"הפך למחבוא למחבלים": המהלך של צה"ל ביו"ש

במשך שנים התריעו תושבים, רבש”צים וגורמי ביטחון מקומיים מפני הצמחייה הסבוכה והשטחים החקלאיים הסמוכים לצירים, ליישובים ולבסיסי צה”ל ביהודה ושומרון.

לטענתם, אותם אזורים אפשרו למחבלים להתקרב בחסות העצים והתכסית, ליידות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב, להתקרב לגדרות יישובים ובסיסים ואז להיעלם בתוך השטח. כעת, בצה”ל מובילים מהלך נרחב של חישופי שטח והרחבת מרחבי האבטחה, במטרה לצמצם את אותן נקודות תורפה מבצעיות.

גורם ביטחוני בצה”ל הסביר כי מדובר בחלק מתפיסת הפעלה רחבה יותר שהתגבשה בשנים האחרונות ביהודה ושומרון, המבוססת על יוזמה התקפית ולא על המתנה לפיגוע הבא.

“אחד הדברים החשובים כדי לקיים הגנה מקצועית ומיטבית הוא ארגון המרחב המבצעי”, אמר. “יש לא מעט מיקומים שבהם זיהינו, גם על בסיס היסטוריה גזרתית וגם על בסיס אירועים מבצעיים, נקודות תורפה שמאפשרות לאויב להתקרב לצירים או ליישובים בצורה נסתרת”.

לדבריו, במקומות רבים משתמשים מחבלים בצמחייה צפופה, עצים ותוואי קרקע המאפשרים להם להגיע סמוך לציר מבלי להתגלות. “יש נקודות שמאפשרות לאויב להתגנב, להגיע לציר ולבצע אירועי טרור כמו ירי, זריקת אבנים או בקבוקי תבערה. כמפקדים, אנחנו צריכים לזהות את המקומות האלה מראש ולתת להם מענה לפני שמתרחש הפיגוע, לא אחריו”.

בשבועות האחרונים בוצעו חישופים במספר מוקדים מרכזיים בגזרת אפרים. בין היתר בוצע חישוף לאורך גדר המערכת בין אריאל לסלפית במטרה לשפר את האחיזה המבצעית במרחב.

חישופים נוספים בוצעו סמוך לדיר איסתיא ולחארס בעקבות עלייה באירועי זריקות אבנים לעבר כלי רכב ישראליים על ציר 5066, הנחשב לאחד הצירים המרכזיים בגזרה. גם צפונית לכביש 5, באזור כיפל חארס, פעל צה”ל לפתיחת שטחים לאחר עלייה באירועי זריקות אבנים לעבר אזרחים ישראלים הנעים על הציר.

באזור לאקף בוצעו עבודות דומות במטרה לצמצם איומים על נוסעים בכביש 55. אחד המקרים הבולטים היה באזור ברוקין, שם בוצע חישוף לאחר הפיגוע שבו נרצחו צאלה גז ובנה רביד חיים ז”ל, במטרה לשפר את השליטה המבצעית במרחב ולמנוע הישנות של אירועים דומים בעתיד.

חישוף נוסף בוצע גם סמוך לכפר שוויכה באזור בת חפר, במטרה לצמצם איומים ביטחוניים ולחזק את השליטה המבצעית בשטח. לצד התמיכה במהלך מצד תושבים וגורמי ביטחון, החישופים מעוררים לא פעם גם ביקורת מצד פלסטינים וארגוני שמאל, הטוענים לפגיעה בשטחים חקלאיים ובמטעים הסמוכים לצירים וליישובים.

בצה”ל דוחים את הטענות ומדגישים כי הפעולות מבוצעות על בסיס שיקולים ביטחוניים בלבד, לאחר עבודת מטה מקצועית, ובמוקדים שהוגדרו כבעלי חשיבות מבצעית בשל אירועי טרור, זריקות אבנים, בקבוקי תבערה וניסיונות התקרבות לגדרות יישובים ובסיסים. באריאל, שם דרשו במשך שנים לבצע חישופים סביב העיר וצירי הגישה אליה, טוענים כי התוצאות כבר ניכרות בשטח.

“העיר מוקפת ביישובים פלסטיניים, ובמשך השנים היו אירועי ירי, זריקות אבנים ובקבוקי תבערה גם בצירי הגישה וגם בהיקף העיר”, אומר יוסי מנדל, מנהל אגף הביטחון והחירום בעיריית אריאל. “פעם אחר פעם ראינו איך מנצלים את העצים והצמחייה כמסתור לביצוע פיגועים”.

לדבריו, כביש 5 בין כיכר אריאל לצומת גיתי אבישר סבל לאורך השנים משורה ארוכה של אירועי טרור, בהם זריקות אבנים ובקבוקי תבערה. "ברגע שהשטח פתוח וחשוף, יש לנו ולכוחות הביטחון יכולת לראות מי מסתובב במרחב ולהרחיק את האיום עוד לפני שהוא מגיע לציר".

"הבעיה חזרה"

מנדל מוסיף כי במשך שנים הסתפקו לעיתים בפתרונות זמניים. "בעבר היו מציבים ג’יפ או כוח צבאי בנקודה מסוימת, אבל ברגע שהם היו עוזבים, הבעיה הייתה חוזרת. החישוף יוצר שינוי קבוע בשטח. אין יותר איפה להסתתר".

בצה”ל מדגישים כי לא מדובר בפעולה גורפת אלא במהלך ממוקד הנשען על הערכות מצב וניתוח של מוקדי חיכוך ופיגועים. המטרה היא לפתוח את שדה הראייה של הכוחות והתצפיות, להרחיק גורמים עוינים מהצירים ומהיישובים ולאפשר לכוחות הביטחון לפעול בצורה יעילה יותר.

“הגישה שלנו היא לא לחכות שהאויב יגיע אלינו”, מסכם הגורם הביטחוני. “החישופים הם חלק מתפיסה רחבה יותר של יוזמה והתקפה. בסופו של דבר, ככל שהמרחב פתוח יותר והשליטה המבצעית טובה יותר, כך קשה יותר לבצע פיגועים ולפגוע באזרחים”.

עבור תושבים רבים ביהודה ושומרון, מדובר במהלך שלו חיכו במשך שנים. בעוד שבעבר יכלו מחבלים להתקרב לגדרות יישובים, לבסיסים ולצירים מרכזיים בחסות הצמחייה והשטחים הסבוכים, בצה”ל מקווים כי הרחבת מרחבי החישוף תצמצם משמעותית את היכולת הזאת ותעניק לכוחות הביטחון יתרון נוסף במאבק המתמשך בטרור.