מכתב פוגעני למשפחת חייל שנהרג: הדו"ח שחושף תקלות חמורות בשירות הציבורי

נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרסמה היום (שני) את הדו"ח השנתי: מתוך 251 תלונות שטופלו, 63 נמצאו מוצדקות. בין המקרים הבולטים: חוקרת שהציגה טענות בדויות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, שיהוי של שנים בתיק אסון הר מירון, ועיכוב ממושך בתיק פגסוס.

במהלך 2025 טיפלה הנציבות (נת"ם) ב-251 תלונות. 63 מהן - כ-24%, נמצאו מוצדקות. ב-29 מקרים הוסיפה הנציבות המלצה אופרטיבית, לאחר שזוהה ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון.

44% מהתלונות - 114 במספר, הוגשו נגד הפרקליטות, מתוכן 34 נמצאו מוצדקות, כלומ כמעט אחת מכל שלוש. נגד התביעה המשטרתית הוגשו 35 תלונות, 14 מהן מוצדקות. 33 תלונות הוגשו נגד מיופי כוח ובעלי כתב הסמכה מטעם היועמ"ש - 6 מהן מוצדקות. 22 תלונות הוגשו ישירות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה - 9 נמצאו מוצדקות.

הטענות הנפוצות ביותר: אי-מתן מענה מנומק (16%), עיכוב בטיפול והימשכות הליכים (11%), ואופן הטיפול בעררים על סגירת תיקים (9%).

אחת התלונות שנמצאו מוצדקות נוגעת למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). התלונה עסקה במכתב שנשלח למשפחת חייל מילואים שנהרג מאש כוחות הביטחון - אך הופנה אל המנוח עצמו, כאילו הוא זה שהגיש תלונה על הריגתו.

על פי התלונה, המכתב לא כלל מילות צער או נחמה, לא הזכיר כי מדובר בחקירה הנוגעת למותו של אדם, ונוסח באופן סתמי. הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, קבע כי המכתב "כלל היבטים שונים שבכל אחד מהם היה כדי לפגוע ברגשותיה של משפחת המנוח, וודאי שבהצטברותם נגרמה לה פגיעה גדולה בהרבה". עוד ציין: "הדברים אכן צורמים ומכאיבים לקריאה, אף למי שאינו בן משפחתו של המנוח".

הפגיעה הוחמרה נוכח עיתוי השליחה - ימים ספורים לאחר פגישה עם ההורים, שבמהלכה התחייבה נציגת מח"ש לבחון את נסיבות האירוע ברגישות, אף שההחלטה לסגור את התיק כבר התקבלה קודם לכן. מח"ש הכירה בטעות והתנצלה, אך הנציב הדגיש כי מדובר באירוע "מצער ומכאיב שלא היה צריך להתרחש".

מקרה נוסף בדו"ח: חוקרת משטרתית הגישה לבית המשפט תגובה שהתבססה על ממצאים שיצרה בינה מלאכותית - שהתבררו כבדויים לחלוטין, מבלי לבדוק את נכונותם.

הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות חמורה, שבה נציגת המדינה, שתפקידה לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, פעלה למעשה באופן הפוך. בעקבות המקרה גובשו בפרקליטות כללים מנחים לשימוש בכלי בינה מלאכותית.

אי-יישום החלטת הנציב

תלונה נוספת הוגשה נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לאחר שלא יישמה החלטה קודמת של הנציב, שקבע כי עליה למסור לפונה את נימוקי החלטתה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט המכהן ח'אלד כבוב. גם לאחר 45 יום ותזכורת - הנימוקים לא נמסרו.

לשכת היועמ"שית טענה כי הנימוקים כן הועברו, אך בבדיקת הנציב עלה כי הנימוק המרכזי כלל לא הופיע בהם, והגיע לפונה רק באמצעות הנציבות. הנציב הדגיש כי אי-יישום החלטותיו מטיל "משא כבד ביותר להצדיק את סרבנותו בפני דעת הקהל".

בירור תלונה העלה עיכוב לא סביר בטיפול בערר על סגירת תיק נגד חבר הכנסת אלמוג כהן, אף שמלכתחילה לא הייתה זכות ערר לפי החוק. העיכוב יצר אצל הפונה רושם מוטעה כי עניינו ייבחן לגופו.

במקרה נוסף, הייעוץ המשפטי לממשלה לא הגיש עמדה לבית המשפט העליון במשך כשנתיים וחצי, למרות 22 בקשות ארכה. בית המשפט, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, חייב את הייעוץ בתשלום הוצאות של 20 אלף שקלים. הנציב קבע כי "אין בהתייחסויות הגורמים הרלוונטיים כדי להצדיק עיכובים כה רבים".

ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון המליצה במרץ 2024 לחדש חקירות פליליות נגד המעורבים, אך נכון למועד הדו"ח טרם התקבלה החלטה. הנציב קבע כי מדובר במצב "בלתי מתקבל על הדעת" הגורם "עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות". לאחרונה פורסם כי חלק מהחקירות אכן יחודשו.

בתיק ייצוא מערכת הריגול של NSO לגאנה נמצא כי בקשה לפתיחה בחקירה "התגלגלה" בין גופים שונים - משטרה, גורמי ביטחון ופרקליטות, ללא טיפול מספק. הנציב ציין כי היה מצופה מהפרקליטות להחיש את הטיפול.

הנציבות מצאה כי ההחלטה אם לפתוח בחקירה נגד דוידי בן ציון עוכבה כשנה, ולאחר מכן התעכבה בדיקה נוספת במשך עשרה חודשים נוספים. הנציב קבע כי "נוצר מצב שאינו מתקבל על הדעת" וכי מדובר בעינוי דין.

לעומת זאת, תלונתו של ח"כ חנוך מילבצקי נדחתה, לאחר שנקבע כי התבססה על עובדות שגויות ולא העלתה חשד למניעים פסולים.

הנציבות ציינה כי יישום חלק מהמלצותיה מתעכב לעיתים שנים. המלצה מרכזית - קביעת מגבלת זמן לטיפול בבקשות לפתיחה בחקירה, טרם יושמה. הנציב כתב בתסכול: "נראה שאין לגורמים הרלוונטיים כוונה ליישם המלצה זו בבחינת 'זריתי לרוח אנחתי'".

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, אמר: "הנתונים המוצגים בדו"ח ממחישים לציבור מעט מעשייתה החשובה של הנציבות. קיימת חשיבות רבה בקידום מידת עצמאותה".

נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס (פרופ') מנחם פינקלשטיין, סיכם: "דווקא בזמנים של סערה ציבורית, מחלוקות וחוסר ודאות, מתחדדת חשיבותו של גוף ביקורת עצמאי. רק ביקורת המבוססת על עובדות ועל בחינה עניינית ומקצועית יכולה לשמש גשר לביסוס אמון הציבור ולחיזוק שלטון החוק".