"לא נהיה פאלשים", אומרת עדי יערה, מפיקה ובעלים של ליין "עופרה בלי עופרה". "יש את המודל של הסייקל וחדר כושר כל היום, ובוא נתכונן לפרייד, ועכשיו לא אוכלים ועכשיו חיטוב. גם אני חטאתי בזה כמה וכמה פעמים". המשפט הזה, שנאמר כמעט בחיוך, פותח את אחת השיחות הכי טעונות בקהילה הגאה: מודל היופי.
מצד אחד, הקהילה מזוהה עם חופש, קבלה וביטוי עצמי. מצד שני, רבים מתארים מרחבים שבהם הגוף, הגיל והנראות הופכים לכרטיס כניסה. אבל לצד ההודאה בקיומו של הלחץ, יערה מספרת שגם בתוך חיי הלילה של הקהילה יש ניסיון לייצר מרחב אחר.
גילי צפיר, בת 21, בימאית ועורכת וידאו מתארת את הלחץ הזה בעיקר דרך החברים ההומואים שלה. "יש לחץ גדול להיראות טוב", היא אומרת. "אם אתה לא בחדר כושר, אם אתה לא שרירי, אם אתה לא חטוב מספיק, ואם אתה לא עושה ספורט ומתאמן - מאוד קשה".
לדבריה, הלחץ הזה מתחדד במיוחד במסיבות. "תחשוב על מסיבות של הומואים או כל הליינים האלה, כולם בלי חולצה. אם אני הייתי יודעת שאני הולכת למסיבה וצריכה להיות בהכרח בלי חולצה, וככה שופטים אותי כבר מההתחלה, זה נורא מלחיץ".
גם ג׳ואנה ראס, מלכת דראג, מדברת על הפער בין ההבטחה של הקהילה כבית פתוח לבין המציאות שבה גם בתוך הקהילה יש היררכיה ברורה של נראות. "כשיצאתי מהארון אמרתי לעצמי: עכשיו אני אצא החוצה ויהיו מלא אנשים שעברו את אותו הדבר ויחד נהיה משפחה גדולה. ולצערי גיליתי שזה לא ככה". ראס משתפת כי לדעתה מודל היופי בקהילה עדיין מושפע מרזון, שרירים, ובעיקר הרצון לא להיות "יותר מדי" נשי.
לאון בור, גבר טרנס, סטנדאפיסט ויוצר תוכן, מתאר כי גם הוא מצא את עצמו בתוך אותו מרוץ. לדבריו, התחושה היא שאם אתה לא מתאים לתבנית מסוימת, אתה עלול להיעלם: "אתה צריך להיות או שרירי או ממש שמן, אחרת אתה לא מעניין. באמצע זה לא מעניין".
אצל יוחנן טווינה, יוצר תוכן בן 23, הביקורת נאמרת אפילו בצורה חדה יותר "יש לחץ להיראות יותר גברי, יותר שרירי. אם אני יותר שרירי, יותר יתחילו איתי".
גם אוריאן ספיבק, יוצרת תוכן ואישה טרנסית, מוסיפה לשיחה זווית חשובה על מודל היופי שמופעל כלפי נשים טרנסיות. לדבריה, הציפייה אינה מסתכמת רק ברזון או טיפוח, אלא בניסיון להתאים לתבנית מאוד מסוימת של נשיות.
"אישה טרנסית צריכה להיות עם אף קטן ומאוד רזה וחזה גדול", היא אומרת. אבל ספיבק מסרבת לקבל את התבנית הזו כמובן מאליו. "אני חושבת שכל אישה יפה כמו שהיא. אני אוהבת את איך שאני נראית, גם אם רואים שאני טרנסית. אני אוהבת את זה וזה מהמם בעיניי".
אבל לא כולם מסכימים שיש מודל אחד. יריב אגוזי, בעל הפודקאסט המצליח "שחיטה גאה" והמיזם החברתי "הלירד המארח" מציע מבט אחר. מבחינתו, הטעות מתחילה בעצם הדיבור על "הקהילה" כאילו מדובר בגוף אחד.
"מאז שיש את המיזם שלי הבנתי שיש המון סוגים של אידיאל יופי", הוא אומר. "יש אסופה של קהילות ותתי־קהילות”. אגוזי מזכיר שלצד הדימוי המוכר של צעיר, שרירי וחלק, קיימים גם סוגים נוספים".
אז האם יש מודל יופי בקהילה הגאה? כנראה שכן. גם בשנת 2026, השיחה על יופי, גוף ונראות עדיין רחוקה מלהסתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו