מאז שהוקמה בשנות ה-70 כעיר הבדואית הראשונה בישראל, שנועדה לרכז את אוכלוסיית הפזורה ביישובי קבע, רהט נתפסה במשך שנים בעיקר כניסוי חברתי ותכנוני של המדינה.
אלא שכעת, יותר מחמישה עשורים אחרי הקמתה, מסמך הצמיחה האסטרטגי של הנגב המערבי מציב את רהט במקום אחר לגמרי: לא עוד רק עיר בדואית המתמודדת עם אתגרי דיור ותשתיות - אלא אחד ממוקדי ההכרעה המרכזיים שיקבעו כיצד ייראה הנגב בעשורים הקרובים. העיר שהוקמה כדי להסדיר התיישבות הופכת, לפי התחזיות, לאחת הערים הגדולות בדרום ולמנוע צמיחה אזורי בעל משמעות דמוגרפית, כלכלית וחברתית עבור הנגב כולו
תכפיל את עצמה
במסמך אסטרטגי חדש של אשכול הנגב המערבי, רהט מסתמנת כאחת מנקודות ההכרעה המרכזיות לעתיד הנגב עד שנת 2048. על פי התחזית העיר הבדואית הגדולה בישראל צפויה כמעט להכפיל את עצמה בתוך פחות מרבע מאה ולצמוח מכ-80 אלף תושבים כיום לכ-183 אלף תושבים בשנת 2048 - גידול של כ־146%.
בדוח נבחנו מספר תרחישי צמיחה, אבל נקבע בו כי גם בתרחיש מתון יחסית מצביע על גידול חד ומתמשך. לפי המסמך, הצמיחה לא נשענת רק על ילודה גבוהה אלא גם על מבנה האוכלוסייה הצעיר בעיר ועל תהליכי הסדרה עתידיים של הפזורה הבדואית, שעשויים להביא לקליטת אוכלוסייה נוספת בתוך רהט.
שהחברה הבדואית בנגב עוברת תהליך של מודרניזציה וירידה בפריון, אבל גם ירידה במספר הילדים למשפחה אינה צפויה לבלום את קצב ההתפתחות של העיר. והסיבה, היא שיעור גבוה מאוד של צעירים המקים משקי בית חדשים ומגדיל את הביקוש לדיור, תעסוקה ותשתיות.
בעתיד הקרוב צפוי משבר דיור שכבר מורגש כיום בעיר, קצב תכנון ופיתוח הקרקעות אינו מדביק את הביקוש, ותושבים רבים מחפשים פתרונות מגורים מחוץ לרהט בעיקר בבאר שבע ובלהבים.
רהט היא מוקד ייחודי למגזר הבדואי ובעלת חשיבות אזורית רחבה, אך במקביל מבחינה תפקודית וחברתית היא קשורה יותר למטרופולין באר שבע מאשר לליבת הנגב המערבי. היא נמצאת כחלק ממדיניות אזורית רחבה שמבקשת לרכז אוכלוסייה במרכזים עירוניים ולחזק את הנגב באמצעות תחבורה, תעסוקה ותשתיות מתקדמות.
השקעות עצומות
לפי הדוח, רהט כם אוכלוסייה של כ-180 אלף תושבים תחייב השקעות עצומות במערכות תחבורה, רכבות, קווי BRT, תעסוקה, הכשרות מקצועיות ותשתיות דיגיטליות. מחברי המסמך מזהירים כי ללא השקעות כאלה, העיר אמנם תמשיך לצמוח, אך עלולה להתמודד עם עומסים ומשברים עירוניים חריפים.
מנכ”לית אשכול הנגב המערבי, בלה אלכסנדרוב, אומרת כי “רהט היא חלק בלתי נפרד מהעתיד של הנגב המערבי. הצמיחה של העיר אינה רק אתגר דמוגרפי, אלא הזדמנות אזורית משמעותית. אם המדינה תשקיע נכון בתחבורה, תעסוקה, חינוך ותשתיות, רהט עשויה להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הדרום”.
ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, אמר כי "רהט נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי עמוק ומשמעותי. מדובר בעיר מתפתחת ושאפתנית, עם דור צעיר שרוצה עתיד טוב יותר. כדי לעמוד בקצב הצמיחה הצפוי, המדינה חייבת לראות ברהט יעד אסטרטגי להשקעה בתחבורה, בחינוך, בתעסוקה ובפיתוח כלכלי”. לדבריו, “הצלחתה של רהט היא חלק בלתי נפרד מהצלחתו של כל הנגב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
