"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המברק שהאיר את תל אביב: הדרמה הסודית מאחורי חנוכת תחנת הכוח הראשונה
מסמכים ומברקים היסטוריים שנחשפים כעת, חושפים כיצד פנחס רוטנברג נאבק בדקה ה־90 כדי להגן על זיכיונות החשמל ועל עתיד המפעל הציוני • מאחורי האורות שנדלקו בתל אביב הסתתר מאבק פוליטי דרמטי שהתנהל בין ארץ ישראל ללונדון
תחנת הכוח הראשונה. צילום: דוברות חברת החשמל

המברק שהאיר את תל אביב: הדרמה הסודית מאחורי חנוכת תחנת הכוח הראשונה

מסמכים ומברקים היסטוריים שנחשפים כעת, חושפים כיצד פנחס רוטנברג נאבק בדקה ה־90 כדי להגן על זיכיונות החשמל ועל עתיד המפעל הציוני • מאחורי האורות שנדלקו בתל אביב הסתתר מאבק פוליטי דרמטי שהתנהל בין ארץ ישראל ללונדון

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תחנת הכוח הראשונה בארץ נחנכה בחגיגיות לפני 103 שנים, אך מאחורי האורות שנדלקו בתל אביב הסתתר מאבק פוליטי דרמטי שהתנהל בין ארץ ישראל ללונדון. מסמכים ומברקים היסטוריים שנחשפים כעת, חושפים כיצד פנחס רוטנברג נאבק בדקה ה־90 כדי להגן על זיכיונות החשמל ועל עתיד המפעל הציוני.

המברק ששלח רוטנברג לתל אביב, צילום: דוברות חברת החשמל

על פי מחקרו של נדב היידקר, התנגדות פוליטית חריפה בבריטניה, לצד סירובם של גורמים ביפו לשתף פעולה עם המיזם, העמידו בסכנה את תוכנית החשמול. לאחר שהבין כי תחנה הידרואלקטרית על הירקון אינה מעשית, בחר רוטנברג להקים תחנת כוח דלקית באזור שבין תל אביב ליפו, לימים רחוב החשמל.

הדרמה הגיעה לשיאה בסוף יוני, כאשר רוטנברג שלח מברק דחוף לתל אביב בדרישה להתחיל מיד באספקת חשמל ולהפיץ הודעות לעיתונות באנגליה. הנתונים שנאספו, ובהם 225 בקשות חיבור לרשת, אפשרו לתומכיו בפרלמנט הבריטי להדוף ביקורת ולשמר את הזיכיון. כך הפך חשמול תל אביב לא רק להישג טכנולוגי, אלא גם לניצחון פוליטי חשוב בדרך לחשמול הארץ כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...