מנהרה קדומה ומרשימה, חצובה בסלע לאורך של כ-50 מ', התגלתה במפתיע בסמוך לקיבוץ רמת רחל בירושלים. התגלית יוצאת הדופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה, במימון וביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
"חפרנו בשטח טרשי וחשוף יחסית, כאשר לפתע גילינו חלל קרסטי טבעי", מספרים ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "לתדהמתנו, החלל הזה התפתח, תוך כדי חפירה, לכדי מנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדין ממוטטים, כך שהמנהרה לא אמרה את מילתה האחרונה".
הכניסה למתחם הקדום מפני השטח נעשתה באמצעות גרם מדרגות אשר ירד אל פתח חצוב והוביל לתוך המנהרה. זו, התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף אשר נכנסו אליה, כנראה, במשך מאות ואולי אלפי שנים.
חפירה במספר מוקדים בתוך המנהרה, הראתה שגובה המנהרה הוא עד 5 מ' ורוחבה כ-3 מ'. "החציבה נעשתה למשעי, וברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן, והייתה לו היכולת והמשאבים הדרושים על מנת להשיג את המטרה". נכון לעכשיו, תכליתה של המנהרה עדיין לא ברורה למנהלי החפירה.
בתחילה הועלתה סברה כי מדובר במפעל מים עתיק, וכי מטרת המנהרה הייתה להגיע לנקודת נביעה. הנחה זו נפסלה, בין היתר משום שקירות המנהרה אינם מטוייחים - מאפיין מקובל במתקני מים קדומים. בנוסף, לאחר התייעצות עם גיאולוג, התברר כי לא מוכרים באזור זה אופקי מים בתת הקרקע, ובמנהרה עצמה לא נמצאו כל סימנים להיקוות מים.
לאחר מכן, נבדקה האפשרות שזהו מתקן חקלאי או תעשייתי תת קרקעי כלשהו, אבל עוצמת העבודות והיעדר אתרים זהים במרחב, פסלו את האפשרות.
הערכתם הנוכחית של החוקרים, אם כן, היא כי מדובר במנהרה שמטרתה הייתה להגיע לשכבת סלע קירטון שתתאים לחציבת אבני בנייה או לייצור סיד. עדות לכך עשויה להיות בדמות הפיר החצוב בתקרת המנהרה, שייתכן ששימש לאוורור, וכן חצץ חציבה שהתגלה בקרקעית המנהרה - אך גם הערכה זו מלווה בסימני שאלה. לחילופין, הממצאים עשויים להעיד שמלאכת החציבה והתקנת המנהרה לא הושלמו, ולכן יעדה וטיבה אינם ידועים.
לדברי ד"ר מזרחי ומצקביץ', "גם זמנה של המנהרה הוא חידה עבורנו, שכן לא נמצא כל ממצא ולו הקטן המרמז לנו על זמנה של המנהרה. יחד עם זאת, המנהרה נמצאת בקו אווירי כמה מאות מטרים בודדים משני אתרים משמעותיים קדומים - מבנה ציבור מתק' הברזל (ימי בית הראשון) בשכונת ארנונה, ותל רמת רחל, בו תועדו שרידי ישוב מתקופת הברזל ועד התקופה האיסלאמית.
ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות מוסיף: "אנו חוגגים השבוע את יום ירושלים. התגלית הזו מצטרפת לעוד תגליות רבות הנחשפות יום-יום שעה-שעה בעיר. ידי הארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מלאות בעשייה, משום שהעיר הזו לא חדלה מלהפתיע. לרוב יש לנו הסברים לתגליות שאנחנו חושפים, אך לעיתים, כמו במקרה הנוכחי, אנו עומדים משתאים ופעורי פה".
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "בשבוע של יום ירושלים, התגלית המיוחדת הזו מזכירה את הקשר העמוק והעתיק של עם ישראל לירושלים. מתחת לאדמת העיר נחשפים פעם אחר פעם מפעלי חיים, יצירה ובנייה אדירים, המעידים על דורות של אנשים שפעלו כאן והשאירו את חותמם. ירושלים איננה רק בירתה של מדינת ישראל בהווה - היא גם לב הסיפור ההיסטורי של העם היהודי, שממשיך להתגלות מול עינינו".
התגלית המרשימה צפויה להשתלב בפארק ארכיאולוגי לרווחת הציבור ותושבי השכונה שרשות מקרקעי ישראל מתכננת במקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)