12:00 - חיפה, 15:00 - הרצליה, 16:00 - כרם מהר"ל, 17:00 כפר סבא, 18:00 - ירושלים.
זה לא לוח זמנים של רכבות, זה לוח הזמנים של השכול הישראלי אתמול. ככה פועם הלב שלנו לפעמים, צעירים מורדים לקבר, בתי הספדים מתמלאים ומתרוקנים, תנועה שמשאירה אותנו בלי אוויר.
12:00. בית העלמין הצבאי בחיפה, הלווייתו של רס"ר (מיל') אלכסנדר פילין. השמש גבוהה בשמיים, החום מעיק. אני חושבת על אלפי האנשים שבאו מתוך חובה מוסרית לחלוק כבוד אחרון לזה שנפל בשבילם ממש, שכשם שהוא לא הכיר אותם כשהקריב את הקורבן המוחלט, גם הם לא הכירו אותו. ועדיין, הם כאן. הלב נשבר למראה אשתו ובתו התינוקת, שאיבדו איש אמיץ ומופלא כל כך, עם סיפור חיים לא ייאמן שמתחיל בעלייה לארץ לבד מאוקראינה, ממשיך בקבלת אות הצטיינות מהנשיא על סיכול פיגוע, ונגמר בנפילה במלחמה מול כוחות הרשע.
15:00 בית העלמין הצבאי בהרצליה, הלווייתו של סמ"ר יואב קליין. בני העיר שהריעו לו כשקלע סל אחרי סל כקפטן הכריזמטי של נבחרת הנוער של מועדון בני הרצליה, מלווים אותו עכשיו בדגלים ודמעות.
רק בן 21, ויחד איתו נקברו הפוטנציאל, התקוות והחלומות שנגדעו באבחה.
16:00 כרם מהר"ל, הלווייתו של רס"ל ניר בן ארי. כמעט בן 22, בכיס כבר כרטיס טיסה לתאילנד, לטיול הגדול שאחרי הצבא. המחשבה עליו בחופי שנהב מול ים טורקיז, מנסה לדחוק את הניגון המוכר מדי של "אל מלא רחמים" של החזן הצבאי, ללא הצלחה. הניגוד חריף מדי.
17:00 בית העלמין הצבאי כפר סבא, הלווייתו של סמ"ר ליאב כבביה, בן 20. היום הנורא הזה כבר נוטה לערוב, ואני חושבת שלמרות השוני בין הנופלים ובין הקרקע עליה גדלו ובה הם נקברים, הם כמו נבגים של אורגניזם גדול אחד. כמה שהם קשורים אחד לשני, וכמה כולנו.
18:00 בית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים, הלווייתו של סמ"ר נוה חבשוש, בן 20, מהיישוב אדם.
ביומן הוא כתב "להיות חייל זו זכות, לא מטלה. לא עושה טובה לאף אחד".
חמישה גברים צעירים עוצרי נשימה, שכולנו חבים להם את חיינו נקברו אתמול. עבור המדינה זה היה יום קדוש ונורא של חמש הלוויות, עבור המשפחות השכולות הטריות זה היום שבו הזמן נעצר לנצח. החובה שלנו כחברה היא לא לשכוח אותם מחר בבוקר, כשהכותרות יתחלפו.
יהי זכר הנופלים ברוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו