ח'טיב. "צריך לדאוג לבתי רזאן". צילום: ללא

"החיים השתנו בשנייה אחת": השנה שחלפה מאז שאיבד את אשתו ושתי בנותיו

רג'א ח'טיב מטמרה איבד במתקפה האיראנית את אשתו מנאר ואת בנותיו שדא וחלא, ונותר רק עם בתו רזאן • שנה אחרי האסון שחרב את בית המשפחה, הוא מספר על המאבק היומיומי עם הגעגוע, הקושי לחזור לשגרה והניסיון לבנות מחדש חיים בצל האובדן הכבד

רג'א ח'טיב מהעיר טמרה איבד במבצע עם כלביא לפני כשנה את אשתו מנאר (41), מורה במקצועה, את בתו שדא (20), סטודנטית מצטיינת למשפטים באוניברסיטת חיפה, ואת בתו חלא (14), תלמידת כיתה ט'. בתו רזאן היא היחידה שנותרה בחיים - ומאז האסון השניים, שנותרו לבדם, מנסים לבנות מחדש את חייהם בצל הכאב והאובדן הכבד.

בשנה האחרונה עברו רג'א ובתו טלטלה קשה. הוא צמצם את עבודתו כעורך דין בכמחצית, ומתקשה לחזור לשגרת החיים שהכיר. כיום הוא מתגורר עם בתו בדירה שכורה, הרחק מהבית ומהשכונה שבהם חיו במשך שנים. בית המשפחה נהרס כליל במהלך המבצע. "אני לא מעוניין לחזור לגור בשכונה שבה עמד הבית שלנו", מודה רג'א, "הכאב גדול מדי. גם לעבור באזור או לראות את המקום מרחוק מציף בי זיכרונות קשים".

לדבריו, זו היתה השנה הקשה בחייו. "אני עדיין מתקשה להאמין שאיבדתי את אשתי ואת שתי בנותיי. אנחנו מנסים להשתקם ולהמשיך קדימה, אבל הכאב מלווה אותנו בכל יום. אין יום שבו אני לא חושב עליהן, נזכר ברגעים המשותפים שלנו ושואל את עצמי איך החיים שלנו השתנו ככה בשנייה אחת.

"כרגע המטרה שלי היא לדאוג לבתי רזאן ולעזור לה לחזור למסלול החיים, למרות כל מה שעברנו. הדרך עוד ארוכה ולא פשוטה, אבל אני מאמין שבזכות האמונה, התמיכה של המשפחה והכוח שאלוהים נותן לנו נצליח להמשיך קדימה ולבנות לעצמנו עתיד חדש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...