר המדינה התריעה כי ישראל מתקרבת למצב בו שטחי ההטמנה יתמלאו משמעות הדבר הוא איום ממשי ליכולתה של המדינה לספק פתרון לפסולת בשנים בהן האוכלוסיה ממשיכה לצמוח. אני קורא למשרד להגנת הסביבה לקדם פתרונות. זהו צו השעה והשלטון המקומי חייב להיות גורם בעל השפעה בכל אורגן שיוקם לניהול משק הפסולת הישראלי".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי בועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026: "הקורונה היא לונה פארק לעמות מה שאנו חווים בשנות המלחמה האחרונות. לא כל השכל נמצא בירושלים. אנחנו נאמר למדינה מה אנחנו צריכים. אין חיים בצפון ] לא בהיבט החברתי, לא הקהילית ולא התעסוקתי".

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026: "כפר סבא עיר עצמאית ולא זקוקה לממשלה. מבחינתי הממשלה כמעט לא קיימת. הממשלה חייבת להציג תוכנית רצינית".

נועה שוקרון מאגף התקציבים משרד האוצר: "עלויות המלחמה גבוהות והחשש שלנו מתממש שהן הולכות להיות קבועות בעשור הקרוב. זה דורש תעדוף מחדש. התוכניות לצפון ולדרום, חרף כל הבעיות הן משמעותיות ומתקצבות".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, אמר בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026: "הרבה אנשים בטוחים שברגע שמעבירים החלטת ממשלה - תוך שעתיים היא כבר יוצאת לפועל. אבל לממש החלטה כזו זה עסק מורכב. המשרד שלנו הופך עולמות כדי לחתוך ולייעל את הבירוקרטיה, בטח עכשיו כשהרשויות מתמודדות עם מלחמה. החוכמה היא לא רק 'לקבל החלטה', אלא למדוד תוך כמה זמן התושב בקצה ירגיש את השינוי בפועל".

עו"ד שי אהרונוביץ, ראש רשות המיסים, בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026:
"רשות המיסים טיפלה במאות אלפי תביעות על נזק ישיר. ללא העזרה מראשי הערים והגופים האחרים ומשרד התירות של שיקום המפונים לא היינו יכולים לעמוד במטלה שהוטלה עלינו. לכן, זה הוכיח לי כמה השלטון במדינת ישראל מורכב משלטון מרכזי אבל עם שלטון מקומי חזק וראשי ערים חזקים - ככה הצלחנו לעמוד במשימה שלנו".

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2026: "המשבר הגדול של מדינת ישראל עם ארה"ב מביא הזדמנות כלכלית, צריך לתמרן מולם ולא לריב. הקטארים קונים את כולם- אבל יש דבר שאי אפשר לקנות בכסף: המוח היהודי. צריך להחזיר את המוחות הבייתה מחו"ל".

שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה, בראיון להודיה בושרי תקף את הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור: "ותמל לא תומכת בנו. היא דורסת אותנו. היא לא באה לעזור לרשויות המקומיות". לדבריו, "אין גורם שמתכלל את העבודה. הם מחליטים מה שהם רוצים. ולמה? כי אולי עוד 20 שנה זה יעזור". עוד הוסיף בוקסר: "זה כמו לדבר ללאמפה. קול קורא במדבר".

גיל חנניה, ראש המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, הוסיף: "אנחנו במצב שבו נותנים יחידות דיור לפני שמטפלים בדברים האחרים. אני אומר - צריך לעשות את זה בצורה תומכת". חנניה חיזק את דברי בוקסר: "אף אחד לא מקשיב. לכל אחד יש דעה ולא מקשיבים לנו".

