עונת הרחצה נפתחה, ואיתה גם נחילי המדוזות שמתחילים להגיע לחופי ישראל.
בשנים האחרונות מספר המדוזות בים התיכון הולך ועולה, בין היתר בשל ההתחממות הגלובלית וצמצום משמעותי של אויביהן הטבעיים, כמו צבי הים. נחילי הענק של החוטית הנודדת ומינים נוספים משתרעים לעיתים על פני עשרות קילומטרים ומגיעים לחופים כבר מאמצע חודש מאי.
שוחחנו עם ד”ר חיים מויאל, כדי להבין כיצד ניתן להתמודד עם התופעה - וגם מדוע המדוזות אינן רק מטרד, אלא עשויות להפוך בעתיד למקור מזון ולבסיס למחקרים רפואיים פורצי דרך.
1. בדקו מראש איפה יש מדוזות
לדברי ד”ר מויאל, ניתן כיום לעקוב אחרי תנועת נחילי המדוזות באמצעות לוויינים, דיווחים ומודלים ממוחשבים. בנוסף, אפשר להתעדכן בזמן אמת דרך האפליקציות “מדוזות בעם” ו־infomedusa, שמציגות דיווחים על מצב החופים.
הצפי, לדבריו, הוא שנחילי הענק ימשיכו לגדול לפחות עד תחילת חודש אוגוסט, כאשר היקפם תלוי במשטר הרוחות, זרמי הים, טמפרטורת המים וכמות הפלנקטון.
2. גם בלי מגע ישיר אפשר להיצרב
רבים חושבים שצריבה מתרחשת רק לאחר מגע עם זרועות המדוזה, אך בפועל תאי הארס יכולים להישאר גם במים לאחר מות המדוזה.
“הצריבה עלולה להתרחש גם ללא מגע ישיר”, מסביר ד”ר מויאל. “עוצמת הכאב תלויה במין המדוזה, והחוטית הנודדת נחשבת לצורבת במיוחד עד כדי כוויות במקרים מסוימים”.
לכן, אם יש ריכוז גבוה של מדוזות בחוף, עדיף להימנע מכניסה למים גם אם נדמה שהן אינן קרובות אליכם.
3. יש בעולם פתרונות - אבל לא בישראל
במדינות שונות בעולם, בהן תאילנד, אוסטרליה ומדינות באירופה, משתמשים ברשתות ענק שמחוברות למצופים ומונעות מנחילי המדוזות להגיע אל אזורי הרחצה. יעילות הרשתות גבוהה בעיקר באזורים רגועים יחסית, ופחות סמוך לשוברי גלים ולמים סוערים.
בישראל השיטה אינה מיושמת, בעיקר בשל עלויות גבוהות והתנגדות של ארגונים ירוקים, שטוענים כי בעלי חיים מוגנים עלולים להילכד ברשתות.
4. המדוזות לא רק מזיקות - הן גם עשויות לעזור לפתור את הרעב בעולם
למרות התדמית המאיימת שלהן, מדוזות נחשבות למאכל נפוץ בחלק ממדינות אסיה, בהן סין, יפן, קוריאה, וייטנאם ותאילנד.
לאחר תהליך של ניקוי, שימור ועיבוד, הן מוגשות לרוב בסלטים עם רוטב סויה או ויניגרט. ד”ר מויאל מסביר כי המדוזות עשירות בחלבוני קולגן, ולכן חוקרים בוחנים את האפשרות להשתמש בהן כמקור מזון עתידי נוכח הגידול באוכלוסיית העולם.
5. ייתכן שהמדוזות יסייעו בעתיד גם במלחמה בסרטן
מעבר לשימוש הקולינרי, עולם הרפואה מגלה בשנים האחרונות עניין גובר במדוזות. ממינים פלואורסצנטיים מפיקים חלבון ירוק זוהר, המשמש למחקר תאים סרטניים ולחקר מחלת האלצהיימר.
בנוסף, מחקרים חדשים מצביעים על כך שתאי הארס של המדוזות עשויים לסייע בטיפול במחלות פרקים ובסוגי סרטן מסוימים, בהם סרטן הכבד והריאות.
לדברי ד”ר מויאל, הארס מצליח להתמקד בתאים סרטניים ולהשמידם, בעוד שחלבוני הקולגן של המדוזות כבר משמשים כיום בתחומים רפואיים שונים, כולל ניתוחים פלסטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו