"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהבלקן ועד פרו: פרס דן דוד הכריז על הזוכים לשנת 2026
תשעה היסטוריונים וארכיאולוגים יקבלו מענק של 300 אלף דולר כל אחד • מחקריהם עוסקים באלימות בין-קהילתית, תשתיות עתיקות, ימי הביניים ומקורות פארקי השעשועים המודרניים • הפרס מציין חמש שנים להשקתו מחדש כפרס המתמקד בהיסטוריה ובחקר העבר
מהבלקן ועד פרו: פרס דן דוד הכריז על הזוכים לשנת 2026. צילום: אי.אף.פי

מהבלקן ועד פרו: פרס דן דוד הכריז על הזוכים לשנת 2026

תשעה היסטוריונים וארכיאולוגים יקבלו מענק של 300 אלף דולר כל אחד • מחקריהם עוסקים באלימות בין-קהילתית, תשתיות עתיקות, ימי הביניים ומקורות פארקי השעשועים המודרניים • הפרס מציין חמש שנים להשקתו מחדש כפרס המתמקד בהיסטוריה ובחקר העבר

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז היום על תשעת הזוכים לשנת 2026. כל אחת ואחד מהם יקבלו מענק בסך 300 אלף דולר, כהוקרה על הישגיהם המחקריים וכדי לתמוך בעשייתם העתידית.

הזוכים השנה הם היסטוריונים וארכיאולוגים המצויים בשלבים המוקדמים של דרכם המקצועית, ומחקריהם עוסקים במגוון רחב של נושאים: מאלימות תוך-קהילתית בבלקן ותשתיות הדרכים העתיקות בפרו, דרך מוזיקה בקתדרלות ימי הביניים ועד למקורותיהם של פארקי השעשועים המודרניים.

חלוצי תחום לימודי העולם דובר הסינית. ג'יאנקרלו מרקונה מהאוניברסיטה להנדסה ולטכנולוגיה בפרו, צילום: Luigi Ventimiglia Photography

השנה מציין הפרס חמש שנים מאז הושק מחדש כפרס המתמקד בהיסטוריה ובחקר העבר. עם צירופם של זוכי 2026, הוענק הפרס ל-45 חוקרים ואנשי מקצוע משש יבשות, ובסך הכול הוענקו במסגרתו יותר מ-13.5 מיליון דולר לתמיכה בעבודות פורצות דרך בתחום ההיסטוריה.

הזוכים הוגשו לפרס בתהליך מועמדות פתוח ונבחרו על ידי ועדת מומחים בינלאומית, שבה חברים נציגים ממוסדות אקדמיים מובילים, בהם אוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה הסינית של הונג קונג ו-Sciences Po, המכון למדע המדינה בפריז.

הזוכים והמחקרים

בין הזוכים השנה: מקס ברגהולץ מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, החוקר אלימות בין-קהילתית, לאומיות וזיכרון היסטורי בבלקן; רולנד בטנקורט מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, שבוחן בין היתר את הקשר בין פארקי שעשועים מודרניים לבין עליית האוטומציה; ומתיו צ'מפיון מאוניברסיטת מלבורן, החוקר את האופן שבו חברות ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת חוו וארגנו את מושג הזמן.

חוקר אלימות בין-קהילתית, לאומיות וזיכרון היסטורי בבלקן. מקס ברגהולץ מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, צילום: Luigi Ventimiglia Photography

עוד נמנים עם הזוכים הווארד ג'יאנג מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, מחלוצי תחום לימודי העולם דובר הסינית; דגומר דגרוט מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, החוקר את השפעתם של שינויים סביבתיים על ההיסטוריה האנושית; ואנדרו ליפמן מברנרד קולג' באוניברסיטת קולומביה, החוקר את ההיסטוריה של עמים ילידיים בצפון אמריקה בראשית העת החדשה.

לצידם זכו גם ג'יאנקרלו מרקונה מהאוניברסיטה להנדסה ולטכנולוגיה בפרו, החוקר דפוסי התיישבות ותשתיות קדומות לאורך החוף המרכזי של פרו; ורנה מאייר מאוניברסיטת היידלברג והאוניברסיטה הטכנית של ברלין, המתמקדת ברצח העם של בני הסינטי והרומה בתקופת הנאציזם; ור' איזבלה מוראלס, היסטוריונית ציבורית וחוקרת עבדות ושחרור עבדים בארצות הברית.

"כשחידשנו את הפרס לפני חמש שנים, עשינו זאת מתוך אמונה שתמיכה בהיסטוריונים ברגעים מכריעים בקריירה שלהם יכולה לחולל שינוי ארוך טווח", אמר אריאל דוד, חבר הנהלת הפרס ובנו של דן דוד, מייסד הפרס. לדבריו, "הזוכים השנה ממשיכים מסורת זו. מחקריהם משתרעים מהבלקן ועד פרו, מהקתדרלות של ימי הביניים ועד פארקי השעשועים המודרניים. הם מאתגרים אותנו לראות את העבר ואת ההווה שלנו באור חדש".

חלוצי תחום לימודי העולם דובר הסינית. הווארד ג'יאנג מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, צילום: Luigi Ventimiglia Photography

פרופ' טים קול, היסטוריון והיועץ האקדמי של פרס דן דוד, מסר כי "אנו חיים בתקופה שבה מדעי הרוח נתונים לאיומים של גורמים פוליטיים לצד קיצוצים מתמשכים בתקציבי המחקר. הפרס מעניק לזוכים את החופש לעסוק במחקר בלתי תלוי וללא מגבלות, ולהמשיך להציע תובנות מורכבות, מעמיקות ומדויקות על העבר האנושי".

פרס דן דוד נוסד בשנת 2001 על ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד, במטרה להעניק הוקרה על עשייה חדשנית ורב-תחומית שתרמה לאנושות. בשנת 2021 הושק מחדש כפרס המתמקד במחקר היסטורי, והוא מוענק כיום לחוקרים בתחילת ובאמצע הקריירה במטרה לסייע להם לממש את הפוטנציאל המחקרי שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...