השניים הוסיפו כי יש מחסור במים ולמרות הרצון להתרחב, יש סכנה במקרה של פינוי. "השכונות על הנייר". חנניה הוסיף כי "רמ"י אמרה שלא ניתן תשתיות. מי שמכיר את פרויקט זיכרון הידוע. לצערי, אנחנו נאלצים לעשות דברים שאיננו מעוניינים בהם. לצערנו, עושים הכל בצורה דורסנית, לא מקשיבים, לא מקנים לנו משאבים. זה יוצר תוכניות גרועות שאנחנו לא מוכנים לקדם. אצלנו למשל, יש תת"ל 75א' - הכפלת המסילות המהירות. זו תוכנית חדשה של המדינה, תשתיות לאומיות. אנחנו נחשפים לפיצויי שיפועים. אנחנו צריכים לשפות ב-30% על תשתיות לאומיות. זה כסף שאין לי לממן עבור תשתית לאומית. לא הגיוני שהמדינה עושה משהו ופוגעת באותו רגע בתושבים".

השר זאב אלקין ענה על חמש שאלות: "סיימנו עם כל החלטות הממשלה. השקנו 15 מיליארד בקו העימות ומיליארד בקצרין. זה לא רק בהתרחבות, עבודת ההחלטה היא שקצרין הופכת לעיר הראשונה הישראלית בקו הגולן. בקו העימות - האוניברסיטה תל חי בקריית שמונה מתחילה בשנה הבאה לעבוד. קריית שמונה הפכה לעיר אוניברסיטאית. לא תהפוך. לא מדובר בחזון. זה כבר קורה. זה אירוע היסטורי. יישובים בקו הגבול, יישובים כפריים - כל מי שיבוא היום להרחבות יקבל קרקע ב-100 אלף מילואימניקים. 200 אלף לתושב רגיל. ניצחנו את רמ"י פה. בגליל המזרחי - ואני מדבר רק על דברים מרכזיים - בית חולים נהריה קיבל שדרוג ולידו בונים פארק הייטק. מדובר במקומות תעסוקה. אני מדבר איתך על מרינה בנהריה. כסף דרמטי שמשנה את פני האזור".

אלקין דיבר על הביטחון: "ברור שאם לא נצליח לספק ביטחון לתושבי הצפון, השקעות כספיות לא יעזרו. לכן מדינת ישראל נחושה לעשות פעולות, מוכנה אפילו לריב עם השותף האמריקני שלנו, כדי להביא ביטחון לתושבים. תפסנו רצועת ביטחון בלבנון. ראש הממשלה אמר בצורה ברורה שכל עוד יש חיזבאללה בצד השני, לא ניסוג. היה לחץ איראני, היה לחץ אמריקני. ראש הממשלה הוכיח יכולת עמידה גם מול נשיא אמריקני ידידותי בשביל ביטחון תושבי הצפון".

על נפתלי בנט ודבריו על אוטונומיה פלסטינית, אמר אלקין כי מדובר ב"אמירה מוזרה. מה המשמעות של האמירה? ויתור והסכמה להקמת מדינה פלסטינית. זאת המשמעות. למדנו אחרי 7 באוקטובר שהדבר האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו זה מדינה פלסטינית. אנחנו צריכים להבין שהרש"פ הנוכחית מנצלת את המעמד שלה להסתה נגד מדינת ישראל. לא אכפת לנו מה קורה שם? ברור שאכפת לנו. אנחנו לא יכולים לקדם שם התיישבות, אבל להתעלם לגמרי ולומר 'זה שלהם' זה לוותר. אני מצפה ממי שהיה מזכ"ל מועצת יש"ע שיגיד שמה שצריך לעשות זה ריבונות בשטחי C ומשם נמשיך כבר וננדבר על שטחי A ו-B".

על הליכוד, אלקין אמר שהוא לא מזלזל באף אחד. "לפעמים לבוחרי ימין יש תחושה שאם הם בשלטון, זה ימשיך להיות כך. אסור להיות שאננים. הם רבים מי יתמודד מול נתניהו. אנשי ימין צריכים להבין שגם אם יש להם ביקורת על הממשלה בנושא כזה או אחר, הם צריכים לצאת להצביע". אלקין הוסיף ביקורת על הנשיא טראמפ ועל מצביעי השמאל. "אנחנו צריכים להפיק לקחים מהטבח. אסור להשלים עם טרוריסטים על הגבול. אנחנו חייבים להגן על אזרחים בפעולה אקטיבית".

השר אלקין הוסיף כי הוא מתמודד בפריימריז בליכוד. "גם הפעם אני מסתובב הרבה בשטח, מקבל תמיכה מראשי ערים משמעותיים. יש רשימה ארוכה של ראשי ערים שתומכים בי".

רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק ולכלכלה של מרכז השלטון המקומי: "אנחנו נהנים מהיתרון והיתרונות של גוף ארגוני גדול שמנהל כמעט תשעה מיליארד שקלים. כל רשות יכולה להנות מהיתרון שאנחנו מביאים לה". לדבריו, הם מספקים את המעטפת. "אנחנו יוצרים לרשות מעטפת. יש לנו מכרז מוכן שמונגש לרשויות המקומיות. כשרשות אומרת 'רוצה אני' אנחנו יוצרים לה את הפתרונות הכי טובים שיש בארץ".

סידיס אמר כי יש פערים גדולים. "תל אביב היא עיר עם מנועי צמחיה שאין להרבה רשויות מקומיות אחרות. יותר מ-90 רשויות מקומיות נשענות על מענק איזון. זה לא רק כסף, זה גם כוח אדם איכותי. בראש ובראשונה עלינו להנגיש לרשויות האלה את הטוב ביותר שאנחנו יכולים להנגיש. הרשויות שמגיעות אלינו נהנות מאותן יכולות כמו הערים הגדולות. הפערים האלה יסגרו בסוף. אנחנו דואגים לזה".

על הטבת התושבים, אמר סידיס: "יש לנו הרבה מערכות שנותנות לא רק לרשות לתפעל את המערך, אלא מספקת לתושב הקצה, לאזרח, רמת שירות הרבה יותר גבוהה". סידיס נתן דוגמא למערכת ההסעות שמנגישה לתושב את המידע הכי חשוב לו: מתי יגיע הילד ואיפה הוא נמצא. "המערכת נמצאת ביותרמ-150 רשויות. מדובר במערכת מדהימה לתושב. אנחנו מפתחים המון מערכות לתושב".

סידיס סיפר על הטכנולוגיה של העתיד. "אנחנו מחברים בין העולמות הטכנולוגיים לעולמות המוניציפליים. יש המון פתרונות טכנולוגיים גם בתחום איסוף הזבל. ישנן מערכות צילום שמנתרות את הרחובות. יש עוד מערכות שמזהות אלימות, צעקות, חריקת בלמים, ניפוץ זכוכית. מזהים צלילים ומזהים את המקור שלהם. המערכות מונעות אלימות וקוראות לצוותים הרלוונטיים למקום האלימות. צריך לזכור שברגע שיש מערכת כזו, היא כבר מונעת את האלימות והצוותים יכולים להגיע לטפל באירוע".

סידיס הוסיף כי "כל רשות יכולה לעשות את הדרך. אין צורך לעשות הכל מ-0 ל-100 לבד. אנחנו מציגים במרכז החדשנות קרוב ל-200 חברות כחול-לבן שיש להן פתרונות מדהימים. כל רשות, כמעט באפס כסף, יכולה להטמיע את המערכות הללו אצלה".

בשיחה עם שירית אביטן כהן, ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, אמרה כי "יש לשים הכל על השולחן". היא סיפרה: "יש לנו נוער מאתגר בעיר, יש וונדליזם. הכנו תוכנית מיוחדת לקיץ עם סיירת איתור לנוער 'מועד לפורענות'".

