"שתינו ציוויליזציות שנרדפו, ועכשיו נאבקות באותה תפיסה שגויה"

ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל בפברואר האחרון, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה עם איראן, היה עוד פרק ביחסים המתהדקים בין שתי המדינות. החודש הגיעה לכאן גם משלחת אנשי תקשורת, יועצים ומשפיעני רשת, וחבריה ביקרו באתר הנובה, בשדרות, ביד ושם ובעיר העתיקה בירושלים.

"אתמול בלילה הייתי במסיבה מול המלון, היה שם פסטיבל אוכל, אנשים רקדו", מעיד אנשול סקסנה, משפיען רשת ויוצר תוכן שיש לו יותר ממיליון עוקבים. "לפני חודש בלבד היו פצצות בכל מקום שבו ביקרנו".

סקסנה, שהגיע עם המשלחת שאורגנה על ידי מועדון הידידות ישראל־הודו (IIFC), הוא מהקולות הבולטים בהודו בעד ישראל, קולות שמורגשים היטב ברשתות החברתיות בכל העולם. כשנשאל אם גל התמיכה ההודי בישראל בשנים האחרונות הוא אותנטי או פעולה מאורגנת, כפי שנטען נגדו בקרב קהלים עוינים, הוא אומר: "הייתי אחד מאלה שתמכו בישראל ברשתות באותם ימים (של אחרי 7 באוקטובר; ד"ק). קראתי כל תגובה, עקבתי אחרי כל פוסט. אלה אנשים אמיתיים. תומכי חמאס היו בהלם מול התמיכה הזאת".

האורחים מהודו, שנועדו בארץ עם משפחות שכולות ועם שר התפוצות עמיחי שיקלי, הזכירו שוב ושוב את פיגוע הטרור בפאהלגם שבחבל קשמיר, הנתון במחלוקת גבולות בין הודו לבין פקיסטן. ב־22 באפריל 2025 מחבלים פתחו באש על קבוצת תיירים ורצחו 26 אנשים. לפי העדויות, המחבלים בדקו מי מהקורבנות אינו מוסלמי - וירו בו.

"חמאס הוא לא רק איום על ישראל, הוא גם איום על הודו", טוען סקסנה. "חודשיים לפני הפיגוע בפאהלגם, מחבלי חמאס ביקרו בקשמיר הפקיסטנית והשתתפו באירועים אנטי־הודיים לצד ארגוני טרור פקיסטניים, כמו לשקר א־טייבה וג'ייש מוחמד".

"יכולתי להירצח בפיגוע"

"הייתי בפאהלגם שבועיים לפני הפיגוע", אומרת קביה קריטי, עיתונאית עצמאית ויזמית לשעבר בתחום הפיננסים מדלהי עם יותר מ־275 אלף עוקבים. "יכולתי להיות אחת מהנרצחים. שאלו אנשים לגבי דתם, ביקשו מהם לקרוא את ה'שהאדה' (הצהרת האמונה המוסלמית; ד"ק), בדקו אם הם נימולים. זה היה ביטוי חיצוני של האסלאם הפוליטי; ולראשונה, זה הרגיש כמו מתקפה על הינדים".

קשה להפריז במקום שתפסו האירוע הזה והמלחמה שפרצה בעקבותיו בחיים הפוליטיים בהודו, ובעיקר בקרב מפלגת השלטון, ה־BJP. ניו דלהי האשימה אז את לשקר א־טייבה ופתחה במבצע צבאי נגד פקיסטן, שזכה לשם "סינדור", על שם הפודרה האדומה שנשים הינדיות נשואות מניחות על מצחן, סמל לאלמנות שהותירה המתקפה. במהלך המבצע נעשה שימוש בין השאר בנשק ישראלי, פועל יוצא של שנים של הידוק קשרים ביטחוניים.

"שתינו ציוויליזציות עתיקות שלא רדפו אף אחד ונרדפו בעצמן, ועכשיו שתינו מתמודדות עם אותה תודעה שגויה", אומרת קריטי, כשהיא מתייחסת לטענות של פקיסטן לגבי קשמיר ומקבילה אותן לטענות נגד הזכות ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל.

שותפות שמגדירה מאה

היתרון שביחסים הכלכליים בין ירושלים לניו דלהי מצויר לעיתים ככזה הנשען על היזמות הישראלית וכוח הייצור ההודי - אף שהודו, כמובן, שואפת ליותר מכך. "אנחנו מקבלים תמיכה מצוינת מהטכנולוגיה הישראלית בחקלאות", אומר סקסנה. "החקלאים שלנו לומדים את השיטות הישראליות, וזה מגדיל את ההכנסה שלהם. כמו כן, שתינו אומות של סטארטאפים. אנחנו יכולים לצמוח יחד".

את הצלע השלישית של המשולש מייצגת איחוד האמירויות, שעתידה להיות צומת מרכזי במסדרון הסחר הודו־מזרח־תיכון־אירופה (IMEC), שבישראל תולים בו תקוות גדולות. "האמירויות הן מודל של ערכים שהודו מזדהה איתם: כלכלה פתוחה, פיתוח, שגשוג", אומרת קריטי. "ה־IMEC הוא החלופה להשפעה הסינית באזור" - נקודה חשובה עבור דלהי.

"הברית בין הודו לישראל היא אחת השותפויות המגדירות של המאה ה־21", אומרת פאושאלי לאס, עמיתת מועדון הידידות. "ישראל זקוקה לבעלי ברית, ויש לנו יותר ממיליארד חברים בהודו. שני עמים עתיקים, שתי דמוקרטיות ילידיות - עתיד משותף אחד".

למרות קשרים חשאיים, עד שנות ה־90 היחסים בין ישראל להודו היו קרירים במיוחד, פועל יוצא של קרבתה של הודו, מנהיגת המדינות ה"בלתי מזדהות", אל בריה"מ ומדינות ערב. מאז כינון היחסים הדיפלומטיים המלאים ב־1992 המצב השתנה בהדרגה, אך השינוי האמיתי הגיע עם מודי. "עם הממשלות הקודמות זה היה כמו רומן סודי", אומר סקסנה, "עם מודי זה יצא לאור - וצומח".

ברית מעל לפוליטיקה

האם היחסים ישרדו חילופי שלטון בהודו? "הודו אינה מתנהלת על בסיס תמורות", אומרת קריטי. "ברגע שמישהו הושיט יד ואנחנו בחנו אותו לאורך זמן - אנחנו לא שוכחים את זה. זה לא עניין של ממשלה אחת". היא מודה שחלקים בשמאל ההודי ביקורתיים כלפי היחסים, אך מגדירה אותם כקולות שוליים.

כך או כך, נראה ש"מהפך" כזה בהודו לא מסתמן כסביר: ניצחון ה־BJP במאי 2026, ובו כיבוש מערב בנגל אחרי 15 שנות שלטון של יריביה, מסמן שהמפלגה, שספגה מכה בבחירות הכלליות של 2024, חזרה לתנופה.