"ציפינו שמישהו בצה"ל יקיים איתנו דיון רציני על העתיד, מה שקרה זה שראינו ששום דבר לא זז": שבוע בלבד לפני תחילת הליכי החיול של מחזור הגיוס הקרוב, המשבר בין חלק מראשי ישיבות ההסדר לבין צה”ל הולך ומעמיק. לאחר ש-12 ראשי ישיבות הודיעו כי יפסיקו להפנות תלמידים לחיל השריון בעקבות קידום שילוב נשים במערך השריון המתמרן, נשמעו נגדם טענות קשות על סרבנות ועל ניסיון להפעיל לחץ על הצבא - אך מצה"ל טרם נשמעה תגובה בנושא.
עיקרי הדברים
- הפתיעו מאחור, היכו עם קסדות - ושדדו: תיעוד תקיפת הקטינים בלב ת"אשבוע בלבד לפני מחזור הגיוס, הודיעו 12 ראשי ישיבות הסדר בולטות על המהלך החריג, המגיע בעקבות החלטת בג"ץ לשלב לוחמות בשריון המתמרן
- מצה"ל טרם נשמעה תגובה או ניסיון לדון בתנאים, הרבנים חוששים ובינתיים המשבר עם צה"ל מעמיק
- המכתב שפורסם השבוע לא נועד לפתוח עימות מול הצבא, אלא דווקא לגרום לצבא לשבת לשולחן הדיונים, אמר הרב אליקים לבנון. "ההתעלמות גרמה לכך שנשחרר מכתב שאולי זה מה שיניע את צה”ל לבוא לדבר איתנו לפני שהוא כופה עלינו דברים"
הרבנים ובוגרי השריון דוחים את ההאשמות וטוענים כי הסיפור האמיתי כלל אינו סרבנות, אלא משבר אמון שנבנה לאורך חודשים ארוכים. אחד מראשי הישיבות שחתמו על המכתב, הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר באלון מורה, מספר כי ההחלטה לפרסם את המכתב התקבלה רק לאחר תקופה ממושכת שבה ניסו הרבנים לקיים שיח מול צה”ל ללא הצלחה.
"ציפינו שצה"ל ישמע"
"מה שקרה זה שראינו ששום דבר לא זז", אמר הרב אליקים לבנון. "אנחנו כבר כמה חודשים בתוך האירוע הזה וציפינו שמישהו מצה”ל ישמע, יזמין אותנו לדיון ויקיים דיון רציני על העתיד. צה”ל ממשיך בשלו כאילו אנחנו לא קיימים".
לדבריו, המכתב שפורסם השבוע לא נועד לפתוח עימות מול הצבא, אלא דווקא לגרום לצבא לשבת לשולחן הדיונים. "ההתעלמות גרמה לכך שנשחרר מכתב שאולי זה מה שיניע את צה”ל לבוא לדבר איתנו לפני שהוא כופה עלינו דברים".
בציונות הדתית טוענים כי דווקא העובדה שלא התקיימה עד כה פגישה מסודרת בין הרבנים לבין צה”ל היא שהובילה להסלמה הנוכחית. לדבריהם, אילו היה מתקיים דיון מסודר שבו היו מוצגות תוכניות הצבא לעתיד חיל השריון, ייתכן שניתן היה למנוע את המשבר.
"יוריד את הרמה"
אלא שמעבר לטענות כלפי התנהלות צה”ל, הרב אליקים לבנון טוען כי גם בתוך חיל השריון עצמו נשמעת התנגדות למהלך. לדבריו, במהלך החודשים האחרונים שוחחו הרבנים עם קצינים רבים מתוך החיל, הסבורים כי שילוב נשים בטנקים המתמרנים יפגע במערך, אך נמנעים מלהביע את עמדתם בפומבי.
“קצינים בשריון מבכים על הרעיון להכניס חיילות”, אמר הרב אליקים לבנון. "הם אומרים כי זה יוריד לנו את הרמה, זה משבש לנו את כל סדר העבודה". לדבריו, אותם קצינים חוששים להביע את עמדתם בגלוי. "אף קצין לא מעז לפצות פה, כי ברגע שהוא ידבר הוא יודח מתפקידו. כולם פוחדים לדבר, אבל איתנו מדברים ואומרים שזה אסון להכניס בנות לתוך הטנקים".
הרב אליקים לבנון דוחה גם את הטענות לסרבנות ומפנה למכתב עצמו: "אלפי תלמידינו המתגייסים ליחידות קרביות ימשיכו לעשות זאת בשליחות ובעוצמה”, אמר. “מי שרואה בזה סירוב פקודה, הבנת הנקרא שלו צריכה עיון".
גם הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות ואחד מראשי הישיבות שחתמו על המכתב, דוחה את הטענות שלפיהן מדובר בסרבנות. "אנחנו מייצגים אלפי תלמידים שהם חיילים, מלאים מוטיבציה, מלאי רצון, שרוצים לשרת, מוכנים למסור את נפשם למען אהבת הארץ ואהבת המדינה ורוצים בכל כוחם להיות חלק מהמאמץ הלאומי וחלק מצה”ל", אמר.
