באתר ההיסטורי: המופע שייערך ביו"ש כחלק מהמאבק של ישראל מול האו״ם

בחודשים האחרונים הפך ההרודיון לאחד מסמלי המאבק המרכזיים על הסיפור ההיסטורי של יהודה ושומרון. בזמן שהרשות הפלסטינית פועלת מול אונסק״ו לקדם הכרה באתר כ״אתר מורשת פלסטיני״, במשרד המורשת הישראלי מקדמים מהלך הפוך לחלוטין: להפוך את ההרודיון לאחד מסמלי המורשת היהודית המתחדשת באזור.

בשבועות האחרונים מנהלת הרשות הפלסטינית מהלך מול אונסק״ו להכרה ב-14 אתרי מורשת ביהודה ושומרון כאתרי מורשת פלסטיניים. בין האתרים: שילה, סבסטיה, קבר יוסף וההרודיון עצמו. בישראל רואים במהלך ניסיון נוסף למחיקת הקשר ההיסטורי היהודי לאזור. אלא שהפעם, במשרד המורשת החליטו שלא להסתפק בהודעה לתקשורת אלא להפוך את האתר עצמו לחזית המאבק.

ב-16 ביוני ייערך בהרודיון מופע בשם "הורדוס נגד בר כוכבא - הקרב על הנצח", כחלק מהכנס הבינלאומי למורשת ישראלית ועתיקות ביהודה ושומרון. המופע ישלב עשרות שחקנים, מיצגים, שחזורים היסטוריים ומוזיקה חיה - שולי רנד יגלם את המלך הורדוס ורון שחר את בר כוכבא. אבל מאחורי אירוע התרבות עומד מהלך רחב בהרבה: מאבק על הזהות, על הזיכרון ההיסטורי, ועל השאלה מי יספר לעולם את סיפורה של הארץ הזאת.

"מדינת ישראל המבוהלת"

"במשך שנים ניסו גורמים בישראל ובעולם לנתק את עם ישראל מהשורשים שלו, מההיסטוריה שלו ומהזכות שלו על הארץ הזאת בכלל ומיהודה ושומרון בפרט", אמר שר המורשת עמיחי אליהו ל"ישראל היום". "אבל הארכיאולוגיה, המחקר והמורשת מספרים אמת אחת ברורה: יהודה ושומרון הם לב הסיפור היהודי".

לדבריו, במשך עשרות שנים מדינת ישראל כמעט ולא השקיעה באתרי המורשת באזור. "הפערים היו זועקים לשמיים. העולם לא חשוף לזה. מדינת ישראל המבוהלת החליטה שהיא לא רוצה לחפור יותר מדי ולא לספר את הסיפור של יהודה ושומרון". אליהו מוסיף כי דווקא בעולם קיימת התעניינות עצומה: "הזהירו אותי לא לדבר על אתרי המורשת ביהודה ושומרון מול דיפלומטים ומדינות זרות. גיליתי הפוך לגמרי - הם עומדים ומשתאים ומתרגשים". לדבריו, אחרי השבעה באוקטובר חל שינוי תפיסתי עמוק: "העולם התעורר. המורשת מחברת, ההיסטוריה מחברת, העובדות בשטח והממצאים יוצרים חיבור אמיתי".

"לפני שנה המקום נראה הרוס"

מי שמוביל את המהפכה בשטח הוא בני הר אבן, קמ"ט הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון - שאיבד את בנו שילה בקרבות ה-7 באוקטובר. בשיחה עם "ישראל היום" תיאר את השינוי הדרמטי שעובר ההרודיון: "לפני שנה המקום נראה הרוס כמעט לחלוטין. היום זו רק ההתחלה". לדבריו, צוותי ארכיאולוגים הצליחו באמצעות בדיקות אבקת צמחים לזהות אילו עצים וצמחים גדלו במקום לפני אלפיים שנה, וכעת מתוכנן שחזור מלא של הגן המלכותי ההרודיאני. "המטרה היא שאנשים יירדו להרודיון תחתית וירגישו שהם מסתובבים בתוך הגן של הורדוס".

אבל מבחינתו, הסיפור של ההרודיון איננו רק סיפור של אבנים עתיקות. "הורדוס הוא אחת הדמויות שמלוות אותנו עד היום. הקונפליקט בין המערב למסורת, בין גלובליזציה לזהות יהודית - אלו שאלות קיומיות שאנחנו עדיין מתמודדים איתן".

"הורדוס מול בר כוכבא - ושאלה ישראלית"

אלפיים שנה אחרי מותו, הורדוס עדיין מרחף מעל ההר שבנה לעצמו בלב המדבר. המלך שהקים ארמונות אדירים, בנה מחדש את בית המקדש והותיר חותם עצום על נופה של ארץ ישראל, הפך לאורך הדורות לאחת הדמויות המורכבות ביותר בהיסטוריה היהודית: מצד אחד גאון בנייה חסר תקדים; מצד שני שליט פרנואידי ואכזר שנתפס כסמל להתקרבות מסוכנת לאימפריה הרומית.

דווקא הקונפליקט הזה - בין הרצון להשתלב בעולם הגדול לבין המאבק לשמור על זהות יהודית נפרדת - עומד כיום בלב הסיפור החדש של ההרודיון. מצד אחד הורדוס שביקש להפוך את יהודה לחלק מהעולם הרומי ולבנות ממלכה מפוארת תחת האימפריה. מצד שני בר כוכבא, סמל המרד היהודי והמאבק הבלתי מתפשר על ריבונות וזהות לאומית. במשרד המורשת רואים בעימות הזה לא רק ויכוח היסטורי אלא שאלה ישראלית עכשווית לחלוטין: עד כמה מדינת ישראל מחוברת לשורשים שלה, ועד כמה היא מוכנה להילחם עליהם.

250 מיליון שקלים ומאבק בינלאומי

הממשלה אישרה לאחרונה השקעה של 250 מיליון שקלים באתרי מורשת ביהודה ושומרון. ההרודיון הוא חלק ממיזם רחב בשם "דרך ארץ מורשת", שבמסגרתו מתבצעות עבודות שיקום, פיתוח והנגשה של אתרי מורשת יהודיים ברחבי האזור. במשרד המורשת מדגישים כי המהלך הפלסטיני באונסק״ו הוא חלק מניסיון רחב יותר לערער על הקשר ההיסטורי היהודי לאזור ולהציג את האתרים ההיסטוריים כחלק מהנרטיב הפלסטיני בלבד.

מעבר למופעים ולתקציבים, הוויכוח האמיתי עמוק הרבה יותר: האם אתרי יהודה ושומרון יוצגו לעולם כשרידים ארכיאולוגיים נטולי זהות - או כחלק בלתי נפרד מהסיפור ההיסטורי של העם היהודי. ובהרודיון, כך נראה, בחרו כבר בתשובה. כי בהרודיון לא נלחמים היום ברומאים - נלחמים על הזכות של העם היהודי לומר: היינו כאן, נשארנו כאן, והסיפור הזה עדיין חי.