מאחורי השקט של נועה בוגוסלבסקי זכרונה לברכה, הסתתר עולם פנימי עשיר, היא הייתה נערה חייכנית עם לב גדול, שאפתנית, עם כוח רצון יוצא דופן ועם חלומות ברורים: לשרת שירות משמעותי בצה"ל ולייצר עתיד טוב, כך מספרת אמה אולגה, בריאיון ל"היום", במלאת שנה לפתיחת מבצע עם כלביא. בבוקר ה-24 ביוני 2025, יומה האחרון של המלחמה, החלומות האלו נגדעו באחת, כאשר טיל איראני פגע פגיעה ישירה בבניין הדירות בבאר שבע, בו שהתה עם בן זוגה איתן זקס ואימו מיכל.
האהבה הראשונה: "מהשנייה הראשונה הבנתי שזה קשר מיוחד"
"מי שזכה להכיר אותה מקרוב גילה נערה עם חוש הומור מיוחד ויכולת ליצור קשרים עמוקים. היא האמינה בנאמנות ובחברות אמת", אומרת אולגה, שמעידה כי בתה הייתה ביישנית – אך ברגע אחד הלב הרחב שלה נפתח במלוא עוצמתו, כאשר הכירה את איתן.
הקשר החל בהודעת אינסטגרם ששלח לה, אך נועה לא מיהרה לענות. "לפני שהשיבה לו, היא ערכה עליו 'תחקיר' יסודי - ביררה על המשפחה, התחביבים, החברים, ואפילו, בצחוק אופייני לה, גילתה מה מידת הנעליים שלו", נזכרת אולגה, "אני זוכרת איך הראתה לי את התמונות שלו ושאלה בהתלהבות: 'נכון הוא חתיך, אמא?'. איתן היה החבר הראשון שלה. הראשון והאחרון".
אולגה אומרת כי הקשר היה טהור ועמוק. "דרך הזוגיות עם איתן הכרתי צד נוסף בבת שלי. ראיתי אותה חמה יותר, פתוחה, רגישה ומאוהבת", היא מספרת. איתן כבש במהרה גם את לב המשפחה כולה. "לא פעם אמרנו בינינו שלא האמנו שיום אחד יהיה לנו 'חתן' כזה", מוסיפה אולגה, "כשנועה ואיתן היו לזוג, הכרנו את משפחת זקס, ונוצר בינינו חיבור מיוחד. תחושה של משפחה אחת גדולה ואוהבת".
ההודעה האחרונה: "עכשיו יש לנו אזעקה"
בעם כלביא, ערד הייתה שקטה יחסית, אך בבאר שבע המציאות הייתה אחרת. "אני זוכרת שיחות עם מיכל, אמא של איתן, והרגשתי עד כמה היא מודאגת. שאלתי את עצמי אז למה היא כל כך חוששת", נזכרת אולגה. "בדיעבד, כמה מעט ידענו".
בבוקר ה-24 ביוני, שעות ספורות לפני הפסקת האש, נועה שהתה בביתו של איתן. בשעה 05:21 נשמעו אזעקות בערד. נועה מיד שלחה לאימה הודעה מודאגת. אולגה השיבה שהם בממ"ד, ושאלה אם גם בבאר שבע יש אזעקות. נועה ענתה שעדיין לא. 20 דקות לאחר מכן, בשעה 05:41 שלחה נועה את הודעתה האחרונה: "עכשיו יש לנו". "ראיתי את ההודעה ונרגעתי. חשבתי שאם היא מעדכנת, סימן שהיא שומעת את האזעקה ונמצאת במקום מוגן, חזרתי לישון. רק מאוחר יותר התברר לי שזמן קצר לאחר מכן התרחשה הפגיעה".
בבוקר, לאחר כשהתקשרה למיכל ופיקוד העורף ענו לטלפון והסבירו שהמכשיר נמצא מחוץ למבנה שנפגע – החלה להתברר הטרגדיה. אולגה ובעלה מיהרו לסורוקה, שם מצאו את איגור, אביו של איתן, שניצל. הוא בישר להם את הנורא מכל: נועה, איתן ומיכל כבר אינם. "זה היה רגע של חוסר אונים מוחלט. העולם נעצר", מתארת אולגה. "מה שהחזיק אותנו באותם ימים קשים היה הבן שלנו, מטווי בן ה-11, שהיה האור שבקצה המסדרון, לצד מעטפת האהבה מחבריהם של נועה ואיתן".
בוחרים בחיים: פינת השלווה וסגירת המעגל בסורוקה
באוגוסט 2025, ביום הולדתה של נועה, החברים של נועה ואיתן יזמו והקימו פינת הנצחה מיוחדת בערד, המקום בו גדלה - "פינת השלווה של נועה". עיריית ערד הקצתה מתחם פסטורלי בפארק הסמוך לבית - מקום שנועה מאוד אהבה לבלות בו. "עיצבנו אותו כך שיהיה מקום שאנשים יוכלו להגיע אליו, לעצור לרגע, לנוח בנפש וליהנות מהשלווה שהוא מעניק", מסבירה אולגה.
החברים של נועה ואיתן ממשיכים להנציח אותם גם בדרכים נוספות -דרך פרויקטים חינוכיים, תחרויות, יוזמות קהילתיות, מפגשי זיכרון וסיפורים שהם מספרים עליהם לאחרים.
ביום רביעי האחרון נחנך חדר סמינרים חדש במשרדי השירות לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי סורוקה, המוקדש לזכרם של נועה, איתן ומיכל. החדר, שנתרם על ידי תורם אנונימי בשיתוף עמותת "משפחה אחת", ישמש להכשרות ולמידה של אנשי מקצוע המלווים מטופלים.
בטקס נרשמה סגירת מעגל מצמררת: פרופ' דן שוורצפוקס, סגן מנהל סורוקה, פגש את איגור זקס -אותו קלט במיון ביום הפגיעה. "השירות לעבודה סוציאלית עומד בחזית העשייה למען המטופלים", אמר פרופ' שוורצפוקס. "הקשר העמוק בין תושבי הנגב שחוו את האובדן הנורא ובין סורוקה, מקבל היום ביטוי קבוע".
שנטל בלזברג, מייסדת עמותת "משפחה אחת", הוסיפה: "הנצחה אמיתית אינה מסתיימת בטקס או באנדרטה, היא ממשיכה לחיות דרך מעשים שיש בהם תרומה אמיתית לחברה. חדר הסמינרים הזה יהפוך למקום של למידה, הכשרה והתפתחות מקצועית עבור אנשי הצוות שילוו אלפי מטופלים ובני משפחותיהם לאורך השנים, ובכך יבטיח שזכרם של איתן, מיכל ונועה ימשיך לפעול ולהשפיע בכל יום מחדש".
"ההנצחה היא הדרך שבה אנחנו ממשיכים להפיץ את הטוב שהם השאירו אחריהם", מסכמת אולגה, "הייתי רוצה שיזכרו את נועה כפי שהייתה באמת - נערה עדינה שלא חיפשה להיות במרכז אבל השאירה חותם עמוק. נערה עם חלומות גדולים, לב ענק ואהבה אמיתית לאנשים שסביבה. מי שהכיר אותה ממשיך לשאת איתו משהו מהאור שהיא השאירה בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
