שגרירי זיכרון: שורדי הנובה במיזם להנצחת טבח 7 באוקטובר

שנתיים וחצי מאז טבח 7 באוקטובר, בזמן שהמלחמה והאירועים הביטחוניים ממשיכים לעמוד במרכז סדר היום, שורדי מסיבת הנובה ובני המשפחות השכולות מוצאים דרך חדשה להתמודד עם האובדן והטראומה: במיזם שהקימו הם בחרו לשתף את סיפורם האישי ולהפוף אותו לכלי חינוכי והסברתי עבור אלפי ישראלים ומבקרים מהארץ ומהעולם.

מאחורי היוזמה עומד איתי המר, שורד פסטיבל הנובה, שהסתתר במשך שעות תחת אש במהלך המתקפה הרצחנית, איבד שישה מחבריו הקרובים ונמלט ממחבלים שירו לעברו. בהשראת סבו, ניצול שואה שביקש ממנו “לא לשתוק אלא לספר”, החליט המר להפוך את חוויית ההישרדות האישית לשליחות ציבורית.

כיום איתי עומד בראש מערך ההסברה והחינוך של עמותת קהילת שבט הנובה, לצד ניצן שלזינגר, בת שכולה, ומוביל עשרות שורדים ובני משפחות שכולות המעבירים עדויות בפני תלמידים, חברות, ארגונים ומשלחות.

במסגרת המיזם עוברים המשתתפים הכשרה מקצועית להעביר את ההשקעות ומקיימים מפגשי עדות בני כשעה הכוללים שיח פתוח ושאלות מהקהל. המפגשים מתקיימים ברחבי הארץ ואף באתר פסטיבל הנובה עצמו ברעים. הסיורים והשיח מועברים במספר שפות בנוסף לעברית כדי להתאים עבור קהלים בינלאומיים.

לדברי המר, העברת העדות היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. “שיתוף סיפור אישי מאירועי הטבח במסיבת הנובה הוא חלק מתהליך עיבוד טראומה ושיקום, עבור השורדים והקהילה כולה. זהו סיפור של שבר וכאב, אך גם של תקווה, ערבות הדדית ובחירה בחיים”, הוא אומר. “עבור השורדים ובני המשפחות השכולות, השיתוף הוא כלי לשיקום, להנצחה ולעידוד חזרה למעגל התעסוקה, ועבור הקהל זו חוויה מעוררת השראה על חוסן אנושי ויכולת לצמוח ממשבר ולהוביל שינוי”.

בקהילת שבט הנובה מסבירים כי מעבר להנצחת הנרצחים ולשמירת זיכרון אירועי 7 באוקטובר, המיזם מעניק לשורדים ולמשפחות השכולות אפשרות לבנות מחדש שגרת חיים שנפגעו מאוד בעקבות הטראומה של אירועי הטבח. המיזם מאפשר חזרה לתעסוקה עבור מי שנפגעה יכולתם לחזור לעבוד ומעצינה את תחושת המשמעות מתוך האמונה שהסיפורים והלקחים של אותו יום ימשיכו ללוות את החברה הישראלית גם בשנים הבאות.