"יישור קו" חסר תקדים בנגב: המדינה תגרע קרקעות מיישובים בדואים

לב הרפורמה החדשה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: במהלך ראשון ברפורמה, שיצאה לפועל בשבוע שעבר, המדינה הודיע היום (שני) כי תגרע שטחים מתוך גבולותיהם הרשמיים של יישובים בדואיים בהם לא יוסדרו תביעות בעלות על קרקעות.

עיקרי הדברים

• במהלך ראשון מסוגו, המדינה הודיעה כי תגרע שטחים מגבולות יישובים בדואיים בנגב שלא יוסדרו בהם תביעות בעלות
• שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי: "יש עשרות אלפי תביעות בעלות בתוך הקווים הכחולים של היישובים, והמצב הזה לא מאפשר להם להתפתח"

החידוש המרכזי בתוכנית המכונה "יישור קו", אינו רק הגדלת הפיצויים לתובעי הבעלות, אלא יצירת תמריץ שלילי ברור: ככל שיעבור הזמן ללא הסדרה, התמורות יפחתו - ובסופו של התהליך קרקעות שלא יוסדרו עשויות להיגרע מהקו הכחול של היישוב, כלומר לצאת מתחום הפיתוח העתידי שלו ולאבד את ערכן התכנוני והכלכלי.

"שטחים לא מנוצלים"

"זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל גורעת קרקעות מיישובים", אמר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי. "אנחנו נמצאים מול אחת הסוגיות המורכבות ביותר בנגב. יש עשרות אלפי תביעות בעלות בתוך הקווים הכחולים של היישובים, והמצב הזה לא מאפשר להם להתפתח. נוצר אבסורד שבו יישובים בגודל של כפר סבא מבקשים להתרחב, למרות שיש בהם אלפי תושבים בלבד ושטחים עצומים שאינם מנוצלים".

לדבריו, מטרת התוכנית היא להימנע מהליכים משפטיים ארוכים באמצעות הסכמות עם תובעי הבעלות. במשך שישה חודשים יוצעו תמורות מוגדלות למי שיצטרפו למהלך, ולאחר מכן יופעל מתווה פוחת. "בשורה התחתונה", אמר שיקלי, "קרקעות שלא יוסדרו ייצאו מהקווים הכחולים של היישובים, ולכן יאבדו את ערכן. זה מנגנון שנועד ליצור כדאיות אמיתית להסדרה".

ברקע המהלך עומדים נתונים שמציגים בממשלה כעדות לשיתוק התכנוני בנגב. ביישובים כמו מרעית, אבו תלול, כסייפה ולקיה - חלקים משמעותיים מהקרקע כלולים בתביעות בעלות שהוגשו עוד בשנות ה-70. לטענת המדינה, המצב מונע בניית שכונות, סלילת כבישים, הקמת מוסדות ציבור ופיתוח אזורי תעסוקה.

שיקלי הדגיש כי התוכנית גובשה לאחר הליך ממושך מול רשות מקרקעי ישראל, משרדי הממשלה והייעוץ המשפטי. "זו לא עוד הכרזה. הרפורמה עברה את כל המשוכות המשפטיות והממשלתיות", אמר. "אני לא רואה סיבה שממשלה עתידית תרצה לעצור מהלך שאין בו אג’נדה פוליטית של ימין או שמאל, אלא ניסיון לפתור בעיה אמיתית".

"המערכת לא עובדת"

לדבריו, מטרת המהלך היא לאפשר פיתוח יישובים קיימים ומתן שירותים לתושבים. "כשכסייפה וכפר סבא נמצאות פחות או יותר באותו סדר גודל של שטח, אבל בכסייפה אי אפשר לפתח שכונות בגלל תביעות בעלות - ברור שמשהו במערכת לא עובד. כדי לבנות כבישים, בתי ספר ותשתיות חייבים לפתור את הסוגיה הזו".

שיקלי ניצל את הסיור גם כדי למתוח ביקורת חריפה על ממשלת בנט, שותפו לשעבר. "אם הייתה קמה ממשלה שלא מאמינה במשילות בנגב, היה חשש שהתוכנית לא תצא לפועל", הוסיף.

לדבריו, בתקופת הממשלה הקודמת נעצרו נטיעות בנגב, צומצמה האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית והתקבלו החלטות בהשפעת גורמים פוליטיים. "מה שקורה היום שונה לחלוטין" טען. "אבל חשוב להבהיר, תוכנית ‘יישור קו’ אינה תוכנית של ימין או שמאל, אלא מהלך תכנוני וכלכלי שנועד לפתור בעיה שמדינת ישראל לא הצליחה לפתור במשך עשרות שנים".

מנכ"ל רשות הבדואים, יובל תורג'מן, הדגיש כי מדובר בתביעות בעלות ולא בבעלות מוכחת. "בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם שמדובר בטענות לבעלות, לא בבעלות מוכחת. למרות זאת, המדינה מציעה פיצוי ותמורות כדי להגיע להסדרים שיאפשרו פיתוח לטובת כלל התושבים".

במשרד התפוצות וברשות הבדואים מגדירים את המהלך כניסיון המשמעותי ביותר שנעשה עד היום להסדרת תביעות הבעלות בתוך יישובי הקבע הבדואיים. השאלה המרכזית כעת היא האם התושבים ותובעי הבעלות ייענו להצעה - או שהמדינה תידרש לראשונה לממש את איום גריעת הקרקעות מגבולות היישובים.