הכתובת על הקיר: הפיצול המשפטי המלאכותי הופך עבריינים למחבלים

ביום ראשון יצאו לעמל יומם שישה אזרחים ישראלים שלא שבו לביתם כפי שיצאו. חמישה נפצעו קשה ובינוני, ואחד לא ישוב לעולם. שש משפחות נפגעו, ומעגלי ההדף כואבים ומדממים. המחבל שפגע בהם הוא עומר יאסין, בן 21 מטייבה. יאסין נושא עבר פלילי "בלבד" – עבירות סמים ונשק – ולכן לא היה מוכר למערכת הביטחון כמחבל פוטנציאלי.

מי שאינו מודע לפיצול המלאכותי שבין ה"פלילי" ל"לאומני", לא בהכרח יעמוד על הקשר הסיבתי הטמון במשפט הקודם. בגלל שיאסין סווג כעבריין פלילי, הוא לא טופל בידי גורמי הביטחון – וזה בדיוק מה שאיפשר את הפיכתו למחבל בן לילה. משום שאף אחד לא הופקד על המשמר. הנחת העבודה המערכתית היא שמה שפלילי יישאר פלילי, ואם יהפוך ללאומני – רק אז תתכבד המערכת ותטפל באירוע כפיגוע טרור. במקרים רבים, זה קורה רק כשיש כבר נפגעים, שכול, הרס ומעגלי הדף.

כי זו השיטה.

המערכת מעדיפה לשמור על עיוורון מרצון, כדי שלא לפגוע בזכויות האזרחיות של הפושע הפלילי. על ערכיה הנאורים לכאורה ועל זכויות הפליליסט, משלם האזרח שומר החוק בדמו. קו התפר שבין הפלילי ללאומני ממשיך להיות מאותגר, ואף אחד לא בוחן האם הנחות העבודה הישנות בכלל פוגשות את המציאות המשתנה.

אין צורך בסטטיסטיקות מורכבות כדי להבחין בכך שהפשע המכונה פלילי משתולל בחברה הערבית, וזולג בעוצמה אל החברה היהודית. בתוך כך, גוברת הביקורת הציבורית כלפי הגורמים האמונים על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית. אבל באורח פלא, הגורם העיקרי שאחראי לנושא כמעט שאינו מוזכר.

מעטים ערים לעובדה שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היא העומדת בראש קבינט הפשיעה של מדינת ישראל. בישיבת הממשלה האחרונה של ראש הממשלה אריאל שרון, שבועיים לאחר השבץ הראשון ושלושה ימים לפני השבץ החמור השני, החליטה הממשלה על הקמת גוף בשם "צוות־העל למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת". בראשו העמיד שרון את היועץ המשפטי לממשלה, ותחתיו את פרקליט המדינה, מפכ״ל המשטרה וראש רשות המסים. כל זרועות אכיפת החוק תחת יד אחת.

קבינט הפשיעה אינו גוף סמלי. בתפקיד זה אמונה היועמ״שית על התוויית המדיניות המשולבת נגד הפשיעה, על אישור תוכניות עבודה רב־שנתיות, על קביעת סדרי העדיפויות המבצעיים ועל תיאום בין כל גופי החקירה, האכיפה, המודיעין והרגולציה. לחבר את השב״כ למאבק בארגוני הפשיעה בעזרת איכונים, לצרף את רשות המסים לחילוט נכסים (ראוי לזכור שאל קפונה נתפס בסוף על עבירות מס), ללחוץ על הפרקליטות להאיץ הגשת כתבי אישום, לסייע למשטרה – כל אלה בידיה. זהו חדר הפיקוד של המלחמה בפשע.

במרץ 2024, בעקבות העלייה העצומה בפשיעה, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ועדת המשנה לעניין זה, לכנס את צוות־העל מדי שבוע ולצרף אליו את עו"ד רואי כחלון, הממונה על הפשיעה בחברה הערבית. ממכתבו של כחלון עולה כי הנחיות אלו מתועדות בפרוטוקול ובווידאו. למרות זאת, נכון להיום, הצוות לא כונס כנדרש, וכחלון עצמו נותר מחוץ לחדר.

כשביקש יו״ר ועדת החוקה של הכנסת לברר מדוע ההנחיה אינה מיושמת, נמסר לוועדה כי ראש הממשלה ביטל אותה. הוא לא ביטל אותה. כשהתפרסם הפרוטוקול מאותה ישיבה, ביקשו נציגי הייעוץ המשפטי למחוק ממנו את הנחיית ראש הממשלה לצרף את כחלון. לא להתווכח עליה, לא לערער – פשוט למחוק אותה מן הכתב. ובבד בבד נטען כי תפקיד הצוות הוא "עיצוב מדיניות" בלבד, ולא ביצוע.

התוצאה היא חלל ניהולי מסוכן: אין מי שמנהל בפועל את המערכה נגד ארגוני הפשיעה. זו בדיוק התהום שמאפשרת לעשבים שוטים כמו יאסין לשגשג בערוגות הטרור.

בינתיים, הפשיעה בישראל הולכת ומסלימה. אירועי הפרוטקשן מתרבים ומחמירים, וכמות הנשק הבלתי חוקי שוברת שיאים. מי ייתן את הדין?

בסביבת מערכת המשפט נוהגים לצטט את הלורד אקטון, שקבע כי "כוח משחית". אכן, כוח משחית. אבל ההפקרות והסרת האחריות משחיתות הרבה יותר.

--

ד״ר רות קבסה אברמזון היא מחברת הספר "המדינה אינה זמינה כעת - איך נחזיר את השירות הציבורי לעבוד עבורנו", ויו"ר הפורום ליהוד הגליל.