לדבריו, ההתנגדות אינה מגיעה רק מצד הרבנים אלא גם מצד התלמידים עצמם. "לא צריך לשאול את הרבנים, תשאלו את החיילים. הם באים אלינו. הם למדו הלכה, קיבלו את זה מהבית וקיבלו את זה מעצמם. הם לא רוצים להיות במקום שאסור להם".
"רוצים לשרת"
על הטענות לסרבנות השיב בחריפות: "מי מעיז לדבר על סרבנות? החבר’ה רוצים לשרת, מחפשים איך לשרת, מחפשים בכל כוחם להיות חלק מהמאמץ הלאומי הזה". אלא שמבחינת הרבנים, הוויכוח כלל אינו מתמקד בשאלה האם יהיו טנקים נפרדים לגברים ולנשים. הרב אליקים לבנון טוען כי גם אם בתחילת הדרך יוקמו מסגרות נפרדות, מבנה השירות בשריון מוביל בהכרח למסלולי פיקוד וקצונה שבהם ההפרדה אינה נשמרת.
"ברגע שחייל נכנס למערכת, קורס המ"כים יהיה קורס מעורב עם החיילות. קורס הקצינים בוודאי יהיה קורס מעורב”, אמר הרב אליקים לבנון. "זו אינה תשובה מספקת לומר שיהיו יחידות נפרדות. היחידות הנפרדות הן רק בשירות הרגיל. ברגע שיש קידום לקורסים, הכול מתערב".
לדבריו, המשמעות המעשית היא שחיילים דתיים רבים ייאלצו לבחור בין שמירה על אורח חייהם לבין יציאה למסלולי פיקוד וקצונה. גם ג’, קצין שריון ובוגר ישיבת הסדר, סבור כי לא ניתן להבטיח הפרדה מלאה במציאות המבצעית של חיל השריון. לדבריו, בשיחות שקיים עם לוחמי שריון רבים, ההתנגדות למהלך אינה נשמעת רק מצד חיילים דתיים.
"כל החבר’ה שלי מהשריון נגד האירוע הזה", אמר ג’. "לא רק הדתיים. גם החילונים. הם חושבים שזה יפגע ברמה המבצעית ושזה פשוט לא מתאים שגברים ונשים ישרתו יחד בתוך אותו מערך טנקים".
"חייב להיות דינאמי"
ג’ מסביר כי צוותי טנקים משתנים באופן קבוע בעקבות פציעות, משימות וצרכים מבצעיים, ולכן ההבטחות על הפרדה מלאה אינן משכנעות אותו. "אם חיילת בטנק נפצעת ויש רק חייל שיכול להחליף אותה, ברור שלא ישאירו את הטנק בחוץ", אמר. "יש סיטואציות שקורות ואתה חייב להיות דינאמי. לכן אי אפשר להבטיח שזה יהיה הרמטי".
לדבריו, החשש המרכזי בציבור הדתי אינו מהצהרות צה”ל כיום, אלא מהמציאות המבצעית שתיווצר בשטח. "אף אחד לא יכול להתחייב שזה באמת יהיה הרמטי", אמר. גם יאיר וייגלר, שריונר, בוגר ישיבת הסדר ומוביל פורום המילואימניקים הדתי לאומי, סבור כי שורש המשבר אינו רק בשאלת שילוב הנשים אלא במשבר אמון שנוצר בין הרבנים לבין צה”ל.
לדבריו, בצבא אומרים כי הפיילוט לשילוב נשים אינו מיועד להשתלב בתוך החטיבות המתמרנות הקיימות אלא במסגרת נפרדת, אולם הרבנים לא קיבלו תשובות מספקות ולא זכו לפגישה מסודרת שבה ניתן יהיה לברר את הדברים לעומק.
"הכול נובע מחוסר אמון", אמר. "אותו צריך לתקן". בציונות הדתית דוחים גם את הטענה כי מדובר באיום על צה”ל או בקריאה שלא להתגייס. לדבריהם, תלמידי ההסדר אינם מודיעים כי לא ישרתו בצה”ל, אלא דורשים למצוא עבורם מסלול קרבי שיאפשר להם להמשיך לשרת בהתאם לאמונתם.
"אין סימן שאלה"
"מי שאומר סרבנות לא מכיר את מסלול ההסדר", אמר וייגלר. "אין פה שום אמירה שלא משרתים בצה”ל ואין פה שום סימן שאלה על השירות הקרבי". כעת, כאשר הגיוס הבא נמצא מעבר לפינה, נראה כי השאלה המרכזית כבר אינה רק עתיד שילוב הנשים בשריון. מבחינת הרבנים, הסוגיה הפכה למבחן רחב יותר של היחסים בין צה”ל לבין אחד המגזרים המשרתים ביותר בחברה הישראלית.
“אנחנו רוצים לשרת, מוכנים לשרת ומקריבים את עצמנו”, סיכם הרב אליקים לבנון. “דורשים לשרת לפי התנאים ההלכתיים שאנחנו יכולים לעמוד בהם”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו