רבבות אנשים התכנסו הבוקר (שישי) בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, כדי לחלוק כבוד אחרון עם סרן איתן שמואל למברג קצין שיריון בן ה-21, שנפל אתמול בקרב בדרום לבנון ומובא בשעה זו למנוחת עולמים.
עיקרי הדברים
- סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל במהלך הלחימה בחזית הצפון, לאחר שנפגע מירי נ"ט שבוצע לעבר טנק של צוות הקרב החטיבתי של גולני, צפונית לנהר הליטאני
- אחיו, שחר למברג, סיפר בכאב: "איתן היה בן אדם שעושה מעבר ומתעקש לתת את ה-100 אחוז, גם כשלא צריך. הוא היה בן אדם שאהב את המדינה ואהב אנשים"
- בשעה זו, הוא מובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון
סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל במהלך הלחימה בחזית הצפון, לאחר שנפגע מירי נ"ט שבוצע לעבר טנק של צוות הקרב החטיבתי של גולני, צפונית לנהר הליטאני.
אמו של איתן, לימור: "מה אפשר לומר על קצין יפה תואר, כחול עיניים, חכם, סקרן, שאפתן, שאהב את ליאל, שנהרג בן 21. בני בחורי, ההוא שלנו? היית אמור להנהיג את המדינה הזאת, שכל כך אהבת. מלא בערכים של אהבת הארץ והאדם. היית ציוני גאה, היית מתחרה איתי בטריוויה מי יודע יותר של ממשלה ומי היה הנשיא הזה ומי היה הוא, מתי הוא כיהן. היית אח למופת.
"תנוח בשבילי"
"בפעם האחרונה שהגעת פתרת עם גיא משוואות במתמטיקה. דירבנת את שחר. איך גדלתם והפכתם להיות חברים טובים. אתה בן זוג נפלא לליאל אהובתנו. איתן שלי תמיד ראשון, בן ראשון, נכד ראשון, ראשון לצאת לקרב. והיית מלא גאווה. עברת שלוש שנים אינטנסיביות.
"מעזה ללבנון, ותמיד דאגת לחיילים שלך ולמשימה. אהוב שלנו, תודה. תודה על מה שנתת לנו, על העם, כשהיית בא הביתה, ועל ההומור המיוחד שלך. איתן. אתה תחזור אלינו כל יום וכל דקה. אנחנו גאים בך, אהוב שלי, מתגעגעים אליך. אתה הכי, הכי איתן שלי. נוח על משכבך בשבילי".
אחיו של איתן, גיא: "אח אהוב. לא האמנתי שאעמוד פה, שאתה לא איתנו. אני מצטער על כל רגע שלא דיברנו ולא הלכתי איתך. אמא ואבא קיבלו מתנה. אתה היית יפה, גבוה. חכם, מעצבן. אני נזכר בחופשת הקיץ לפני שהתגייסת איך רקדנו לשיר 'ים השיבולים'.
"תמיד עזרת לי בעבודות במקום ללכת לאימא, שאלתי אותך והיית מציק, אבל בצורה מצחיקה ורצית מלחמת כריות עם אימא בסלון, ואני הייתי למעלה ושמעתי אתכם צוחקים בלי סוף. כשהיינו רצים יחד, היית מאט כי תמיד התעייפתי. היית אומר לי שכשאני מתעייף אני צריך להתחיל לרוץ חזק יותר, וזה מה שהיית אומר לי עכשיו, שאני צריך להמשיך חזק יותר".
"תמיד נלחמת ראשון"
סא"ל (במיל') דוד פוליטי ספד: "אני עומד לפניך, איתן, כנציגם של המפקדים, הלוחמים והחברים, אשר נבצר מהם ללוות אותך בדרכיך האחרונה. גם ברגעים קשים אלה, הם ממשיכים במשימה שבשמה נפלת, להגן על גבולה הצפוני של מדינת ישראל. צהל, חיל השריון, חטיבת גולני וחטיבה שבע, יחד עם שאר הכוחות הביטחון, מוסיפים לעמוד על המשמר, מלחמים ופועלים ללא הפסקה להגנת העם והארץ.
"איתן, הכרתי אותך היטב. תמיד נלחמת ראשון, חושב יצירתי, פעלתן וחותר למגע. בכל משימה, גדולה כקטנה, מנסה להשפיע ולעשות מעבר לנדרש. בתמרון בלב העיר עזה, שאתה כבר ותיק ומנוסה, תמיד ניגשת בחיוך וברצינות שיא לכל משימה. ורק אתמול שוחח איתך, המגד, על קורס מ"פ ועל המשך דרכיך.
"היה לך שקט פנימי מיוחד וקור רוח יוצא דופן, שליווה אותך בכל רגע. גם ברגעים שבהם הקשר רעש, האדמה רעדה והמתח היה בשיאו. לצד המקצועיות הבלתי מתפשרת, הלב שלך כולו היה עם החיילים. אהבת אותה אהבה עמוקה ואמיתית. בשבילך לפקד, לא היה רק להוביל טנקים לקרב, זה היה להיות איתם בגובה עיניים, במקומות הכי קשים, הכי שוחקים שיש. איתן, הלכת מאיתנו בקרב ערכי וחשוב, בהגנה לבית, תוך שאתה עושה בדיוק את מה שהצטיינת בו. מוביל, מגן ומפקד קדימה".
חברו של איתן, אסף, ספד: "איזה בן אדם מיוחד אתה. איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? לא דמיינתי תרחיש כזה בסרטים הכי גרועים שלי. אתה גבר אמיתי, החבר הכי טוב, בן זוג למופת, תמיד נכון לעזוב ויודע להרים את האווירה.
"תמיד מדבר מעט, עושה הרבה והכי חשוב בשקט, תמיד בשקט. כולנו אוהבים אותך אהבת אמת וכבר מתגעגעים. אתה תחסר לנו כל כך עם ההומר המשובח שלך, עם הפסון והרצינות שלך. חבורה שלנו לא תהיה לעולם אותו הדבר בלעדיך. אתה חבר ילדות, מהגן ועד היום, עשית לנו חור ענק בלב".
"ילד עם לב זהב"
דודתו, ענבל: "איתני שלנו, איך מספידים ילד בן 21, ואיך אפשר להיפרד מבחור כמוך. ילד עם עיניים כחולות וטובות, שפעם היה מתפקע מצחוק מהמילה 'שום'. ילד עם לב של זהב, שילוב נדיר של חוכמה, רגישות, מצוינות וערכים. ילד שבימים המועטים שבהם היה יוצא מעזה, היה מוצא זמן לבקר את סבא וסבתא שלו, אותי, ואת הילדים שלי. ילד מלא ערכים, ילד של משפחה, שהאמין במה שעשה.
"ילד שהוא מנהיג אמיתי מלידה. איתן היא שלנו, איתן נשמה גבוהה מאוד, ולא פלא שאלוהים רוצה אותך קרוב לידו. אנחנו כואבים מאוד מאוד, עומדים חסרי מילים אל מול האובדן שאי אפשר לתאר במילים, ומתקשים להאמין. אנחנו מודים לך על מי שאתה בשבילנו. על המשמעות שנתת לנו, על הגאווה בך. מודים לך על כל רגע איתך, על הזכות לאהוב אותך ועל החלק העצום שלך בלב שלנו, שיישאר איתנו לעולמי עד".
סבו של איתן, חיים, סיפר: "איתן האהוב, ההודעה על נפילתך קרעה את ליבנו. הלב נשרף לחשוב שלא תמשיך להיות איתנו. חיכינו בצפייה לראותך בבואך לחופשה מן הצבא. ולמרבה הכאב התאכזבנו. ריבונו של עולם, למה בחור נדיר, יפה תואר, משכמו ומעלה, נופל בדמי ימיו?