עוד סיפרה שוחט כי העיר נמצאת בהתפתחות. לדבריה, "אני רוצה לתת מענה למי שייסד את העיר ולתת מענה לאנשים החדשים שמגיעים אלינו". שוחט אמרה כי הרבה זוגות צעירים בוחרים את העיר לפי מערכת החינוך של העיר. "בד בבד לתת למאתגרים תוכניות". מבחינת הקרבה לנתב"ג, אמרה שוחט כי בתור ילדה, הקרבה לנתב"ג הייתה נטל. "היום, אנחנו משנים את המשוואה. רואים בנתב"ג יתרון. כל הגבול הדרומי עובר להיות תעסוקה של עוטף נתב"ג. אם אני משכנעת יזמים להגיע לעיר - אני מציגה להם את הקרבה".

"המיקום של אור יהודה, היא אסטרטגי. אנחנו המרכז של המרכז. כל היתרונות של תל אביב, בלי החסרונות. הנגישות נהדרת. אנחנו מקדמים גם תחבורה ציבורית. גם הנתיב הסגול של הרכבת הסגולה. ומסתכלים על זה".

לסיכום, אמרה שוחט כי "האתגר הכי גדול, אחרי הבחירות יהיה לאחד בנינו. בין כל חלקי העם. תמיד מדברים על היחס בין ה-20-80 אחוז. צריך להתמקד ב-80%".

יצחק רייך, ראש המועצה המקומית רכסים, אמר בראיון להודיה בושרי: "בתוך עשור נגיע ל-11 אלף יחידות דיור. האכלוס של היחידות דיור החדשות החל. יש מאפיינים של שכונה חרדית, של חינוך חרדי". רייך הסביר: "מערכת החינוך החרדי שונה, בתי הספר בנויים אחרת. לא יכול להיות שיבואו וישנו את החינוך".

רייך סיפר על בניית רכסים: "אנחנו בונים אותה מתוך מבט חרדי". רייך הוסיף כי "92% מהארנונה היא לדיור. לחיי היומיום, אנשים יוצאים החוצה. זה ישתנה. אנחנו בונים מקום עירוני עם חוזים שכבר נחתמו. יהיה מענה תעסוקתי לאנשים".

לדבריו, "עד ינואר אמור להיות 400 יחידות דיור מאוכלסות בגבעת הפרסה. ב-1 בספטמבר, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים של בנים ובית ספר יסודי של בנות - מוכן עם טופס 4. אני גאה בזה. לא מדובר בדבר נורמטיבי במדינה, לצערנו. ליישוב שלנו יש נתונים טבעיים נהדרים. לבניה החדשה אסור לקלקל את הנטייה הטבעית הזאת. לא יכול להיות שתהיה השתלטות על שטחים, ובניית קרוונים. אני מזמין אתכם לראות בעצמכם. הדירות עדיין לא מאוכלסות, והמבנים מוכנים". על התעסוקה אמר רייך: "יש מנהלת שמביאה יזמים שמתעסקים בתעסוקה, בהכשרה. אנבידיה אמורה להגיע גם".

על האוכלוסיה החרדית והקשר להייטק, אמר רייך: "יש שינוי ייסודי בלמידה של הבנות, והסטודנטיות החרדיות. בכל בני ברק, בשנת הלימודים הזו, יש כיתה אחת של גננות. הרוב עברו להייטק. גם אצלנו יוצאות כל יום נשים לקריית ביאליק, לרפאל. פגשתי את מנכ"ל אנבידיה והצעתי לו להגיע לרכסים. אני מקווה שבעוד חמש, שש שנים, כשתגיע אלינו אנבידיה, יגיעו גם אנשים איכותיים. אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד כולל, אבל לא כולם מסוגלים. גברים חרדיים יוצאים לעבודה".

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, פתח את נאומו בוועידת השלטון המקומי ואמר "חשבנו שעברנו את הכל, ואז הגיע מבצע 'שאגת הארי' שהציב את כל קצוות הארץ מול אתגרים בקנה מידה שלא ידענו. למרבה המזל, יש לנו מערכות חזקות ומצוינות במדינה. אבל יש רק מערכת אחת שפוגשת את האזרח - השלטון המקומי".

לדבריו, "בשנה האחרונה, השלטון המקומי הוכיח שוב שאנחנו לא סתם מערכת אדמיניסטרטיבית, אלא מערכת הפעלה. אנחנו עסקנו בביצוע. בזמן שאחרים חיפשו פתרונות, אנחנו כבר היינו בשטח. הציבור יודע שאפשר לסמוך על השלטון המקומי". עוד הוסיף ביבס: "אם יש מילה שחזרה על עצמה שוב ושוב, זו 'שותפות'. מדובר. אבל שותפות לא קורית לבד. זה בדיוק מה שהשלטון המקומי יודע לעשות".

ביבס אמר כי "ישראל נמצאת כמעט שלוש שנים במצב של חירום. בתוך זה נדרש סוג חדש של מנהיגות. השלטון המקומי רואה את האנשים. זה הכוח שמנווט את הציבור ומנהל הלכה למעשה את חיי היומיום של אזרחי ישראל".

ביבס סיפר כי במהלך המבצעים מול איראן, השלטון המקומי היה הראשון בשטח. "במלחמה מדברים על מפקדים במדים, אבל לעורף הישראלי יש מפקדים - וזה הרשויות המקומיות שמסתכלות להם בעיניים ונותנות תשובות גם כשאין כאלה. אנחנו מקבלים את ההחלטות הקשות ברגעי אמת".

ביבס סיפר על גיוס הכספים הנרחב לתושבי הצפון והדרום, על המענה הכלכלי המיידי למפונים ולאנשי המילואים. "השורה התחתונה לא משקפת תמיד את התמונה המלאה. המספרים הם לא נתונים - אלה משפחות. חיים שקיבלו מענה. קהילות שקיבלו חמצן וגב. כל מספר מספר סיפור אחר לגמרי, אבל ביחד הם מתחברים לסיפור אחד. שלטון מקומי שפועל ולא מחכה אף פעם".

ביבס הוסיף: "כמובן, מדינת ישראל צריכה לקבל החלטות. יש חוזה עם אזרחים שחייב לקיים". ביבס הוסיף כי יש גם אתגר חברתי שיש לשים אליו לב. "גלי ההדף הנפשיים ניכרים בכל מקום", אמר. "יש דור שלם שלא מכיר שגרה נורמאלית. ילדים שנולדו לתוך משברים, מגפות, מלחמות ואזעקות. את המחיר האמיתי אנחנו נשלם בעוד כמה שנים, כשהדור הזה ידרש להוביל את המדינה. לכן, חיזוק החוסן הלאומי הוא בראש ובראשונה משימה חברתית. לא עוד ועדות שמסתכמות בדוח. מדינת ישראל צריכה תוכנית אמיתית".

ביבס הוסיף: "מדינת ישראל חזקה יותר כשהיא פועלת יחד. אנחנו נוסעים באותם כבישים, מחנכים את ילדנו לאותו עתיד. זה מחייב אותנו לאחריות".

ועידת השלטון המקומי MuniExpo 2026 התשיעית נפתחת תחת הכותרת "שותפות מנצחת" ובה תיקח חלק צמרת ההנהגה הישראלית, שרים וחברי כנסת, ראשי ערים מהארץ ומהעולם, מנכ"לי משרדי הממשלה, חברות מובילות במשק, ובכירים בתחום החדשנות האורבנית. יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס:"למעלה משנתיים, השלטון המקומי הראה שוב שהוא הכתובת הראשונה והטובה ביותר לאזרחי ישראל".הכנס יועבר יועבר היום ומחר באתר ובאפליקציית "היום".