"כנער אהבת מאוד את המדינה, ותמיד היית נכון להגן עליה, והנה למרבה הצער והכאב נפלת על משמרתך. איתן היה קצין ומפקד מצטיין שחירף נפשו למען המולדת. עם ישראל איבד את אחד מטובי בניו. לא נרגיש את החיבוק החזק שלך, את מאור פניך, אותך מותיר בנו חלל עצום. כאב שקשה לכבד. לא נשכח את טוב ליבך, אהבתך להוריך, לאחיך ולכל מכריך. תמיד היית נכון לעזור ולתת כתף, גם אם לא נדרש. היום אנו מביאים אותך למנוחת עולמים. נוח בשלום ילדי. זכרך יהיה בלבנו לעד".
סבתו חני ספדה: "אני לא מאמינה שאני עומדת במעמד הזה, מי מילל ומי פילל. איתני היה הנכד הראשון שלנו, והפך אותנו לסבא וסבתא. וגם את סבא חיים וסבתא יפה, סבים מאושרים וגאים ושמחים לראות אותו גדל ומתפתח כילד יפה, מתוק תכול עיניים ותלתלים, ילד קסם. לא כי אנחנו מדברים עכשיו אחרי מות, גם בחייו הרבינו לשבח אותו ולהיות גאים בו ובמי שהוא.
"הוא גדל לנער תלפיות, ילד של קסם, ואחר כך נער שראה בצבא את השליחות האמיתית שלו. כמו שאומרים, מורעל על הצבא, כזה הוא היה, ואי אפשר היה לעצור, וגם לא ניסו לעצור, כי זה היה ערך עליון, המדינה, הארץ, המשפחה, כבוד המשפחה, כבוד האחר, כבוד הזולת, תמיד בחיוך.
"מי שלא פגש, כל מי שפגש אותו התאהב בו. איתני שלנו היה ואינו עוד באמת קשה כולנו כולנו מרכינים ראש כולנו עם לב שבור במשפחה קוראים לו עד היום "אייתני קטני". אפילו שהוא לא היה קטן, כולם אהבו אותו. הוא היה דמות נערצת על כל האחיינים שלו, וכולם באמת. העריצו אותו, העריצו אותו.
"מה נגיד? נאחל באמת רפואה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש. נאחל שהמלחמה הארורה הזאת תסתיים כבר לאלתר, לא עוד, לא עוד. תמיד אומרים זה יהיה האחרון. כשהוא נולד אמרו לא תלך לצבא, לא תהיה מלחמה. והנה גם איתני נפל בקרב".
"אתה דמות להערצה"
בת זוגו, ליאל: עידן שלי, אהוב ליבי, אהבת חיי, יש לי לחשוב על לדבר עליך בשום דבר. תראה כמה אנשים יש פה, כמה אנשים אוהבים אותך, וכמה אנשים מעריצים אותך. איתן שלי, אהובי, אתה דמות להערצה. תמיד הסתכלתי עליך מהצד, ואמרתי לעצמי שכמוך אני רוצה להיות. כל מי שהכיר אותך ידע מיד מי אתה.
"כולם ראו את הטוב לב שלך, את האהבה לארץ, את הרצון לעזור ולהיות ראשון ותמיד לעזור. תמיד התנהגת אליי כמו נסיכה. הנסיכה ליאלי הייתה בינינו אהבה גדולה, אהבה אמיתית בסוג שלא כולם זוכים לרקוד בחיים. כשהיית חוזר לחודש שלנו, נפגשים חודשיים, שלושה, היית מנשק ומחבק אותי. כל הדאגות שלי היו נעלמות באותו רגע. הרגשנו כמו בחלום. אהוב ליבי, האהבה שלנו לא נגמרה כאן, היא תמיד תמשיך בתוכי בכל יום שעובר.
"הסיפור שלך ראוי לך, היית בעוצמה ונלחמת בגבורה והשארת חותם עמוק כל כך בכל מי שנגע בך. אני אוהבת אותך, אני תמיד אוהב אותך. אתה תמיד תהיה האהבה הכי גדולה שלי, ותמיד יש ויהיה לך מקום אצלי בלב. תודה על ארבע וחצי שנים המדהימות שלנו יחד. אני אוהבת אותך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
